מריה מגדלנה פורטרט היסטוריוגרפי
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מריה מגדלנה פורטרט היסטוריוגרפי 

מאת    [ 19/01/2013 ]
מילים במאמר: 1539   [ נצפה 2571 פעמים ]

 
 

ההיסטוריוגרפיה העוסקת בדמות של מריה מגדלנה במקורות

הנוצריים מורכבת מתיאורים שונים המתנגשים בחיפושם אחר

האמת, מקורם של התיאורים הוא בימיה הראשונים של התנועה

שהנהיג ישו  (ארמן,2005 & גינצבורג,1994). מבחינת

דיוקן דמותו של ישו ניתן ללמוד על הסביבה שאותה חוותה

מריה מגדלנה ממנה הפכה להיות דמות מקראית, בתפקיד של

בת לוויתו של ישו במשך שלוש שנותיו כמטיף בגליל

(גינצבורג,19941998King). ישו פעל בגליל באזור

שהיה ברובו מיושב ביהודים, חבל ארץ  זה היה חקלאי ורוב

אנשיו עמי ארצות. באותם ימים הייתה תסיסה גדולה ביהדות

עצמה - כיתות שונות, שבטים, נביאים, נביאי שקר, רבנים,

מורים, יהודים הלניסטיים, יהודים רומיים. האזור היה מרכז

חשוב של לאומנות יהודית והתנגדות לרומאים. היהדות של

אותם ימים הייתה כמו אוהל גדול- ומתחתיו שרר פילוג גדול,

מריר והרה גורל (ארמן, 2005 & קליינברג,1995). פועלו של

ישו היה בקרב יהודים במעמד הביניים (ברזילאי,2004), הוא

נטה להפר את חוקי היהדות, התנתק מהמסר של מערכת

חטא - חרטה - משפט והכריז שמלכות שמים נועדה לכולם

(בלום,2007). הוא גיבש תורה משלו ובהיותו דמות כריזמטית

שסחפה אחריו מאמינים רבים, יצר איום כלפי הרומאים ובעיקר

כלפי היהודים הפרושים (מדע,ח.ת). אם בבשורות על פי

מרקוס ומתי התכוונו לעיר מגדל, כאשר ביקשו הפרושים אות

משמיים כדי לנסות את כוחו ("הבשורה על פי מתי" טז' 1-4" &

"הבשורה על פי מרקוס" ח' 11-13), הרי שהמפגש הראשון

שלו עם העיירה הגלילית היה כשהגיע עם תלמידיו בסירה לחוף

מגדל, לאחר שהאכיל ארבעת אלפים איש בעזרת שבע כיכרות

לחם וכמה דגים (בור,1996). שם, בעיירה מגדלא, או בשמה

הנוסף דלמנותא או טריכיי (סטרבירד,1993 בתוך: בורסטין,

2005), על פי אחת הפרשנויות, גדלה מריה מגדלנה, ומכאן

ששמה נקרא על שם המקום (בור,1996 בתוך : בורסטין

,2005). מהניתוח האנתרופולוגי על העיירה מגדל ניתן ללמוד

על הדמוגרפיה הגלילית בתקופה הרומית-ביזנטית שהייתה

מורכבת מחקלאים זעירים החיים מעבודה עצמית, בעלי מלאכה

ומגישי שירותים, שהתפרנסו במגדל מדיג. רוב תושביה לא היו

עשירים. אך חברו בה רמת תרבות עשירה, ארגון חברתי יעיל

וחיי כלכלה פעילים, שיצרו מארג חיים מפותח, מקום שאליו

התנקזו בני דתות ומנהגים שונים בכיכר השוק (ספארי, 1987

& ויקיפדיה,21:41: 12: 2009:5 & בור,1996 בתוך :

בורסטין,2005 & סטרבירד,1993 בתוך : בורסטין,2005).

העיירה המבוצרת נטועה הייתה במיקום אסטרטגי, אזור שסבל

רבות תחת הכיבוש הרומי והתנגד לו, העיירה הייתה ידועה

בקנאותה דתית ונטתה למרד (ספארי,1987). שלושת

הדיוקנאות העיקריים שמציגים פרשנים על הפרק הראשון

בחייה של מריה מגדלנה מציגים אישה שבאה מרקע שונה, כל

חוקר מדגיש את התכונות הבולטות בדמוי של דיוקנו, קולאז'

היוצר תשלובת מערכות של סמנים ערוכים מסגרת הקשר

(גירץ,1990): כך מריה שגדלה בעיר מגדל, שהייתה פתוחה

לטבעם של בני האדם, על חייהם הפנימיים ועל יחסי הגומלין

ואינה מתייחסת להבדלים החיצוניים שביניהם (בור,1996).

לעומת זאת סטרבירד (,1993 ) הטוען שמרים הייתה כוהנת

פגאנית, עשירה ובטוחה בעצמה שבאה מהעיר מג'דולום

שבמצריים ?  שעוררה רגשות שמקורם בפחד מפני הזר, מפני

הלא נודע (בתוך: בורסטין,2005). או לין פיקנט,(2003 בתוך:

בורסטין,2005) שטוענת כי מריה היא בת שבט בנימין,בת ציון

שאולצה לחיות בגלות פוליטית, אישה בעלת  אמצעים,

 

המחמיצה את הצו היהודי ואולי נמצאת מחוץ למוסכמות הדתיות

של ארץ הקודש. בתהליך החקירה אנו מטילים את מושגינו

ודימויינו בהווה על העבר, מאייכים את היסודות המבניים של

הדיוקנאות, המאפשר להצליב בין הפרשנויות לכדי סינתזה

המייצרת דמוי חדש לדמות המקראית(אריאלי,1992). הפרק

השני בחייה של מריה מגדלנה טומן בחובו מטמורפוזות רוחניות

שהשפיעו בהכרח על אישיותה, ודי בהתקרבותה לקהילה

דתית-גנוסטית להאיר צדדים חדשים לדמותה כגון: דבקות

אימננטית או מרדנות חברתית (בלום,2007), תכונות

שהתפתחו בכפיפה אחת עם מסלול חייו של ישו, תחייתו

והופעתו של הגואל בפניה, במגילה הגנוזה "הבשורה על פי

מרים", ישו מגלה לה את סודו, את הידע הדרוש על מנת

לאפשר לנשמה להיחלץ מהעולם ולחזור לאלוהים (פסיקו ,

2008). המעמד המשמעותי הזה מתקבל בשני הביטים

חשובים: מבחינה תיאולוגית היא מקבלת חשיבות עליונה

במקומה לצד ישו (apostolorum apostola), והנוכחת

היחידה בתחייתו (בימה  & מקלפלין,2003), באיכות נואתית,

כחוויה מיסטית הנחשבת במדרגה גבוהה, היא מוכיחה את

סגולתה בענייני הנפש, אולי בשיטה המתבססת על "תחינה"

או "התבוננות", כחוויה שאינה כלל לתפיסתו של השכל

ההיקשי (גיימס,1969). סגולה רוחנית המתחברת מאוחר יותר

לאותה תפיסה מיתית במאה ה - שתיים עשרה, בו מייחסים לה

מעמד של אלה וקדושה (קינג ,2003 מתוך בורשטיין,2005).

מבחינה היסטורית היא מתוארת כשליחה האחראית על עמדה

תיאולוגית שהובסה במאבק על האורתודוכסיה, עמדה המציגה

את התפיסה הדיאגנוסטית ואת סמכותן של נשים להטיף

(פרסיקו, 2008 & קינג ,2003).זה שנים רבות יודעים

החוקרים שקיים פער של ארבעים שנה בין מותו של ישו לבין

כתיבת הבשורה הראשונה. במהלך אותן שנים עסקו תלמידיו

של ישו בגיבוש האמונה מתוך מסורת שבעל פה, וניסו לקבוע

מי באמת היה ישו ומה היה פירוש חייו ומותו (ארמן,2005). עם

התגבשות הבשורות במאה השישית, הפכו דמויות המפתח

בנצרות לסמלים ומודלים נוצריים, "מודל של" (המתאר דמות),

או "מודל בשביל" (ליצירת מציאותבעל אופי כזה) (גירץ,

1990). מחד אפשר לבחון את התהליך בפריזמה

ההיסטוריוגרפית של בלוך: סמלים המשתנים בהתאם לשיקולים

הפוליטיים והדתיים של הזרם המרכזי בנצרות, מודלים

המשתנים ביחס למערך אירועים מכוננים, כחלק מהמאבק

לשליטה בקהל המאמינים (בלוך,2002). כל זאת בידי הנהגת

הכנסייה הנוצרית המעצבת את "השקפת העולם" ואת

"השקפת החיים" של המאמין באמצעות אותם המודלים. אלה

שבשונה מהדמות של ישו, המאופיינת בעקביות ויציבות לאורך

התקופות בהיסטוריה, המודל הסימבולי של "מריה מגדלנה"

היה נתון למניפולציה, תלוי תקופה וזרם דתי (גירץ,1990).

ניתן לראות שהשינוי בדמותה במקורות הנוצרים ובכתבי

הקודש תלוי ב "אירוע מקושר": מכלול הסיבות שהביאו

להחלטות ההיסטוריות במועצת טרנט (1563-1545) או

בוועידת הוותיקן השנייה (1969 ): הן חלק חלק

מהדיאלקטיקה הפוליטית שבין מנהיגי הכנסייה. הרווח

האידיאולוגי מהשינוי הוא של הכנסייה, הדגשת דוקטרינת

ההכאה על חטא והתשובה (יאנסן,ח.ת בתוך: בורסטין,2005).

הרווח הפוליטי היה סילוק האיום של דמות האישה כקדושה,

משום שנשים היוו איום פוליטי, דתי ומיני לחברה הדתית (בת

רחל,2005). תפיסת מריה מגדלנה כחוזרת בתשובה הפחיתה

מחשיבותה "כשליחת השליחים": תפקיד שאמור היה להיות

רב השפעה, ובעל פוטנציאל לשנות את "המבנה

המנטאלי" (תחושותיהם, מחשבותיהם, פחדיהם) של קהל

המאמינים. בדיעבד ניתן לומר שמטרת ההחלטה של האפיפיור

גרגוריוס הייתה לגרום לשינוי היוצר אקלים תרבותי אחר,

והמעצב את הזיכרון הקולקטיבי בהקשרים מגדרים שונים

(הסקינס,1993 בתוך: בורסטין,2005). מאידך אפשר לבחון

זאת על פי הפריזמה ההיסטוריוגרפית של גינצבורג : בהתייחס

לחוויות של מריה מגדלנה והריטואלים הנלווים אליה,

המתייחסים למימד הסובייקטיבי תוך הדגשת החוויות

האינדיווידואליות הרוחניות שלה, את חיפוש הזיקה בין הידע

לחוויה ניתן להמחיש בשחזורים ההיסטוריים של אומנות

הקולנוע: כך בסרט "הפסיון של ישו" בו מנסה הבמאי גיבסון

לשחזר את אירועי העבר בניסיון להציג מימד היסטורי של

"דרך הייסורים" -  תיעוד מדוקדק לימיו האחרונים של ישו

בירושלים (רובק,1995). רוב הסרט עוסק אינטנסיבית בסבלו

של ישו, האפוס הוויזואלי מתעד את הדינאמיקה בין השליחים

ובין ישו ומריה, כל זאת כשהרעיון של הבמאי הוא להדגיש את

דמותו שובת הלב של ישו - כאשר אמו, מריה המגדלית ושליחו

עדים למסע הייסורים שלו. דרך החוויה של הקבוצה, אפשר

להבין את אופן בו נתפסות דמויות המפתח בנצרות, דרך

דעותיהם, שאלותיהם, פחדיהם והארות שלהם. כמו כן אפשר

ללמוד על הדגשת ההטיות ומיקומם בהקשר הפוליטי תיאולוגי,

וזאת מתוך הסרט "בריאן כוכב עליון", הסרט מבקר את פולחן

האישיות המתלווה לאמונה הדתית, (ויקיפדיה,01:06, 8: 6 :2009),

ניתן ללמוד על הביקורת של הדימוי הדמוני שניתן לנשים בנרטיב

המקראי, ובכך לחשוף מזווית אחרת את מלחמת הסמלים

המיתולוגית כחסרת משמעות, בו הבמאי מדגיש את ההיבט

האנושי, המצב האבסורדי של הגיבור מול סביבתו.  הסרט

"צופן דוינצ'י" שובר את הרצף התודעתי ההיסטורי על ידיי כך

שהוא בוחן את מלחמת החורמה שניהלה הכנסייה הקתולית,

כשהכריזה על סמלי הפגאניות כסמלי רוע. הסרט מתאר את

הדחקת המיניות כאחת מדרכיה של הכנסייה להשתלט על

מאמיניה, לעומת התפישה הפגאנית שראתה במין את אחת

הדרכים המרכזיות להתעלות רוחנית (בילינסקי,2004). נוסף

לכך הסרט מחיה את הגיוון המחשבתי לפני אלפיים שנה בטרם

התגבשה הנצרות הקתולית הממוסדת. הקולנוע מאפשר ליישב

על פי תפיסתו של גינצבורג את מימד החוויה ולצפות מנקודת

הראות של אותם נרדפים, התבוננות מתוך "סולידאריות

רגשית" את נקודת מבטם של  "המפסידים" (גינצבורג

,2002). דוגמאות אלה בלבד יש בהן להוכיח את התוספת

המשמעותית מתוך המדיום החזותי המוחשי והחוויתי של

הקולנוע: האמירה הקולנועית על מקומה של מריה מגדלנה

משחזר את הסמל הקדום שלה, מחזיר לה את הדימוי של האלה

והקדושה אותו דימוי בן המאה השתיים  - עשרה, מוביל את

הגיבור וה "צופה החיצוני" (גירץ,1990) לקבוע את מקומה

בהיסטוריה. השאלה אותה אני מבקש להשאיר פתוחה היא  :

מחד מהמחקר יש בסיס להניח, כי ממכלול הפרשניות

והדיוקנאות מתקבל מבנה ראשומוני, תוצר של מערך אירועים

מכוננים המשתנה עם התקופה והדוקטרינה הדתית. מסיכום

"סך כל התודעות" הנובע מתוך טלאי העבר ההיסטורי והצלבה

בין הפרשניות לעיל, תווינו למעשה דמוי של דיוקן חדש למריה

מגדלנה בהווה (אריאלי, 992 & בלוך ,2002). מאידך

אפשר לאמץ מושג זמן היסטורי פוליפוני, ולהודות שההנחה

בדבר עבר אחד היא שגויה, וכמניין הנרטיביים / הדיוקנאות

המקבילים הקבילים כן מניין העברים,  "מי שטוען שההווה מכונן

או מבנה את העבר מתחייב למעשה לריבוי עברים" (קראוקר ח.ת בתוך: וינריב,2003).

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב