כמה פעמים קרה לכם שהרגשתם שהדברים הולכים לכם הפוך ממה שרציתם ולאט לאט הרגשתם שהעצבים והכעס משתלטים עליכם?
זה קורה לכולם...ולא רק לאלה שיש להם "פתיל קצר".
אירוע אחד של כעס יכול לגרור אחריו שרשרת אירועים מכעיסים, מלחיצים, של מריבות, כעסים וויכוחים מיותרים, אם לא עוצרים את השרשרת באופן מודע וברור.
כשמשהו משתבש לנו או מכעיס אותנו ואח"כ יש כבר שרשרת של אירועים כאלה, המתח והלחץ שלנו הולכים ומתגברים וע"י כך גורמים לעוד אירועים נוספים ומיותרים.
מספיק אירוע אחד שיכעיס אותנו או יערער את שלוות נפשנו וכבר המתח והלחץ בתוכנו מתעצמים.
בשלב זה אנחנו כבר עלולים להיות רגישים מידיי, אנחנו מאבדים את הריכוז, ואנחנו יכולים להגיב באופן מהיר ואוטומטי ולא נעים לכל אירוע בלי יכולת לחשוב על התוצאות האפשריות.
כשכבר רמת הכעס שלנו עלתה בנו כתוצאה מאירוע אחד, המתח בתוכנו גובר, אנחנו כבר לא מרוכזים במה שאנחנו עושים ואם לא עשינו פעולות הרגעה לעצמנו, אנחנו מזמנים לעצמנו עוד אירועים שיש בהם מחלוקות, תוקפנות, כעסים וסכסוכים וכך נוצרת לה שרשרת האירועים שיכולה להרוס לנו את כל היום וזה ממש קורה במו ידינו ובאחריותנו הבלעדית.
לדוגמא, אירוע מוכר משגרת החיים שלנו, כשאנחנו כבר "מחוממים" כתוצאה מאירוע מסוים שהיה לנו ואנחנו נכנסים לאוטו, אנחנו יכולים לא להיות מרוכזים כשאנחנו נוסעים רוורס ואז לדפוק את האוטו, לא לראות אדם שהולך מאחורינו או את המכונית הנוסעת או אם אנחנו
נוסעים מול מכונית אחרת במקום צר ואחד מאיתנו צריך לאפשר לשני לנסוע, אנחנו יכולים להתעצבן עליו, לא לוותר לו ולהתעקש שהוא יזוז קודם.
כך אנחנו יכולים לפתוח במאבק מיותר (על מה? על כבוד? מי ינצח? על מה, בעצם?) כאילו זו מלחמת עולם, לעמוד זה מול זה כמה דקות טובות ומעוצבנות, מבלי שאף אחד זז ומוכן לוותר, כשכל נהג מחכה שהשני יזוז קודם.
כך נולד לו ויכוח עקר ומיותר שלא הועיל לנו במאומה ורק לקח משלוותנו ומהשקט הנפשי שלנו.
האם זה שווה את העצבים ואי השקט שמלווים את האירוע ונשארים גם אחריו?
לא בטוח...
זה לא חייב להיות אירוע גדול. אלו יכולים להיות דברים קטנים. מספיק שנותן השרות התייחס אלינו בהתעלמות, באדישות, בזלזול וכד' או שפשפנו את האוטו, מישהו התעצבן עלינו, מנהל הבנק התקשר לגבי המינוס, הבוס נזף בנו, שכחנו או איבדנו משהו חשוב שלנו באיזשהו מקום, וכיו"ב.
אנחנו יכולים להתעסק בזה בתוכנו ו"לטחון" את הדברים שוב ושוב. למה, איך זה..מה קרה...מה עשיתי...איך הוא מרשה לעצמו...מה יהיה...איך זה קרה לי..ועוד ועוד מחשבות מסוגים שונים.
כל אירוע כזה יכול להגביר את הכעס בתוכנו ואח"כ באירוע הבא כל שטות הכי קטנה יכולה לעצבן אותנו ואז התגובה עלולה להיות לא פרופורציונאלית לעניין כי אנחנו כבר מגיבים גם לאירועים הקודמים בהתאם למצבנו הנפשי המתוח.
כך אנחנו מפתחים ומעצימים את הכעס בתוכנו ומסלימים את תגובותינו במהלך היום.
יתירה מזאת, אם כבר התעצבנו על משהו באירוע קודם, אנחנו עלולים לפנות או לדבר, אפילו מבלי משים, בצורה תוקפנית ועצבנית לאנשים שבכלל לא קשורים לאירוע ואז אנחנו בעצם מזמינים מהם תגובות לא נעימות כלפינו, כעס, תוקפנות וכד' והמרחק עכשיו לויכוח או
מריבה מיותרים קצר ביותר.
כך מתפתח כעס גדול מדברים קטנים.
אז מה עושים?
אחת הדרכים לעצור את התפתחות הכעס ולעצור את שרשרת האירועים היא לראות אם בכלל שווה להתחיל עם הכעס. האם יש טעם בויכוח עם האדם, האם זה מועיל או ויכוח עקר חסר טעם.
למשל, אם נותן שרות כלשהו בחנות, בטלפון, במסעדה, בתחנת הדלק וכד' התייחס לא מי יודע מה באדיבות, לא תמיד מוכרחים להעיר לו, או לקרוא לאחראי עליו ולפתח את העניין.
הרי לא נחנך אותו, זה לא תמיד יעזור ואנחנו נשארנו עם רעל מיותר.
כעס הוא כמו רעל.
כשממשיכים לאחוז בכעס ולהתעסק במה שהכעיס אותנו, אנחנו מרעילים, בעצם, את עצמנו וגורמים לנפש ולנשמה שלנו לחיות בסביבה מורעלת, מזוהמת ומזיקה.
דרך נוספת היא לעצור את שרשרת האירועים. ראשית, עלינו לשים לב ולהיות מודעים שאנחנו כבר בתוך שרשרת אירועים שמזיקה לנו, ולקחת אחריות על עצמנו. עלינו לומר לעצמנו שאנחנו צריכים להירגע (אנחנו המנטור של עצמנו), לנשום עמוק, ולהתרחק
מ"הזירה" אפילו ללא תגובה ממצבים שעלולים לעורר בנו שוב תגובות תוקפניות ועצבניות. אנחנו צריכים לקחת פיקוד על האירועים שבהם אנחנו נמצאים, ולהתחיל לנהל אותם תוך כדי הרגעת עצמנו וניהול התגובות שלנו.
ועכשיו בטח עולה אצלכם השאלה - ומה עם הכבוד? לצאת פראייר?
והתשובה היא-
אין לכבוד ולערך שלנו שום קשר ושייכות לאירועים כאלה. אף אחד לא יכול לקחת מאיתנו באמת את הכבוד והערך שלנו אם אנחנו לא חושבים כך.
מה השני חושב?- זה באמת לא חשוב. העיקר ששמרתם על השקט הפנימי שלכם, על עולם פנימי נקי ללא רעלים, בו הנשמה שלכם גרה ועל המשך שגרת היום השקטה והמוצלחת שלכם.
לא שווה? נראה לי שכן.
לקבלת סדרת הטיפים במתנה "כל הסודות לשליטה וניהול יעיל של כעסים", לחצו על הקישור
אריאלה מלצר הינה מייסדת מכון רעות ברחובות,לטיפול זוגי, אישי ומשפחתי ובבעיות שליטה וניהול כעסים, עובדת סוציאלית,תואר שני,מטפלת זוגית, עפ"יהאימגו,פסיכותרפיסטית,34 שנות ניסיון.
אריאלה מלצר הינה מייסדת מכון רעות ברחובות,לטיפול זוגי, אישי ומשפחתי ובבעיות שליטה וניהול כעסים, עובדת סוציאלית,תואר שני,מטפלת זוגית, עפ"יהאימגו,פסיכותרפיסטית,34 שנות ניסיון.
