דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


צונאמי מקוון שהכזיב 

מאת    [ 15/11/2005 ]

מילים במאמר: 1135   [ נצפה 4501 פעמים ]

גלי הצונמי ששטפו את חופי מפרץ בנגל ביום א' ה- 26 בדצמבר 2004 ואשר התפשטו הרחק מהם, ניפצו גם את הטיעון המקובל אודות הנחיצות והחשיבות של אתרי חדשות ברשת. היעדר הרלוונטיות של אתרי חדשות הללו בלט מאוד החל מהשעות הראשונות, משנודע ממדי האסון; שעות שבמהלכן אלפים רבים של משפחות בארץ החלו לטפס על הקירות מדאגה ולחפש מידע על שלום יקיריהן. מעט יוזמה עשויה היתה לתת לאתרי החדשות יתרון משמעותי - ייחוד ששווה זהב תרתי משמע, ואפשרות לספק שירות אמיתי ונכון לציבור צרכנים. היעדרה של יוזמה זו בלט עד כדי כאב.
נחשולי ההרס העניקו הזדמנות פז לבטא סוף כל סוף את הכוח הממשי של אתר חדשות מקוון. אך לא כך היה: בצהרי היום הראשון, משהחלו לחלחל ממדי האסון והסכנה לגורל ישראלים רבים במזרח, פנה הציבור הנרעש מטבע הדברים למקום הנגיש והמיידי ביותר לכל שביב מידע. ואולם כל אתרי החדשות באינטרנט, גם אם היה מדרג מסויים של איכות בינהם - הכזיבו, ואף העיקו יותר מכפי שהועילו. זאת, במקום שבו יכלו לתת את המענה הנכון והטוב ביותר מבין כל אמצעי התקשורת.
אי הרלוונטיות של אתרי החדשות בלטה בשתי נקודות מרכזיות:

1. מיחזור חדשות במקום ארגון מידע און-ליין
אתרי החדשות לא השכילו להפוך בשעת החירום מממחזרי חדשות למארגני מידע משמעותי ועדכני, שיכול היה בהחלט להרגיע את החלק הארי של אלה, שבשבילם הפכו החדשות מסתם אירועים מעבר לאופק לרעה המידפקת על סף דלתם. בני המשפחה והחברים הדואגים חיפשו באתרים הללו כל פיסת מידע על ממדי האסון ועל מיקומו הגיאוגרפי. אך האתרים רק העצימו את הדאגה גם במקומות שבהם היתה זו מיותרת לגמרי. תוך שעות בודדות מתחילת האסון, איש מקצוע מצוי, המכיר את הגיאוגרפיה של האזור והיודע להעריך נזק אפשרי של גלי צונמי שהוא בחופים בלבד, יכול היה לקבוע (ולאשש את קביעתו על ידי מספר טלפונים לאזור) שהאזורים שבהם מצויים מרבית הישראלים לא נכללו באזור הפגוע. בין האזורים הללו: מרבית שטחה של הודו שלא ברצועת החוף הדרומי והמזרחי, צפון תאילנד ומדינות אחרות במזרח. במובן זה, אפשר היה להרגיע את מרבית הציבור החרד. קריאות למידע על מאות רבות של ישראלים ששהו אותה שעה בחופי גואה (חוף מערבי במרכז הודו), למשל, היו נמנעות, אילו הובהר בפשטות שחופים אלה זכו, לכל היותר, לגיאות לא רגילה שלא היה בה נזק.
בלט גם בהיעדרותו מקבץ תשובות לשאלות, שכן מנהלי האתר הסתמכו על ההנחה שקהל הקוראים יידע להשיב בעצמו על הקושיות המטרידות אותו, מקריאת הנתונים ומצפייה במפות סתמיות של דרום מזרח אסיה, עם סימון לא רלוונטי על מקומות הרס אפשריים. חבל, כי ב"אתר חדשות המתעדכן כל רגע" אפשר היה במאמץ קטן מאד, לספק רגיעון אמיתי למרבית המודאגים, עם עדכון און-ליין מקצועי בכל רגע נתון. מה שקרה בפועל היה הצגה שגרתית, שטחית ולא מקצועית של מידע מקוטע, בלא כל ניסיון ממשי לעצב ממנו דבר מה משמעותי יותר; דבר שרק תרם להחרפת החשש והדאגה.


2. יציאה משגרת פורום
הנקודה המשמעותית השנייה היא העובדה שאתרי החדשות לא הבינו כי יש לצאת משגרת הפורומים. "פורום קשר" התגלה כאמצעי לא יעיל, מתסכל ומאוד לא רלוונטי לאלפי אזרחים זועקים. תוך שעות ספורות מתחילת הארוע התמלאו הפורומים במאות הודעות. האבא מבאר-שבע, האחות מתל אביב והדודה מניו-יורק החרדים לשלום הבן מטייל, נאלצו לסרוק את כל אתרי החדשות (כמו גם באתרי מטיילים שתפסו יוזמה דומה - אך באוזלת יד מקצועית דומה לא פחות), והותירו בכל אחד מהם פנייה נואשת, בתקוה שמישהו יקרא וידע גם להגיב. בפורומים היה, אומנם, מידע ממשי שטיפטף אודות דרישות שלום ממטילים, אך אי-אפשר היה להצליבו ולהרגיע את הפונים, בגלל האופי הלא מאורגן של סבך מאות רבות של הודעות.
ויותר מזה: אם ביום-יום הטוק-בק (תגובות קוראים לידיעות) מתאפיין גם בגזענות ובנמיכות רוח, בניחוח ביבי נפש, הרי אפילו בפורומים של הקשר תגובות אלה פרחו. גם שם, בין קריאות הדאגה של בני משפחה, כמו עדת זבובים זבי חוטם ונמוכי רוח, לא החמיצו הללו את הרגע הנדיר לבטא דעות מזוהמות בהודעות, שגם בימים רגילים הן מיותרות לגמרי, ומשום מה מקבלות לגיטימציה באתרי החדשות. תופעה המייצגת לא אחר מאשר הסרת אחריות של מנהלי אתרים על הנעשה ב"ממלכתם" והתנערות מהעובדה שהם מתעסקים עם קהל של בני-אדם ולא של אוביקטים.
וכך, נאלצו הדואגים מאד לקרוא הבלים כמו: "כמה טוב שזה קרה, כי מוסלמים רבים נספו"; משהו מטופש על דודו טופז דווקא(?); "זה קרה כעונש על ההתנתקות"; קללות, הטפות מוסר, נבואות זעם חשוכות, הררי הבלים מנותקים מהמצוקה של רבים; הרהורים ילדותיים והזויים כמו - כיצד היה אפשר להפטר מאשתך ולזכות בחיי נצח בזהות חדשה בחיק חמים של מלוכסנת עיניים. איך לא זע לבו של בעל אתר חדשות לנוכח זעקה בנוסח: "רוני התקשרי הביתה, אנו משתגעים מדאגה", ומיד אחריה תגובה של "זה קרה כי אנו פוגעים באמא טבע" ושאר הבלים כגון אלה? ההצגה, רבותי, חייבת להימשך. חופש דיבור, פוסטמודרניות ובלה בלה בלה חשוב יותר מטיפת אנושיות, אתיקה ואסתתיקה בסיסית של חברה.
ניהול תקיף ותקין יותר של הפורומים, ולו בשעות קריטיות אלה, היה עשוי לטאטא במשהו את העליבות האנושית הזאת שכה הכבידה, ואף פגעה ממש.

מה כן אפשר היה לעשות?
אילו, לעומת זאת, היה אחד האתרים מתנער מאוזלת היד ומהשגרה המקובעת, ויוצר מאגר חכם (שניתן להקמה תוך שעות ספורות) המתעדכן על ידי הציבור המודאג על פי שם המטייל הנעדר, ומרכז באופן זה את מרבית הקריאות והמידע אודות שלום הישראלים המצויים באזור הפגוע - לא רק שהיה יוצר משהו בעל משמעות אמיתית, אלא גם זוכה היה לתהילת עולם. באופן זה, אפשר היה לממש את הרלונטיות של אתר מקוון בכלל, וודאי של אתר חדשות, בנסיבות קשות באמת. חבל שאף אתר חדשות לא יצא ביוזמה מסודרת מעין זו, לאחר שטבע בקריאות נואשות למידע מציבור ענקי, ולא חש שיש להגיב, אלא לספור מעות של רייטינג הנבנה מדם ליבן של מאות רבות של משפחות ומדמעות דאגה אין-קץ.
אין צורך להיות מנהל אתר מיוחד כדי לבנות במהירות מאגר שכזה, המרכז את כל הפניות והמידע אודות המטייל במזרח על-פי שמו. שיתוף פעולה הדוק עם משרד החוץ, שאף הוא לא היה מודע לפשטות ולחוכמה שאפשר להפיק ממאגר מידע שכזה ברשת, היה ללא ספק ממנף את האפקטיביות של הרעיון. כך, תוך שעות ספורות היה נוצר מאגר משמעותי לדואגים ולאלה שדואגים להם, שהיה מאפשר לעדכן ולהתעדכן בכל רגע על ידי הציבור עצמו, ללא סיבוך והתפתלות בין מאות הודעות, ועשרות פורומים מיותרים. כל זה היה בהחלט מספק מענה אמיתי שיכולה לתת רק מערכת מקוונת, באתר שדואג לקהל המשתמשים ושאינו בז לו, ועוד מתהדר בשרות שהוא מעניק.
למהדרים - לצד זה, אפשר היה גם לגייס גופים ממשלתיים, לבדיקה שיטתית של מהימנות המידע המוכנס. לפחות ביום-יומיים הראשונים, היה צורך במספר מוקדנים שינפו הודעות לא רלונטיות בעטיים של אותם נמוכי רוח, שימצאו תמיד מקומות לתחוב אל תוכם אצבע מזוהמת, בייחוד עם לגטימציה מוחלטת להפקרות מוסרית של הטוק-בק באתרי החדשות בכל השנה. בנוסף, לסמן את אלה שזכו לתגובה מאושרת ואשר פסקו מלדאוג, להציף בדפים מיוחדים לעין כול מידע ייחודי, בקשות קונקרטיות לשם קבלת מידע נוסף, ועוד.

חוסר הרלוונטיות של אתרי החדשות בשעות שהיו צריכים אותם באמת, היה בולט ומצער. נראה שלא היה לאתרים הללו מה לתרום על פני ערוצי החדשות האחרים, וכי במידה רבה הם אף הכבידו על ציבור גדול שכמובן מאליו פנה אליהם.
כך או כך, גלי הצונמי ממפרץ בנגל מעוררים שאלות חשובות לגבי שינוי משמעותי בייעוד ובייחוד אתרי חדשות ברשת, לצד שאלה נוספת: האם למישהו מהם אכפת מאיכות השירות שהוא נותן ויכול לתת לציבור.
דר' אברום רותם יועץ מדעי ותקשורת במערכות חינוך



מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב