אל מלחמת העולם השנייה - נפתוליי המסע בזמן, לחישתו של אנגלוס נובוס או ייצוגיה של היסטוריופוטיה
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

אל מלחמת העולם השנייה - נפתוליי המסע בזמן, לחישתו של אנגלוס נובוס או ייצוגיה של היסטוריופוטיה 

מאת    [ 29/12/2012 ]
מילים במאמר: 1104   [ נצפה 1623 פעמים ]

 
 

נציג מעט את הפלונטר האונטולוגי של שלושת הישויות המרתקות

האלה, שכל אחת מהם טומנת בחובה עולם קסום המאתגר כל

תפיסה של הוויה, נרטיב-על או דיון טלאולוגי . רובנו ניתקל בהם

בהקשרים של התרגעות על אפוסים של מדע בדיוני, כאשר הגיבור

חוזר בזמן לנטרל פצצה או להציל את אהובתו מגורלה הפטאלי

(Deja Vu,2006). זאת גם יכולה להיות הגות פילוסופית הדנה

בפרדוקסים של המסע בזמן הגורמת בתחילה לדיסוננס מורט

עצבים המתבהר לאיטו לפחות עד הפרדוקס הבא . או אפילו מחשבה

אסקפיסטית קלילה המתחילה באם ואילולא אופציונאלי יום יומי...

 

אך מהם אותם ישויות, וכיצד הם מהווים אמצעי להבין את עברה של

המלחמה הנוראה מכול, מלבד השראה לסיפורי אגדות ופנטזיות

ילדותיות הפועלות על או מתוך הקולנוע. האם אלה הם סגולות

אישיות של אדם, הדז'ה וו, שהוא הבזק מהעבר או מהעבר המקביל

שהשתנה הרגע כתוצאה ממסע בזמן?, האם זאת אותה "תחושה

מקדימה" של אדם הנובעת מה "בינה עילאה" או מה"אורקאל"

ה"מעובר" ב"שוטה העיירה"? או שזהו מסר מהעתיד ששוגר אלינו

מלולאת הזמן. אולי תהיה זאת לחישה של אמת היסטורית נוראית

של אנגלוס נובוס מלאך ההיסטוריה , אף שלעיתים מלווה בקארמה קטלנית

לפחות לאותו בנג'מין (תיאורטיקן מפורסם). אולי יהיו אלה אנשים

בעליי הידע לניתוח הקידוד של מכונת האמת על "מסך הקסם"

הקולנועי, ההיסטוריופוטיה (וויט, 1975) המציגה את אמת

ההיסטוריה במדיום הקולנועי, של מסריו העוברים במודע ובלא מודע

בסאב-טקסט ובאינטר-טקסט, פועלים כחלום בהקיץ הנבנה אל

תוכנו (בן שאול,2000). אלה למרות פולשנותם הטכנולוגית יהיו

מקובלים יותר על הסביבה או על הטכנוקרטים המפעילים את

הפנאופטיקון הלאומי (פוקו,2005), אולי כי הם חפים ממתת האל,

ונגישים לכל החפץ בכך. ואולי כי האחרים הם ארכאיים, ניזונים

מאלים קדמונים ועדיין בגדר נרדפים, כסיפור גורלה של הקדושה,

ששמה טוהר לאחר אלפיים שנה (צופן דה וינצ'י, 2003 ; בבלי,

2009).

 

כיצד אפשר לבחון את מלחמת העולם השנייה במבט

אפוסטריורי או כעבר המתקיים פוליפונית כפי שאנו מדברים עליו

כעת . קשה למצוא סוגיה כל כך נחקרת, מומחשת ופולמוסית מאז

התרחשותה, המלחמה שהמיתה מעל שישים מליון איש, וקראה

תיגר על האנושות, האלוהות ותפיסת הידע והנאורות. המלחמה

שהתרחשה כאשר האנושות הגיע לשיאיי התפתחותה התרבותית,

המדעית והחברתית. שערערה את המודרנה והפכה עם השואה

כפריזמה לתפיסת תופעות אנושיות, לנרטיב-על שאפשר לבחון בו כל

התנהגות אנושית, חברתית, של אדם, חברה או מדינה .

 

אם כך הדבר, מה טוב יהיה מאשר לנסוע בזמן להכיר או

לשנות את אותה היסטוריה, אמצעי אשר האמריקאים התנסו בו כבר

משנות השלושים של המאה, מקונספירציות ושמועות על "ניסוי

פילדלפיה", של העלמתה של ספינת הקרב האמריקאית

Wikipedia), 2/11/2010 , 27 :19) ועד לתיאוריה המדעית

המאפשרת את קיומה של מכונת זמן על פי "תיאוריית היחסות",

שני אלה היו בחזקת אלברט איינשטיין?.

אם נניח את הדיון במכשולים הפיסיקליים והטכניים להיווצרות "חור שחור"

"נסיעה במהירות האור" להגיע לתקופה המתבקשת, וכמו כן נניח

גם לכל הפרדוקסים הדטרמיניסטיים, שייפתרו בחלקם על ידיי "תיאוריית היקומים

המקבילים" אך יעלו במקומם חדשים (שמצאו שם גם מקום

לאלוהים), נישאר עם הפרט החשוב, הנוסע בזמן.

 

אם כך מה יהיו הקריטריונים לבחירת הנוסע בזמן, האם יהיה זה אסטרונאוט

מהונדס במיטב הטכנולוגיות?, איש תרבות? איש רוחני?, או אדם

אקראי המותאם למצב או תקופה? , יהיה אשר יהיה, אותו נוסע

בזמן ייצור בקפיצתו בזמן מאות אירועים על פי "תיאוריית הכאוס"

ויפתח עשרות ערוצים מקבילים לעולם שממנו ה/יגיע (אפקט

הפרפר,2004). אך ראשית יהיה עליו לעמוד בנסיעה עצמה.

 

בסרט "המזח" של הבמאי כריס מארקר, הגיבור של הסרט נשלח

שוב ושוב אל אנשיי העבר והעתיד על מנת להציל את האנושות

מכאוס וחורבן הקיים בהווה. בסרט נכנס מוטיב חזק של הזיכרון

האנושי , הנוסע נבחר לתפקיד בשל כוחו המנטאלי להתחבר אל

העבר, כאשר החיבור לזיכרון העבר באופן רגשי הוא תנאי הכרחי

להצלחתו של המסע בזמן. כלומר הנוסע חייב להיות מישהו שנקבע

במוחו זיכרון חד של העבר, למשל חווית ילדות בעיר ילדותו, והריי

לכם קריטריון לבחירת נוסע בזמן השווה לכל נפש (אונגר,1991,

עמ' 130-139 ; מארקר,1962 ).

 

אך הסרט האוונגרדי הזה שבסיומו הגיבור שמציל את העולם נרצח

על ידיי שולחיו הלאומנים בשל הידע שלו , מציג את האונטולוגיה של

פרדוקס מכונת הזמן באופן דטרמיניסטי, קרי , אל תחשוב הקורא,

שרק במאמרי המכוון ל"אין סוף" מדובר ואתה רק מזפזפ אקראי,

העובדה שאתה יושב וקורא כרגע את המאמר נקבעה מראשית הזמנים,

" לסיבות אלה קדמו סיבות אחרות, ולאלה סיבות משלהן". (אונגר,1998).

 

כך מוצא את עצמו ה "נוסע בזמן", רואה את דמותו בהווה רגע לפני

שהוא קופץ אל העבר, אי שם בשלהי מלחמת העולם השנייה הוא

מופיע לצד הפילוסוף היהודי וולטר בנימין שנמלט מרודפיו הנאצים

בגבול ספרד צרפת . תוך כדיי תנועה הוא נקלע עם קבוצה של

יהודיים למציאות של שואה הטופחת על פניו, לאותה סצנה אימתנית

בה אין דרך מוצא להתחמק מה"תליינים" הגרמנים, (ובה היה

מומלץ לבנג'מין לשנות את נובוס באורקאל הצופה את עתידו).

הסצנה הריאליסטית הזאת שטבועה בזיכרון הקולקטיבי שלנו

מעשרות סרטיי שואה הולכת לקבל כאן סוף טרגי. לא לפני שמקפיצי

הזמן יזדרזו לטרנספר את נוסענו אחורה בזמן , ישר לחדר

המלחמה של האדמירל היפני צ'ואיצ'י נגומו , רגע לפני ההתקפה על

פרל הארבור. אם ההתקפה זאת תימנע , האמריקאים לא יכנסו

למלחמה וההחלטה של הנאצים על "הפיתרון הסופי" תתחלף

בהחלטה לגירוש כל היהודים למזרח , (לפחות על פי אחת

הגרסאות) (יד ושם,2010). והריי לכם סיבה מספיק טובה

להסתרת המסר המוצפן מהמפקדה היפנית. אלה שידידנו הנוסע

בזמן לא יודע שגם אם הוא גבר על העיקרון הדטרמיניסטי, עומד

לפניו פלונטר אונטולוגי נוסף, והוא העיקרון הפטאליסטי, או בפשטות,

"מה שכתוב בגורל אין לשנות", כלומר בין אם הוא ינקוט פעולה

אחת או היפוכה אותו אירוע יתקיים (אונגר,1998, עמ' 141). גם

אם הוא יצליח להסתיר את המסר המאשר את המתקפה במגרה

הימנית, בהעדר אלוהים בשואה כפי שטען עדי אופיר (2003), מי

יעצור את יד הגורל מלמצוא את אותו מסר במגרה שמאלית אחרת,

של נשיא ארה"ב אשר "יקדים תרופה למכה" היפנית, ובכל זאת

המלחמה פרוץ תפרוץ !.

 

בשלב זה נניח לפלונטר האונטולוגי ונלך לראות איזה סרט היסטורי טוב,

אחד שיש בעולמו בחירה וגם עתיד, סרט שימחיש את הסיטואציות

והדילמות האלה ב"מכונת האמת" הקולנועית (ורטוב ח.ת. בתוך: בן שאול,2000)

ויוציא את הגיבור כישות אקזיסטנציאליסטית.

 

 

ביבליוגרפיה

אונגר ה' (1991): קולנוע ופילוסופיה, הוצאת דביר הוצאה לאור. אופיר,ע'(2003): על חידוש השם – מסכת אנטי תיאולוגית, עבודת ההווה, עמ' 12 - 21. בן שאול נ' (2000): מבוא לתיאוריות קולנועיות, הוצאת דיונון, או' ת"א בבלי,י' (2009): מריה מגדלנה, דיוקן היסטוריוגראפי על פי הגישה הרב תחומית. וויט ה', (1974): הטקסט ההיסטורי כמוצר ספרותי בתוך חשיבה היסטורית- קובץ מאמרים, האוניברסיטה הפתוחה. פוקו,מ' (2005): הארכיאולוגיה של הידע, תרגום מצרפתית: אבנר להב,תל אביב:הוצאת רסלינג. . Wikipedia:( 2/11/2010 , 27 :19,) ניסוי פילדלפיה. מאמרים קודמים, קולנוע דרום, דוני דרקו, שליחות קטלנית, המזח, מנהרת הזמן

פילמוגרפיה

Deja Vu,2006, טוני סקוט צופן דה וינצ'י, 2003, רון הווארד המזח, 1962, כריס מרקר אפקט הפרפר,2004, אריק ברס, מאקי גרובר

תודות : ברגסון H

 

 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב