לב חוזר לוורוצלב
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

לב חוזר לוורוצלב 

מאת    [ 11/01/2013 ]
מילים במאמר: 2872   [ נצפה 2087 פעמים ]

 
 

אדריכל בונה ערים ואמן - לב שטרן, סיפור בלתי גמור שלו ושלנו

 

העליות לארץ תמיד היו מלוות בתופעות של נשירה, מה שבעבר הגדירו כ "ירידה" מן הארץ להבדיל מההגירה שזכתה לכינוי "עליה". בשלב מוקדם או מאוחר ,חלק מן המהגרים חזרו למקום מוצאם או היגרו למדינות שבהן מצאו פרנסה ותנאי חיים טובים ושקטים יותר.                 גם לאחר התבססות המדינה ובעיקר בעשורים האחרונים בתהליך בו העולם הופך ל"כפר גלובאלי", עדיין הישראליים  מהגרים מהמדינה בניסיון  למצוא אתגרים מקצועיים, לצבור הון, לחפש הזדמנויות ולבנות קריירה בתחומי התמחותם. אולם כאשר אדריכל ובונה ערים מצליח , לאחר שחי בארץ מאז גיל 15 במשך יותר מיובל שנים, עוזב אותה, ודווקא לפולין, זאת תופעה חריגה והיא  מעוררת  אצלנו חומר למחשבה.

 

מאז הקמת המדינה בשנת 1948 ישראל גדלה מאוכלוסייה של 600,000 יהודים לקרוב ל-8 מיליון נפש. אולם באותו פרק זמן היגרו ממנה קרוב למיליון. אף שהמאזן, במקרה של ישראל, הוא חיובי ביותר, הרי היקף ההגירה הוא משמעותי. הרוב היגר לארה"ב ואחרים למקומות שונים באמריקה ובאירופה.             מקרב שרידי פולין באו לארץ כניצולי שואה יותר מ- 350,000 עולים. אבל אני מסופק אם מספר המהגרים  מישראל חזרה לפולין  מגיע ל-100 .פולין שבה חייתה בשעתה הקהילה היהודית הגדולה בתבל, היא היום בית קברות ענק של היהודים שחיו בה.  היא הייתה במשך קרוב ליובל מדינה קומוניסטית. הציבור הפולני שהוא לאומני וקתולי נודע כמי שרבים בקרבו הם אנטישמיים  אף שמעולם לא נתקלו ביהודי ביובל האחרון..

 

לפי נתונים שונים, בעיקר יהודיים, ,גודל הקהילה  היהודית בפולין כיום נע  בסביבות ה- 10,000 עם זיקה כזאת או אחרת ליהדות. לפי נתוני ממשלת פולין האומדן הוא קרוב ל- 100,000 אם כי רובם לא מגדירים עצמם יהודים. אני מפקפק בנתון זה. להערכתי , האומדן  הרשמי המנופח שייך לסוגיה של  הרכוש הציבורי הגדול בפולין, בעיקר הנדל"ני, שיחד עם הרכוש הפרטי של יהודים יוצאי פולין  מגיע לעשרות מיליארדי דולרים. במחלוקת בין וועידת התביעות ואי"לר( ארגון יהודי להחזרת רכוש) לממשלה הפולנית, זאת האחרונה  טוענת כי הרכוש היהודי הציבורי בפולין שייך לקהילה היהודית בפולין. זהו טעון סרק כמו כל הטיעונים הרשמיים, הפוליטיים והמשפטיים, שיש בהם כחש ומרמה ואינם יכולים לכסות על ערווה זאת, על שוד לאור היום.

 

נכון  שממשלת פולין מעודדת שיחזור ושימור מוקדי מורשת יהודית בפולין,  כולל  מוזיאון חדש  ומפואר שנמצא בשלבי הקמה לתולדות הקהילה היהודית.   מן ה- trailer הקידומון, שראיתי, זה יהיה אחד המוזיאונים המפוארים בעולם לתולדות קהילה יהודית. הוא יחנך בסוף שנת 2013 בהשתתפות ראשי מדינות וככל הנראה גם הנשיא אובמה. ככלות הכל מדובר בקהילה יהודית בת 1000 שנים אשר ערב מלחמת העולם הראשונה הייתה הגדולה בעולם. אולם בכל הקשור בחיים היהודיים הקיימים עכשיו בפולין, בפועל יש  שתי קהילות קטנות, אחת בוורשה הבירה ואחת בקרקוב, שפעם הייתה הבירה.

לב שטרן, אדריכל  ואמן בעל מוניטין  בישראל חזר לוורוצלב שבה גדל עד גיל 15 ולשם הגיע מרוסיה במסגרת הרפטריאציה ("זכות השיבה")  מברה"מ לפולין לאחר מלחמת עולם השנייה..זאת לאחר שחי בארץ יותר מיובל שנים, רוב הזמן בירושלים.

 

וורוצלב, צומת חשובה באירופה, פעם הקהילה היהודית העשירה ביותר בפולין.

וורוצלב היא העיר הרביעית בגודלה בפולין ואוכלוסייתה מונה 750,000 תושבים. חשיבותה ההיסטורית היא בכך שהיא מהווה צומת במרכז אירופה למזרחה. דרכה עובר אחד הנהרות הגדולים באירופה ה"אודר". היא נמצאת בשלזיה התחתונה, בירתה ההיסטורית של שלזיה. במאות הקודמות היא הייתה חלק מבוהמיה, מאוסטריה, מפרוסיה ומגרמניה ונקראה "ברסלאו". אחרי מלחמת  העולם הראשונה סופחה לפולין. מאז סיום מלחמת העולם השנייה היא חלק מפולין.  בעיר הייתה קיימת קהילה יהודית כבר במאה ה-12 והיא נודעה במוסדותיה  המפוארים ביניהם בית מדרש לרבנים. בין שתי מלחמות העולם  הקהילה יהודית הייתה העשירה ביותר בפולין. באוניברסיטת ברסלאו למד צבי גרץ, ההיסטוריון היהודי הגדול במאה ה- 19, שניהל במקום גם כמה בתי ספר. הצרוף הזה של  האלמנטים הסלאבי והגרמני הפך את העיר לאחר הערים המרתקות בפולין, על אף שבחו"ל מוכרות בעיקר הבירה וורשה והעיר היפה קרקוב, בירת גאלציה,בדרום.

בביקור אצל לב לאחרונה, בתי  נתי ובעלה האדריכל ובונה הערים, יורם פוגל ,שמכיר אותו מאז למדו יחד בטכניון, התרשמו השניים עמוקות משכיות החמדה של עיר ציורית זו וכך כותבת לי  בתי: "לוורוצלב הגענו ברכבת טרנס אירופאית מתחנת אדירים חדשה בברלין, "הופט-באן-הוף" , לתחנה המרכזית (והיחידה) העתיקה והמשופצת של וורוצלב. חמש שעות פלוס,.......

הכיכר העירונית המרכזית היא קסומה. ... מושלמת בעיני! בעיקרון היא רק להולכי רגל. זאת ככר ענקית אשר במרכזה צרור בניינים, ביניהם בית העירייה, "ראט האוס", ועם הזמן נוצרו  מסביב לעירייה 4 כיכרות משנה, או אם תרצו טבעת היקפית של הכיכר. הבניינים היפים רובם מבנים היסטוריים של  100 שנה לפחות, שרדו או שופצו לאחר המלחמה. כולם צבועים בצבעים עליזים בתאום הרמוני כמו זר פרחים. מסתבר שיש מחלקה מיוחדת בעירייה שתפקידה לנהל ולקבוע את המכלול הצבעוני הזה. מחלקה של "קולורי".(kolory צבעים בפולנית צ.ג) כמובן שיש אין ספור מזללות בתי קפה ומסעדות בקומת הקרקע ולא נגרע מקומם של סטארבאקס, פיצה האט ודומיהם.

שלושה סוגי פסלים מעטרים את מרחבי הכיכר. הקבועים המפוזרים, כאלה ששיכים לתערוכה מתחלפת ומרוכזים באחת הפינות והשלישי החמוד מכולם: הגמדים. וורוצלב אימצה את הרעיון להציב גמדים, מברונזה, בגודל של כעשרים-שלושים ס"מ כל פסל, בכל מיני תנוחות ומצבים הומוריסטיים. הם צצים בכל מיני פינות והקשרים ובהחלט משמחים מקטן ועד גדול.רכבים כעין קרונות רכבת זעירים פתוחים וכן מעט כרכרות מסתובבים בכיכר ובמוצאותיה מציעים עוד דרך תיירותית לראות את המרכז......לכיכר צמודה עוד אחת, של ממכר הפרחים. כאן תוספת של צבע לצבע. חג של ממש לעין שלי. מיני פרחים וצמחים רבים. מיני תערוכת "אגרקו" .על וורוצלב ניתן לקבל מידע באתר אגב באתר מצוין זה יש גם היסטוריה ושאר מידע לתיירים".

http://www.wroclaw.co/content/dwarfs-wroclaw 

 

וזה רק חלק מן התיאור על יופייה של העיר הזאת שרבים לא יודעים עליה, כמו שלא יודעים על מקומות אחרים בפולין או במדינות אחרות. הבאתי את רשמיה מכיוון שבכל הקשור בתיירות, פולין היא סוגיה בפני עצמה. זה שנים שממשלת פולין מבקשת שהתיירים הישראליים והיהודיים, אשר באים לאתרי הזיכרון וגאיות ההריגה, יבקרו גם באזורים אחרים של פולין. גודלה של הארץ הוא כגודל של צרפת והיא משתרעת מן הים הבלטי בצפון ועד להרי הטאטרה בדרום. היא  משופעת ביערות, ביניהם יער-עד, בנהרות  ואגמים וגם בערים היסטוריות.,וורוצלב היא ללא ספק אחת מהן.  לשם בא לב שטרן כילד מברה"מ זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר בפולין שלט המשטר הקומוניסטי. מסיבה זאת, לאחר שעמדו על טיבו של המשטר, החליטו ההורים להגר מפולין ולבוא לארץ.

 

לב נולד בעיירה יינקייבו, בהרי אורל בצפון מזרח רוסיה, הרים שמסתערים  בין קאזאחסטן למונגוליה שם מצאו הוריו מקלט בבורחם מפני הנאצים מפולין. הוריו היו מנהלי חשבונות. בשנת 1945 זמן קצר לאחר סיום המלחמה חזרו ההורים לוורוצלב, ולב הוא בן 3. אביו היה בעברו עיתונאי שכתב בעיתון יהודי בעיר קמינייץ באזור וורוצלב. אבל האווירה בבית, בייחוד לאחר שובם לפולין, הייתה אווירה של משפחה מתבוללת שאמנם הייתה מודעת ליהדותה, אך התרבות המורשת, השפה שעליה גדל לב הייתה פולנית.

 

אנטישמיות סמויה  בפולין.

 

לב, אף שהוא נשמע כשם עברי לאותה משאבה שמאפשרת חיים, הוא שם פולני או סלאבי ופירושו- אריה. Lew , שם שבארצות דוברות אנגלית נקרא לו . בארץ הוא לא שינה את שמו. הוא אומר כי הוא לא חש באנטישמיות בעיר וורוצלב. להיפך בחוגים שהוא  מקיים  אתם קשר ישנה הערכה רבה  ואף הערצה לישראל. גם אם ישנם חוגים שלא רואים בעין יפה את הכיבוש הם נזהרים מאוד שלא לפגוע בישראל. יחד  עם זאת ברור שאנטישמיות קיימת בפולין בחוגים רחבים, בעיקר בקרב פשוטי העם.

 

הפולנים ,אומר לב , הם  באופיים  קוטרים, נרגנים, חמורי סבר ותפיסה, ולדעתו את הנרגנות הזאת לא הפולנים למדו מן היהודים אלא להיפך. הם לא  עם שמח. אפשר ויש סיבות היסטוריות לכך.              חוסר שביעות רצון זו, ללא ספק מוצא ביטוי בהטלת מום ביהודים אף שאין כמעט יהודים בפולין.  בוורוצלב עצמה ישנם בין 50 ל- 100 יהודים, חלקם גלויים חלקם סמויים, אף שיש בית כנסת חדש שהוא חלק  ממרכז קהילתי  ובאים אליו מתפללים מועטים בימי חג ומועד וגם לאסיפות שבהן מופיעים אורחים , בין היתר שגריר ישראל בפולין. תערוכת התמונות של לב נערכה בבית הכנסת.

 

מבחינת השלטון, אנטישמיות היא מילה גסה ואצל אינטלקטואלים רבים היא, כאמור,מתועבת. עם זאת, מציין לב, שלא יהיה ספק שהאנטישמיות קיימת אבל עכשיו היא חבויה. זה לא באופנה.היא קיימת יותר במישור הפרט מאשר בתחום הקהילתי פוליטי.  על אפיזודה מסוג זה מספר לי לב. בא אליו חשמלאי  כדי להחליף נתיכים. תוך כדי עבודה הוא שאל אותו למוצאו. "אמרתי לו שאני יהודי.הוא הסס רגע וסיפר לי כי הוא לא אנטישמי אבל אחיו הוא כן אנטישמי. שאלתי אותו מה הסיבה. והוא אמר כי היהודים מרוויחים כסף על חשבון אחרים. הקשיתי איך  האח שלו הגיע למסקנה הזאת. אז הוא  מביא לי כראייה שהרבה מאוד מחתני פרס נובל הם יהודיים.. אז מה? אז  הם מקבלים את הפרסים בגלל פרוטקציה. החלטתי  שלפני שהוא יוציא אותי מן הכלים, אני אעשה זאת. שאלתי אותו: אמור לי מה שם משפחתך? הוא אמר: בודקובסקי. בודקובסקי- תהיתי, זה שם יהודי. האיש איבד את הצפון, חיפש את הכלים,ובקושי ארז אותם והסתלק".

 

לב סיפר אפיזודה זו כתופעה שלעתים גם  אנטישמים לא מודים בכך, שכן ,בין אם היה לחשמלאי  הזה  אח או שהוא המציא אותו, כאשר נתקל בפעם הראשונה ביהודי,הוא  שלף את הדימוי הסטריאוטיפי של יהודים כפי שהוא ראה אותו או נכון  יותר שמע עליו. אבל הוא, לב,  לא חש בכך בעירו וורוצלב .הוא מסתדר יפה עם הסביבה הפיסית והאנושית. "כאילו מעולם לא הייתי עוזב את המקום"- אומר לב.           מסגרת ההתייחסות של לב היא לא לאומית, לא יהודית, אלא אנושית. רוצה לומר שאילו וורוצלב הייתה חלק מארץ אחרת והוא היה נקשר אליה כמו שנקשר אל וורוצלב, היה חוזר לשם. בהקשר זה הוא אומר ללא היסוס. "אם לפולין תחזור האנטישמיות המכוערת כמו פעם - אני לא אשאר בה".

 

אגב הפסיקה של בית המשפט לחוקה בפולין שקובעת ששחיטה כשרה אינה חוקית,לא נובעת מאנטישמיות אלא מסוגיה של צער בעלי חיים שהדיון בה לוהט מזה שנים. בפועל היא לא פוגעת במעט היהודים שיש בפולין אך מנוגדת לעמדת האיחוד האירופי שפולין חברה בו. את הידיעה מביא בעיתון "הארץ" רומן פריסטר ,אף הוא שב למולדתו פולין אחרי עשרות שנים שחי בארץ, אך כאמור זה קומץ קטן .

בשיחה אתי בדירתי בתל אביב שוחחנו לב ואני  על המעבר שלי מירושלים שם חייתי 35 שנים ,לתל אביב שבה אני חי כבר 6 שנים ובה אני חש מרחב, פתיחות וחדוות חיים,  מה שלא חשתי בכל שנות שהותי בירושלים. לב מהרהר ואומר בדרך אגב." אולי..... אפשר, יכול להיות, שאילו חייתי בתל אביב לא הייתי מרגיש באותו דחף לחזור". למעשה ההבדל ביני לבין לב הוא בכך שאני ,בין פולין לבין ישראל ,הייתי בתופת של השואה ומשם באתי לכאן, ואילו הוא בא מפולין שלאחר המלחמה.  אני "חזרתי" מירושלים לתל אביב ולב חזר מירושלים לוורצלב. מאידך אני לא השארתי מאחורי עקבות בירושלים כאלה שהשאיר אחריו לב שטרן.

 

אדריכל ובונה ערים.

 

ב- 50  שנות שהותו בארץ הקים לב שטרן שכונות בארץ, בתי ספר, מוסדות ציבור ועוד. בין הפרויקטים הבולטים שלו   "גני המלך דוד" מבנה מרשים ליד מלון המלך דוד שבתוכו מרכז מסחרי קטן ובחזית  הסמוכה  למלון המלך דוד, שערים מקומרים שדרכם ניתן לראות את חומת העיר העתיקה.  הוא נמנה עם המתכננים הראשונים של הרובע "נחלת שבעה" הציורי ליד רחוב יפו.. הוא הקים שכונות בירושלים, ב"רמות",  בתים בגבעה הצרפתית, הוא תכנן בתי ספר, מוסדות ציבור וגם בתי כנסת. הוא שחזר 25 מבנים בימין משה, היא משכנות שאננים הידועה ביוקרתה. אין ספק שכאדריכל יש לו קבלות בארץ. אבל לבו דווקא באמנות הציור.

 

" האמת היא- אומר לי לב- שמאז היותי ילד נמשכתי לציור. כאשר באתי לארץ המשכתי לשרבט פה ושם וכאשר הגיע הזמן ללימודים אקדמיים התקבלתי גם בבצלאל בירושלים וגם בטכניון. הבחירה נפלה על הטכניון משיקולים כלכליים. גם כאדריכל נמשכתי לציור ופה ושם עסקתי גם בפיסול. בשנים האחרונות עזבתי לחלוטין את ענף האדריכלות ואת מלוא הזמן הקדשתי לציור ולפיסול והיו לי גם כמה תערוכות בארץ.'

הוא גם נסע לעיתים תכופות לפריז מוקד האומנות הקלאסי,אך שב לארץ.

 

ברקע כל הפעילות הזאת של לב ניצבה כמו צל ענק ילדותו בוורוצלב שבפולין.  הוא היה במזרח ולבו היה במערב פולין. את הביקור הראשון בפולין לאחר עקירתו ממנו בשנת 1960 הוא ערך ב- 1987 כאשר המשטר הקומוניסטי עדיין שלט בפולין. כבר אז  דלקה בו אותה זיקה, אותה  להבה של הפיילוט ,ויחד איתה ההכרה שאכן הוא שייך לשם יותר מאשר לכאן. בביקור השני בשנת 1991 פולין כבר לא הייתה קומוניסטית, והביקור חיזק בו את התודעה של שייכות.  אולםבארץ היו אילוצים, הוא חי עם ישראלית, נולד להם בן, היו לו מחויבויות מקצועיות וגם משפחתיות במובן הקיומי. אף כי לגבי איש כמו לב שטרן המחויבות המסורתית,הטקסית, הדתית בכל הקשור בחיי אישות  כמעט לא קיימת. מחויבות כלכלית מוסרית- בהחלט כן.  קרוב לוודאי שהוא נולד עם כנפיים. לכן קל היה לו יותר, גם לאחר קינון בישראל במשך יובל שנים, לחזור לבסיס לבדו, ללא המשפחה. מאשתו הראשונה יש לו בת , מחברתו השנייה יש לו בן . אחיו גר בחיפה.

 

חרף היותו בארץ יותר מחמישים שנה והוא מדבר עברית על בורייה, קל לו יותר לדבר בפולנית. יחד עם  זאת את הזינוק שהוא עשה מכאן לפולין הוא תופס יותר כריגשי מאשר הגיוני וכל העניין בשבילו הוא עדיין בחזקת אניגמה . לאחר מעשה, הוא מצוי בתהליך של הגיגים מדוע הוא עשה זאת..ואין ראייה טובה יותר לקשיי העיכול של המעבר החד הזה בשם שהוא נתן לתערוכה שלו בוורוצלב.  הוא קרא לתערוכה miensce- makom ( מקום בשפה הפולנית ומקום בשפה העברית).פיצול רגשי מובהק.        חוג מכריו מקבל זאת כדבר מובן מאליו. הם פולנים אוניברסאליים. בדיוק כמו שהיה פעם העם

היהודי- עם עולם. לב נושם בוורוצלב את הרוח ממערב, כשם שאני נושם בתל אביב את מלוח הים ושומע את רחש גליו. לי טוב כאן, לו טוב שם. העובדה שתל אביב היא בישראל וורוצלב היא במערב פולין, אין לה משמעות לאדם שרואה במרכזיות של החיים את האישי, האינדיבידואלי.  זוהי גם השקפתי ומבט ראייתי, ואני מייחל שרבים כאן בארץ יאמצו גישה זו. רק עם ראייה כזו אפשר לאהוב ארץ,  מרצון ולא מתוך איזו נורמה כפייתית של קדושת האדמה. קדושת החיים חשובה יותר.ואנו רוצים לחיות כאן.

 

לאחר שיחה כזאת עם לב שהיא פועל יוצא מן המעשה שעשה, שהוא בעיני אניגמאטי ומסתבר שאצלו הוא עדיין טראומטי, בעל כורחך אתה  מוסיף לפקעת במקום להתיר אותה. אבל יש בה בפקעת הזאת איזו ליבה, איזה גרעין. מדינת ישראל היא אגדה בכל פרמטר. היא השיגה את הבלתי אפשרי, היא הגשימה  את הלא ייאמן. אבל באותו הזמן שאנו נאבקים על קיומנו כעם, על הישגינו כאומה, על הדחף הבלתי פוסק לרוץ קדימה במרתון הזה-  שכחנו, כמעט בכל תחומי החיים שלנו, את הפרט ואת מקומו, גם היום בחברה ההמונית. שכן, הפרט ולא הכלל, יהיה זה עם, לאום, מדינה,גוש או כל צורה אתנוגראפית, הוא מקור ההוויה  והוא הולך לאיבוד אצלנו . לכן לעתים הפרט במקום להיבלע במסה האדירה הזאת, בורח ממנה, כדי למצוא את עצמו.

 

להערכתי ב"נדידה" הזאת יש משקל לרוחות הרעות שנושבות כאן  שביסוד  האידיאולוגיה שלהן עומדת לאומנות קלריקאלית, ההיפך הגמור לא רק מאורח חיים ליברלי אלא גם מן הציונות  המדינית.          לב הוא לא היחיד כמובן. ישראלים רבים חיים בחו"ל, ובאים מדי פעם בפעם לבקר ושמורות להם כל הזכויות של אזרח . ידיד  סיפר לי שבנו בבואו לארץ לעתים תכופות לחופשות, מוצא כאן חברים, מכרים ומודעים שכמוהו חיים באירופה, עם עדיפות גבוהה לברלין הקוסמופוליטית. לב שטרן הוא חריג מבחינה זאת שנסע לפולין ולא לארה"ב או לקנדה או אוסטרליה או לאירופה. הוא חזר לפולין ויבקר כאן בעיקר כתייר. היום המונח "יורד" כמעט נעלם. פעם היו  לא רק השמצות אלא גם בדיחות. אני זוכר בדיחה כזאת במשרדים הכלכליים של ישראל בניו יורק שם היה ממוקם גם המשרד שלי כנציג וכשליח רשות השידור באמריקה. במובאה של המעליות שאל מישהו בכניסה למעלית הפתוחה  כמה בחורים שעמדו בצד: "אתם יורדים? לא!!! השיבו – אנו סטודנטים." כיום אין יורדים ואין "נמושות" כהגדרת יצחק רבין. יש ישראלים כאן ושם, חלקם יישארו שם, חלקם ישובו וחלקם יחכו עד שהמצב כאן יתייצב פוליטית, בצורה שתאפשר את השקט והשלוו וכבוד האדם וחירותו שמהם הם נהנים שם בפזורה.

 

הפזורה היהודית היא עתיקה כמו העם והיא חלק בלתי נפרד ממנו. אבל עם כל הזיקה העמוקה שחש העם בניכר למדינת ישראל, המדינה ובעיקר העם והחברה שחיה בה  חייבים  להוכיח שני דברים. ראשית את מרכזיותה של ישראל, כמדינה יהודית ערכית ,לאחר שזאת ,עקב אירועים פוליטיים וכלכליים בשנים האחרונות, נפגעה קשות. שנית :שמדינת ישראל היא מקום טוב לחיות בו. זאת צריך להוכיח לא  רק לעם היהודי אלא לעם בארץ. אין לי צל צלו של ספק, שלב שטרן, עם כל  כמיהתו לוורוצלב, אילו  המדינה הייתה שונה בערכיה  באורח חייה, הוא היה  נשאר כאן, כמוהו כרבים אחרים                       

לב שטרן יחיה בוורוצלב וייאבק נגד האנטישמיות שם. אני אחיה בארץ  ואאבק על דמותה של המדינה כאן.

 

 

כך ,לאחר  שהות של שבועיים כאן ב"מקום" הזה, לב שטרן חוזר ל"מיינסצה"- למקום- שם. אחרי ההנאה מן השמש התל אביבית הוא חוזר לוורוצלב המושלגת, כזאת שזכורה לו  וזכורה לי מתקופת ילדותנו. פולין בחורף הלבן  כאשר השלג מכסה  בעת הזאת את הארץ, כמו שמיכת פוך צחורה ומגלשות רתומות לסוסים עם פעמונים  מחליקות ברבעים העתיקים.הנה חג  מולד לבן וסנטה קלאוס הפולני- "רופרכט"( ruprecht )  ולאחר כן סילבסטר ו bialy tydzien. "שבוע בלבן". שלג בפולין הוא בשורה לאביב שמתקרב .בבוא האביב, האגמים מתבקעים בקולות רועמים ,הנהרות שוצפים, העצים של יערות פולין יתערטלו ויתנערו מן הכסות הלבנה. ושוב נחשפים צבעי הירוק  של אלוני המלכות, עצי  אשור,השדר,הצפצפה, האורן והערבה במלוא הדרם, ובפאתי היער ילבלבו החמוציות, הדומדמניות, הפטל, האוכמניות, ושאר פירות היער שפולין משופעת בהם. ומאופק לאופק  משתערים מישוריי האחו בצבעי הירוק המרהיבים,בהיר וכהה, בצבע זית ולימון, משובצים בפרחי אביב  כמו הפרג, המרגנית ועוד.אבל מעל לכל בחודש מאי יפרח הלילך שאין כמותו בניחוח המיוחד והמעודן שמבשם את האוויר במישורי פולין. זאת  החוויה שמצפה ללב שטרן. אלה גם  זיכרונות הילדות שלי, ילדות שנגדעה.

 

https://www.facebook.com/zvi.gill?ref=tn_tnmn

צבי גיל הוא עיתונאי וסופר. מילא תפקידים בכירים ברדיו ובטלוויזיה במסגרת רשות השידור. הוא עוסק בפרוייקטים שנוגעים לתקומה של ניצולי השואה והתפקיד שהם מילאו בהקמת המדינה ובביסוסה.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב