גלוקליזציה בשרות הפריפריה
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

גלוקליזציה בשרות הפריפריה 

מאת    [ 02/01/2013 ]
מילים במאמר: 1512   [ נצפה 2618 פעמים ]

 
 

 

ראשית כמה מילים על אותה תופעה שננסה לחבר לאזוריי ה"פריפריה", וזאת מתוך היבט רעיוני רב תחומי. שמה בעברית הוא "עולמ-מקומיות"(רם,2005) ובשמה הלועזי היא נקראת "גלוקליזציה". Glocality - מושג המורכב מצרוף התיבות עולמי

(the global) ומקומי (the local).

 

זהו כינוי למצב הפוסט-מודרני החדש, המתהווה בשלהי המאה העשרים ואחת, שבו מגמות עולמיות ומגמות מקומיות מתחברות, (שיתוף ידע ושירותים, עסקים משותפים, תמיכה אקולוגית, זכויות אדם, חשיפה תרבותית וחברתית). בשילובן הניגודי הם מחלישות את יחידת הארגון והזהות המרכזית של       המצב המודרני הקודם, היינו מדינת-הלאום. כלומר המגמות הגלובאליות הן       מגמות-העל השוחקות את מדינת הלאום מ"למטה", מצד הזדהויות תת-לאומיות אתניות, דתיות, גזעיות, לאומניות, אזוריות ותרבותיות אחרות (1995 Axford: Wat      1995; Crook1992 Castells) .

 

מקור המושג עולמ-קומיות הוא במודל יפני חקלאי שמבוסס על התפיסה של שילוב בין מקומי לגלובלי, רעיון זה אומץ גם בעסקים       היפניים כאשר עקרונות גלובליים הותאמו לתנאים מקומיים (ויקיפדיה, ?17:42, 30       / 11 /2009). לא לטעות, הכוח המניע של המהלכים המתוארים לעיל הוא הגלובליזציה, שהיא בראש ובראשונה תהליך כלכלי וטכנולוגי. הלוקאליזציה היא תגובת - נגד, או מהלך נגדי, העוטה כסות של שייכות ותרבות. המונח המשולב הוא גלוקליזציה המצביע, אם כן, על הדיאלקטיקה שבין התהליך ומהלך-הנגד. ככלל, מושג  הגלובליזציה אשר קדם לו ובעצם מניח את יסודותיו, מאתגר את מושג ה"חברה" בעלת הזהות והגבולות המוגדרים. דוגמה אופיינית ל"גלוקליזציה" למשל שהיוזמה מגיעה מהצד הגלובלי, סניף "מקדונלד" הצץ באזורים רבים על פניי הגלובוס, ומשלב תפריט  המותאם ל"מקומיים". התאמה לטעמים מקומיים, כמו תפריט כשר או תפריט ללא בשר בקר (בהודו), בקיצור, האימפריאליזם האמריקאי המתאים את עצמו לגסטרונומיה המקומית.

 

ונהפוכו  יוזמה מצד הלוקאלי המתחבר לגלובלי הוא "אוכל גלילי", סממן  גיאוגרפי תרבותי המשלב פיוז'ן קולינארי - עירוב של מאכלים מחו"ל המשתלב בזהות הייחודית של "האוכל הגלילי". שילוב של שיטות שיווק גלובליות והשראה ממטבחים מחוץ לארץ המשתלבים במאכלים  המקומיים , אך עדיין שומרים על זהותם הייחודית.

  

אפשר ל"חוות" זאת גם מתחום הייצוג והיצירה של תעשיית הקולנוע, החושפת את הנרטיב האתני המקומי לקהל בין לאומי ומדגישה את התועלת של השילוב ביניהם, כך תחת הכותרת "ייצוג ה גלוקליזציה על מסך הקסם" נמצא מציאות החושפת את הדילמות, הצלחות וסיפורים אנושיים מאחורי התופעה החדשה, נושא המזין תעשייה ענפה של פסטיבלים בין לאומיים ברחביי העולם. כתוצאה מכך יוצרים ממדינות שונות נפגשים כחלק מטיפוח יזמות ושילוב רעיונות, הנרטיביים ה"פרטיקולאריים" הופכים "לרב לאומיים", מעבר לכך שנבנית תשתית  כלכלית ליצירה משותפת, כמו שוק של קופרודוקציות בין מדינות (שהיוצרים מהפריפריה "עדיין לא שם לצערנו"), מונח יסוד לז'אנר חדש.

 

 

 

דוגמא נוספת לתמיכה ושיתוף הפעולה בין הידע הגלובלי ללוקלי, היא גילוי אסונות טבע באזורים כפריים: כלומר המערכת הגלובלית    שבאמצעותה לוויינים וכלי תקשורת מתוחכמים יכולה להיות לעזר לאזורים "פריפריאליים" וזאת באופן ישיר, ללא תמיכה לאומית (יוזמה המאמצת מנהיגות מקומית ומאיישת מקומות עבודה נוספים).

 

 

ולסיכום קוריוז מתוך מאמרו של אורי רם, דוגמא מטפורית לניגודיות ולאבסורדיות של הגלוקליזציה,  החיבור בין המק " (,McWorld)  עולם המותגים הצרכניים העולמיים כגון מקדונלד או מקינטוש, לבין "עולם הג'יהאד" (Jihad), עולם מלחמות הקודש הפונדמנטליסטיות, ה"פוסט" הגלובאלי וה"ניאו" הלוקאלי: אלה שני פנים של המצב הגלובאלי והפוסט-מודרני החדש: פן אחד השואב את הלגיטימציה שלו מן ה"חדש" ופן שני השואב את הלגיטימציה שלו מן ה"ישן" (רם, 2005).

יש להדגיש כי תופעת ה "גלוקליזציה" נכללת בתוך תפיסת העל הפוסט-מודרני, ולה יש כללים משלה ויחס "מיוחד" לעבר ההיסטורי  ואופן עיצובו,....

 

 

לשם עוד  נחזור....   

 

 

אם כן עולה השאלה, האם היכן שהמתווך הלאומי לא מצליח/ לא רוצה/ לא יכול לעזור ל"פריפריה", הפיתרון יכול להיות גלוקאלי?.  ועוד נשאל, האם גלובליזציה יכולה לתקן, לשפר היכן שלא הצליח  ה"מרכז" ביחסיו עם ה"פריפריה" ?.

 

נסקור בקצרה על יחסיי מרכז "פריפריה" בישראל, נניע את גלגליי ההיסטוריה לאחור: והכוונה ליישוב עיירות הפיתוח בשנות ה ? 50  : כפי שטוען צחור,(2000): "הטעות הגדולה ביותר של מדינת ישראל הצעירה הייתה הפניית העלייה הגדולה ל"פריפריה". האבות המייסדים, שישבו במרכז, היו משוכנעים שהרעיונות אותם טיפחו בדבר יתרון ה"פריפריה" מתאימים לכולם, גם לעולים" (צחור,2000). למושג "פריפריה" היו שתי אופנים : "פריפריה" מעודפת או שוממת, איים של תרבות חברתית המקושרת לעוצמה והאליטה מול איים של עוני כלכלי ובידוד גיאוגרפי, עוד נוסיף, ריחוק  תרבותי וחברתי המוחלש על ידיי "דיליי" תקשורתי. זהו אחת המרכיבים העיקריים גם  כיום, המעלה את השאלה, האם בשל כך עיירות הפיתוח (כמו מושבים וקיבוצים רבים כיום) "הונצחו" "בפריפריה"?. נוכל לציין מרכיבים נוספים כמו: הדימוי של  העולים המזרחיים ותרבותם בעיני היישוב הוותיק.  שליחת העולים מעדות המזרח למעברות. אימוץ תחושת הסבילות על ידי הנקלטים (סופר,2008).

 

נניח לרגע להסבר המלומד והפורמאלי ונתפלח למרחבים אקסטרה-מזרחים, לקבל פרספקטיבה נוספת על "הפריפריה" והקיפוח העדתי, מצב שבעבר, על פי נקודת מבט מכוננת נותח על ידיי "אנתרופולוגיה הלבנה" ונשלט על ידיי "אפרטהייד" פוליטי, נפליג למחוזות "הפנתרים השחורים" הישנים כחדשים נקבל מבט מהחזית הפוסט ציונית (הרדיקאלית?) (קדמה,2009), שם נדון בסוגיה המעמדית חברתית מול יחסי "הפריפריה" מרכז, ונקשר את יחסיי פריפריה מרכז  למעמד חברתי ולמפת העוני בישראל: כפי שטוען לייבנר (2008):" אי אפשר לתאר את המעמדות בישראל ולהתעלם מהצבע שלהם, כפי שאי אפשר להתייחס לאפליה העדתית רק       כעניין לאומי שלא משפיע על מעמד חברתי, וכפי שלא נכון לראות בשאלה המזרחית עניין תרבותי גרידא" ( לייבנר,2008 בתוך:קדמה,2008). יש הטוענים שהמאבק הגיאופוליטי הזה מטושטש וממורק באמצעיי התקשורת באופן שיטתי, האם כתוצאה מכך פירות הגלובליזציה וגלוקליזציה נמנעים מאזוריי הפריפריה?, סוגיה רצינית שצריכה להיבדק באשר לכוונתם של השלטונות לתמוך וליצור סביבה ידידותית  למשקיעים?. אלה הם הזרמים ה"תת קרקעיים" וה"על קרקעיים" המייצגים לעיתים מאבק אקטיביסטי שולי ככל שיהיה, העולה בערוצים נוספים ובהקשרים אקטואליים: את הקיפוח העדתי, אי שוויון חברתי, והקיטוב הגדל בפער הכלכלי       (קדמה,2009).

 

אין זה סוד, ניתן גם לצפות בכך בדוחות הרשמיים של העוני בישראל, שהפער בין הפריפריה למרכז ניכר בו: על פי דוח העוני, חלוקת ההכנסה בישראל הינה בלתי שוויונית ביותר טוען הרפז,(2007 ), חלקו של העשירון העליון לבדו עומד על כשליש מכלל ההכנסה הכלכלית. חלקם של שלושת העשרים התחתונים הוא פחות מ ? 5 %. מנגד הולכת ומתרחבת בישראל שכבת עניים, גם מאות האלפים המוגדרים כחיים מתחת לקו העוני הרשמי, וגם מאות אלפים נוספים המצויים מעל לקו זה אך מתחת לרמת חיים סבירה בחברה עשירה כמו ישראל (הרפז,2007).

 

על ציר מתח זה של "פריפריה מרכז" הכולל את מידת המעורבות הגלובלית, משתלבות אותן מגמות חברתיות ופוליטיות מרכזיות בחברה הישראלית. המצב שבו נמצאת החברה הישראלית בעשורים האחרונים הוא מצב של מתח בין שני קטבים אלה על הציר הגלובליסטי, הקוטב הפוסט לאומי (המייצג את הגלובליות הישראלית והיחס המחייב כלפיי התרבות הגלובלית)  והניאו לאומי       (הלוקליות הישראלית ,המגוננת על שחיקת הלאומיות), "זהו המתח המגדיר את "הרעש" הפוליטי של התקופה, אשר בא לידי ביטוי סמלי ביריות האקדח שבהם נרצח  יצחק רבין" (רם,2005).

 

את מקורותיה של המחלוקת תמצאו עוד בפרשנויות של ניסוח מגילת העצמאות, פרשנויות הנעות בדעתן בין ה"מגילה מתנפצת על סלעיי המציאות"(אופיר,2001), לבין המגילה כביטוי לנרטיב הציוני המכיל את כל הנרטיביים :המתבדלים/המשתלבים הציוניים, שלל הזרמים היהודיים, וה  פרה/פוסט/ניאו לאומיים. ביניהם נמצאת גם גישה הטוענת ש"למגילה יש שני פנים", אם נפשט את הרעיון, פן אחד המציג של המגילה יהיה הציוני-לאומי המועדף, ופן אחר יהיה הדמוקרטי המקופח- שם דרך אגב תמצאו את זכויות האדם. (אופיר,2001       & רם,2005, ברזל, 2009 & קמיר ,2000 & מנור,2009).

 

אם תרצו, נוסיף גם קורטוב של פרשנות אפוקליפטית מתוך הפריזמה התיאולוגית לקונפליקט "פריפריה מרכז", שם נמצא עדות לאותם מאבקיי פנים בעם ישראל. נגלה כי מחלוקת ויריבות פנימיות עוברות כחוט השני בתיאור היחסים בין שבטי ישראל למן יציאתם ממצרים, למשל מחלוקת קורח ועדתו, או חורבן בית המקדש- הריגת גדליהו בן אחיקם בידי ישמעאל בן נתניה. המאבק הפנימי בין השבטים המתואר במקרא הוא גורם שהגביר מתיחויות שהביאו למלחמות אחים, והמשכם היווה מרכיב משמעותי בכינון מלחמות ישראל (גרוסמן,ח.ת).

 

יש לציין שהדיון במאמר בא להניח רעיונות בפריזמה רב תחומית ואין בכוונתו להכליל זרמים או תנועות, אלה בעיקר לבקר את       החברה הישראלית והעדפותיה.

 

יש לזכור כי המציאות הגיאופוליטית הזאת היא מציאות אנושית. יחסים בין מדינות, ערים או מוסדות הם בסופו של דבר יחסים בין       בני אדם, לכן התמונה מורכבת מגורמים רבים וקשה למצוא לתופעת ה"גלוקליזציה" והחיבור שלה ל"פריפריה" נוסחה מוסכמת, בעיקר מכיוון שהיא תולדה של תפיסת על.

 

אם כך חזרנו...

 

לתפיסת האוונגרד הפוסט מודרני, תפיסה המכתיבה קצב וכללים משלה ביצירת המציאות הגלובלית והלוקלית, (לעיתים מעבר       למחול הלאומי). לשיטתה נעצב קצת את ההיסטוריוגרפיה והחכמה המקראית ונאמץ את הציטוט "המקראי" הבא, המדגים את ההיגיון הרלטיביסטי של העידן הזה ויחסו המטופלל אל העבר:

 

" אשרי האיש אשר בשם הצדקה והרצון הטוב ירעה את החלשים דרך גיא צלמוות, מכיוון שהוא שומר אחיו, ומוצא הילדים       האבודים. ועשיתי בם נקמות גדולות בתוכחות חמה, באלו המנסים להרעיל ולהשמיד את אחי, וידעו כי אני הוא האלוהים בתתי את נקמתי בם". (יחזקאל, פרק כ"ה , פסוק יז' בתוך: טרנטינו ,1993).

 

למעשה קפצנו מהדיון המקרו פוליטי לאסקפיזם הפוסט-מודרני של הקולנוע של טרנטינו, ואולי בעצם הדיאלקטיקה סביב התופעה הזאת היא לא יותר מאשר "מערבון גלוקאלי" שכזה, בו יש מאבק של גיבורים ואנטי גיבורים, טובים מול רעים, עניים מול עשירים, מתיישבים מול עירוניים, המסתיים בניצחון האמת והצדק ב "הפי אנד".

 

רגע לאחר שפג הקסם הקולנועי אנחנו מבינים שהמציאות ההיסטורית היא קצת יותר (זנד,2000).

 

ברכה והצלחה "לגלוקליסטים" באשר הם.

 

ביבליוגרפיה

הרפז, יורם, (2007): גלובליזציה בין האחדה       לפירוק, עמ? 30-34.מתוך: הד החינוך, 82(3): 30-34, 20.

רם א',  (2005) : גלובליזציה       ומדינת-הלאום: עול מקומיות, מתוך : בין הנשק והמשק: הפוסט-ציונות הליבראלית       בעידן העול מקומי. אופיר ע' , ( 1988 ): מגילת העצמאות : הוראות שימוש , "       בתוך :מגילת העצמאות : שנים עשר לוחות , מורן , תל אביב , עמ' . 65. צחור ז',       (2000): יחסיי מרכז פריפריה בתוך אתר מט"ח, עורכים: אהרוני שרה ומאיר,       הוצאת:מקסם. קמיר, א',(2000):"ל"מגילה" יש שני פנים" :סיפורן המוזר של "הכרזת       המדינה הציונית" ו"הכרזת המדינה הדמוקרטית" . מתוך עיוני משפט, עמ?       473-538.

 

בזל,נ',(2009) : מתוך הקורס :עבר שאינו עובר סוגיות היסטוריות וחברתיות       בהקשר רב-תחומי .

הרשקוביץ,א'(2009): מתוך הקורס: ישראל 2020.       מנור,א',(2009) : מהסנהדרין לקונגרס - היהודים, המודרניזציה       והפוליטיקה.זנד,ש', (2004) : הקולנוע כהיסטוריה: לדמיין ולביים את המאה       העשרים, תל-אביב 2002, עמ' 20. עורכי הספר: בראשית, חיים; זנד, שלמה; צימרמן,       משה.תודות :קדמה ? הפורטל המזרחי -http://www.kedma.co.il

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב