מהי סבתאות מודרנית
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מהי סבתאות מודרנית 

מאת    [ 17/06/2013 ]
מילים במאמר: 1935   [ נצפה 4132 פעמים ]

 
 

מהי סבתאות מודרנית ? הדאגה והנחת

פעם, היו הזקנים חכמי העדה, או חכמי העם. בראשיהם ? עטורי השיער הלבן ? היו מאגרים של ידע, חוכמה, ניסיון חיים עשיר, תחכום, בשלות, ראייה מפוכחת, ומה לא?

הדורות הצעירים יותר ידעו לא רק לאהוב ולחבק את הזקנים אלא להוקיר את חוכמתם, להעריך את תבונתם ופקחותם, להשתמש ב"עצות הזהב" שלהם, לנצל את ניסיון החיים שלהם.

הזקנים היו אז המעמד המכובד והמוערך ביותר בחברה.

מאז התדרדר  בהדרגה מעמדם של הזקנים, נעלם הכבוד שרחשו להם, לב הדורות הצעירים היה גס ב"מטען החיים" של הזקנים.

אט אט הפכו להיות אפילו נושא להיתול קל, להערות ציניות, ולבסוף לנימות של לעג, ביטול וזלזול. תהליך זה השפיע ישירות  על הזקנים גם בתפקידם כסבא וסבתא.

בואו נראה יחד איזה סטיגמות הודבקו לזקנים של ימינו:


    • ·      הזקן הוא בהכרח עני או דל אמצעים.
    • ·      הזקן בדרך כלל מוזנח, לא מטופח, לעתים לא נקי.
    • ·      לזקן אין חשק מיני.
    • ·      הזקן נוטה להיות חולה או מוגבל גופנית.
    • ·      הזקן הוא בטלן וחי באפס מעשה.
    • ·      חייו של הזקן רדודים ודלי תוכן.
    • ·      הזקן אינו מסוגל ללמוד או לרכוש ידע.
    • ·      הזקן אינו "מעכל" חידושים, בעיקר טכנולוגיים.
    • ·      הזקן מתקשה לקיים תקשורת שוטפת.
    • ·      הזקן מבין בקושי כשמדברים אליו.

משהו כנראה שינה סדרי העולם. הסבתאות המוכרת לא תשוב עוד לעולם להיות מה שהייתה. המהפך האדיר בסדרי החיים שלנו סחף גם את הטריטוריה הזאת  כפי שהייתה מורגלת להיות מזה דורות.

גם אם תרצו, לא תוכלו להשוות משום בחינה את מערכת היחסים המתקיימת היום בין דור המבוגרים והדור השלישי עם מה שהיה רק לפני שניים או שלושה עשורים.

בני השישים והשבעים של היום אינם דומים לבני השמונים, כפי שנראו והתנהגו לפני עשר או עשרים שנה. גם הילדים והנוער של היום אינם דומים לאלה שמלאו להם שלושים ומעלה, כפי שהיו הם בילדותם.

העולם הפך להיות תזזיתי יותר, מהיר יותר, טכנולוגי יותר, אפילו תכליתי יותר ובמידה רבה חסר סבלנות. שפת הדיבור "דהרה" קדימה והנוער מדבר במהירות של 100 קילומטר לשעה, בעוד שהדור המבוגר מדבר ומבין שיחה במהירות של 30 קילומטר לשעה. כמובן שכתוצאה מכך גם התקשורת הבין דורית קשה, מסובכת, מקוטעת ונתונה לקשיים רבים.

המבוגרים נכלאים בתוך תנועת המלקחיים שבין הרצון להתקרב לדור הנכדים ובין הניכור העומד ביניהם בגלל פער הדורות.

אז איך יצליחו להפיק נחת מבני הדור השלישי? הרי זו ה"ריבית" שהם אמורים לקבל בשנותיהם המאוחרות. הרי לכך ציפו שנים כה רבות. האם ניתן לשנות את המצב וכיצד?

אני מניח שהנחת הנגרמת לנו מנכדינו היא נחת מסוג מיוחד. דומה שאין לה אח ורע, וטעמה באמת כל-כך מיוחד שניתן לעמוד עליו רק כשטועמים אותו במו פינו.

לעיתים אני מתבונן באותו סבא הפוסע עם נכדתו בשביל המוליך אל הגן.

המבטים שהוא מפנה לעברה הם מבטים מסוג מאד מיוחד, השמורים כנראה רק למעמדים כאלה.

החיוך הנסוך על פניו הוא מעין מזיגה של אושר, נחת, קורת-רוח, סיפוק והנאה.

הדיבור היוצא מפיו הוא רך ומפנק, משל ביקש ללטף אותה במילותיו.

הוא קשוב ודרוך לכל הגה היוצא מפיה, לכל הברה שהגו שפתיה, לכל הגיג שהעלו מחשבותיה.

אחיזתו בידה היא עדינה ותקיפה כאחת, כאילו החזיק כלי יקר ערך עד מאד.

 הם משוחחים על דברים של מה בכך, היאים לגילה הרך של הילדה.

האם ישתמרו יחסים מיוחדים אלה גם בילדותה המאוחרת? בנעוריה? בעלומיה? בבחרותה?

כיצד זה הולך ומתרופף הקשר בחלוף השנים? מדוע מתדלדלים נושאי השיחה ביניהם?

על מי מוטלת האחריות להדק ולשמר את הקשר הבין-דורי?

כיצד נמנע מהנחת והאושר להפוך לתסכול?

 בואו ניקח לדוגמא את האתגר המעניין של החופש הגדול (מדי!!!) העומד בפנינו:

איך הופכים את החופש הגדול למשהו גדול באמת? משהו מרגש שמטביע את רישומו לשנים? איזו חוויה שתיחרט בתודעתם של הילדים ותהפוך לחלק מזיכרונות ילדותם?

נדמה לי שכאן יש מקום נכבד לדמיונם היוצר, ליוזמתם ולתושייתם  של בני הדור המבוגר, קרי הסבים והסבתות של הילדים ובני הנוער.

 א.   אתגרים והנאות

בואו נבחן אילו אתגרים ניצבים לפתחם של בני הדור המבוגר ואיזה הנאות מזומנות להם אם יעמדו באתגרים אלה:

עברית קשה שפה

הדור החדש רואה כתמוהה עד מוזרה את אי יכולתם של המבוגרים ובעיקר המבוגרים מאד ללכת יחד אתו בשביליה ובסמטאותיה של העברית העכשווית, המהווה בעיניו מעין "כרטיס כניסה" לעולמו ולהווייתו.

בני הגיל המבוגר מצידם, מתקשים מאד לעקוב אחר השינויים והחידושים התכופים הפוקדים את השפה המדוברת, וחלקם רואים בהם מעשה קלוקל ואפילו זלזול או זילות של השפה.

האם באמת מדובר בפער שאינו ניתן לגישור?

האם זה סימפטום של המרחק המנטאלי הטבעי בין דורות שונים?

בואו נחשוב לרגע מי בעצם ניזוק יותר מהמצב הקיים? במילים אחרות , מהם ה"מחירים" שכל צד משלם, או מי בסופו של דבר יוצא נפסד?

אין ספק שהילדים והנוער שקועים בעולמם ועסוקים מכדי לתת דעתם ברצינות על הסוגיה. מהות הקשר עם הדור של הסבים והסבתות אינה מטרידה אותם יתר על המידה, כולל אלה מתוכם שמגלים רגישות רבה יותר לנושא.

אין בעיניהם קשר בין הצורך לנהוג כבוד ולהפגין אפילו גילויי חיבה כלפי ההורים של הוריהם, ובין מידת הקרבה האמיתית שניתן או אפשר לפתח אתם.

וכי על מה ישוחחו אתם? אקטואליה היא בעיניהם נושא נדוש, מצב בריאותם של קרוביהם הקשישים מעניין אותם ברמת הנימוס המתחייבת, הנושאים הממלאים את חלל עולמם נראה ממילא זר למבוגרים, ואילו הגשר הלשוני המיידי הוא רעוע מכדי שישמש תשתית לבניית רבדים חדשים של קשרי עניין וקירבה.

דומני שלא יהיה זה מוגזם לעורר את בני הגיל המבוגר לנקוט יוזמה לשינוי פני הדברים, ולפחות אלה מתוכם המעוניינים באמת להעמיק, להרחיב ולגוון את קשריהם עם הנכדים והנכדות, הגדלים במהירות מול פניהם מבלי שהצליחו להיות מעורבים יותר בחוויותיהם, נפתוליהם, בעיותיהם וריגושיהם.

צאו וחשבו כמה עניין, סיפוק, נחת וחוויות אפשר לקבל מהתחברות הדוקה יותר לאותם ילדים וילדות בפרק המסעיר של ילדותם ונעוריהם?

מה יקרה, למשל, אם שיחת חולין ("איך בלימודים? קיבלת תעודה טובה? מה אומרת המורה?") תתפתח לדיון עירני על אתרים מעניינים באינטרנט, או להערה מעודכנת אודות הלהיטים שבמצעד?

 ב.    מה עושים בחופש?

התחום "הלוהט" ביותר, העשוי לשמש פוטנציאל נרחב לעניין משותף הוא כמובן עולם המחשבים. הילדים והנוער מעורים בו, מתעניינים מאד בנעשה בו, משתעשעים במגוון המשחקים שהוא מציע, שולחים דואר אלקטרוני איש לרעהו (ובעיקר לרעותו?), וגולשים באתרי האינטרנט לעולמות רחוקים ומרתקים.

שערו בנפשכם את בן העשר, שלא ידע כלל על שיעורי המחשב שלוקחים סבו וסבתו, המקבל לפתע הודעה בדואר האלקטרוני : "שלום חמוד שלנו. אמנם גלשנו באינטרנט, אבל פתאום התגעגענו אליך ורצינו לדעת מה קורה אתך היום? אנחנו "מתים" לשמוע פרטים! האם תוכל לעדכן אותנו בדואר חוזר? " אולי נבלה מחר כמה שעות ביחד ליד המחשב?

איזה חיוך חם של קירבה והערכה יתפשט על פניו של הילד? כמה גדולה תהיה הפתעתו? כמה גדול יהיה בעיניו האתגר לעסוק אתם ביחד בנושא הקרוב לליבו.

בצד היתרונות הרבים והתועלת האישית שיפיקו בני הגיל המבוגר מעיסוקם במחשב (כפי שרבים מהם כבר למדו על בשרם) יוכלו כאמור לבנות נדבך חשוב ומשמעותי בקשריהם עם הדור הצעיר במשפחתם.

זאת ועוד הרבה יותר. בכל מפגש, ואפילו בשיחות טלפון, יועשר לפתע "מרחב ההידברות" כשעל הפרק עולים נושאים משותפים או בעיות טכניות, ואפילו סוגיות שנויות במחלוקת כגון דירוג איכותם ונוחיותם של פורטלים ואתרים שונים.

ג.     "גיבורי התרבות" החדשים

גם העגה המדוברת השגורה בפי הילדים והנוער היא אתגר חשוב, לדעתי, שניתן להתמודד עמו. מה עשוי לקרות אם בני הגיל המבוגר (שעיתותיהם בידם בלאו-הכי) ייקחו לידם עיתון המכוון לילדים או לנוער? מה יקרה אם יצאו יחד עם הנכדים להצגת קולנוע או מופע בידור לילדים?

 הרי עולם שלם ייפרש בפניהם, החל מן הביטויים הרווחים בקרב שכבת גיל זו, דרך הנושאים המעניינים אותם, השירים והנעימות הפופולריים בקירבם, עבור למשחקים ולשעשועים (פוקימונים, הארי פוטר, קטנטנות, מפלצות בע"מ וכיוצא באלה המצאות שנועדו לרוקן כיסיהם וארנקיהם של ההורים, סבא וסבתא), וכלה באלילים המאכלסים כיום את עולמם (גם אם מחר יבואו אחרים?)

 ד.    אילו רווחים צפויים לנו?

המשפחה הרב- דורית הופכת היום לתופעה שכיחה ומקובלת. הארכת תוחלת החיים הביאה סבים וסבתות למרבית בתי-האב בישראל, והימצאותם מתקבלת כמובנת מאליה ומשפיעה על אורח החיים של המשפחה.

מדובר באנשים שמצב בריאותם טוב יותר מבני גילם בעבר, ושאורח חייהם מגוון בהרבה מזה של קודמיהם. הם מסוגלים בקלות יחסית להתחבר למנטאליות של דור הנכדים אם אך ירצו בכך ויקדישו זמן ומחשבה לאופן הביצוע. גם מצבם הכלכלי טוב מזה של בני הדור המבוגר בשנים רחוקות יותר.

לפיכך אני מנסה לטעון שבידם של בני הגיל המבוגר לעצב את פני הדברים

ולבנות מסגרות פעילות ודפוסי תקשורת שיבטיחו הדדיות  חמה ופורייה בקשריהם עם הדור השלישי, יעמיקו מאד את יחסיהם עם הנכדים והנכדות ויבנו נורמות חדשות שירחיקו לכת מעבר לשאלה    "סבא מה הבאת לי?" או "סבתא מה שלומך היום?".

האם החופש הגדול אינו הזדמנות ראויה לחשוב על האתגרים הללו וליישמם?

ואולי יהיה בכך האות לשינוי כולל במערכת היחסים הפנים משפחתית ובעיקר תפנית דרמטית בדימויים ובמעמדם של סבא וסבתא?

כמה ראויים הדברים לעשותם וכמה רווחים ממתינים לכולנו בסופו של התהליך?

 ה.   מה עושים בפועל?

v               1. טיולים משותפים

  בחלק מהערים מתקיימים סיורים מודרכים לאתרים ידועים או היסטוריים. לחילופין ניתן לבנות מסלול לפי היכרותו האישית של הדור המבוגר או לפי חוויות אישיות שעבר ולכרוך בטיול סיפורים אישיים.

 v               2. הצגות וסרטים

 למרות העלויות הכרוכות בכך מדובר בצורת בילוי אהובה על הדור הצעיר. עם זאת אפשר לעשות ניסיון לבחור סרט או הצגה בעלי מסר חינוכי/השכלתי/העשרתי ולשוחח על כך עם הנכד/ה לאחר מכן. בדרך זו נתרום בעקיפין לבגרותו התרבותית של הדור הצעיר ע"י צפייה נכונה במופעי תרבות ובידור.

 v               3. צפייה בטלוויזיה

 מעבר לתכניות הילדים מציעים הכבלים והלוויין מבחר של תכניות איכות בעיקר בערוצי הטבע וההיסטוריה, שבעזרתו של צופה מבוגר ניתן להפיק מהן תועלת לימודית והעשרתית חשובה.

v               4. מחשבים ואינטרנט

 זהו תחום קרוב לליבם של רבים מבני הדור הצעיר, מגיל צעיר למדי.

המבוגרים נרתעים ברובם מהנושא, ללא הצדקה של ממש, למרות התועלות הרבות שניתן להפיק מהעיסוק בתחום.

שיטוט משותף באתרים מעניינים, הקרובים לליבם של הילדים, יכול להפוך לחוויה מרתקת שעלותה נמוכה ותועלתה גדולה.

 v               5. פעילות יצירתית

 בתחום זה יש מגוון רחב של אפשרויות, החל מעיסוק בתחביב קיים של הנכד/ה, המשך מפיתוח תחביב חדש וכלה במשיכת תשומת הלב לפעילות "מוטת יצירתיות" כגון פתרון תשבצים וחידות, או קריאת ספרים, בהתאם לגילו ולרמתו של הילד.

 v               6. ביקור משותף במוזיאונים ובתערוכות

 גם זה תחום חשוב שאינו כרוך בעלות גבוהה במיוחד ושתועלתו חשובה ביותר.

מדובר במוזיאונים מקומיים, או היסטוריים, או כאלה המתמחים בתחום מוגדר כגון מוסיקה, פולקלור וכד' או מוזיאונים לאמנות.

בכלל זה ניתן למנות את מרכזי האירוח של חברת החשמל ואת מרכזי המבקרים שהוקמו בחלק מערי הארץ.

 ו.      מה יהיו ה"נכסים" שנצבור?

v               חופשת הקיץ הארוכה יכולה כאמור להיות הזדמנות נפלאה לקירוב לבבות ולהידוק היחסים בין סבא/סבתא לנכדים/ות. המטרה העיקרית היא לצאת מהחופשה עם "נכסים" רגשיים, תקשורתיים ותודעתיים שישמשו להעמקת הקשר הבין-דורי.

 v               חשוב להתאים, ככל האפשר, את אפשרויות הבילוי לתחומי ההתעניינות של הילד/ים ועם זאת לנסות לתרום להעשרת עולמם ולהרחבת מאגר הידע שלהם בדרך מושכת, מסקרנת ומשעשעת.

 v               הבילוי המשותף יוצר אווירה ומסגרת שאינן שיגרתיות ומאפשר לשוחח על נושאים שבדרך כלל לא מגיעים לדבר עליהם.

 v                 זוהי גם הזדמנות להכיר מקרוב את עולמו הפנימי של הילד/ה, לעמוד על תחביביו ותחומי התעניינותו, וליצור בסיס חשוב לשיחות עתידיות אתו/ה בהקשר לנושאים הקרובים ללבו/ה.

 v               מעבר לסיוע החשוב להורים יש בבילוי משותף "רווח" אמיתי לדור המבוגר שייראה אחרת בעיני דור הנכדים עקב העמקת ההיכרות ההדדית.

 v               אם מדובר במספר נכדים חשוב מאד (אם מתאפשר) לבלות פרק זמן מסוים עם כל אחד מהם לחוד, ורק בשלב שני לבלות במסגרת משותפת.

 v               חשוב לשמור על דיסקרטיות באותם נושאים שהנכדים העלו ושאינם מעוניינים שההורים ידעו עליהם, למעט מקרים שעלולים לגרום נזק עקב אי ידיעת ההורים.

 v               הבילוי המשותף אינו בהכרח יקר או מעבר להישג יד, ומותנה ביצירתיות של הדור המבוגר ובמידע המצוי בידיו. לשם כך כדאי להקדיש זמן לאיסוף נתונים לגבי מגוון של אפשרויות בילוי, הן מבחינת התכנים והן מבחינת העלויות.

 ואחרי כל אלה האם אין זה כדאי?

האם לא נחליף את הדאגה בנחת?

 

 

 

 

 

יועץ אסטרטגי בכיר. בעל תואר שני במינהל עסקים ובחינוך.  מחזיק בהתמחות מיוחדת בשיווק ובתפעול דיור מוגן, ובסוגיות איכות החיים  והאושר בגיל הזהב. מרצה באוניברסיטת תל אביב.  מפרסם בקביעות מאמרים, שירים, פליטונים וסיפורים. מחבר הרומן "מריונטות".

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב