ארבע אסטרטגיות להתמודדות עם לקויי למידה
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

ארבע אסטרטגיות להתמודדות עם לקויי למידה 

מאת    [ 27/09/2012 ]
מילים במאמר: 1274   [ נצפה 5029 פעמים ]

 
 

ברוב המקרים, כשמתייחסים אל לקויי הלמידה, מנותב הדיון אל דרכי טיפול מקצועיות , פרטניות. או במבט יותר רחב , אל  טכניקות הוראה בכתה. במעט מאד מקרים, אם בכלל , יש התייחסות אסטרטגית , מבט על לנוכח התופעה, ודרכים להתמודדות מערכתית. יתר על כן, לקויי הלמידה לסוגיהם מוצאים מזור בגופים פרטיים, מטפלים פרטיים. מתבצעת למעשה הפרטה של טיפול בצורך בסיסי שהתלמיד זכאי לו בדין ולא בחסד.

מערכת החינוך הציבורי צריכה לפתח מספר אסטרטגיות כדי לתת מענה ללקויי למידה לסוגיהם.

  1. לפני הכל, מערכת החינוך צריכה להפנים שההתמודדות עם בעיית קבוצת תלמידי הפרעות קשב , ריכוז ואחרות,   היא לא רק בעיה פרטנית. על כן, הטיפול וההתמודדות הם לא רק במסדרונות הקליניקות, או חדרי יועצות ופסיכולוגים. יש להיערך ארגונית ופדגוגית כך, שיתאפשר גם לקבוצה זו,  % 20 - % 15 מכלל התלמידים, להתחנך ולהשתלב בגן ובבית הספר . אין מדובר רק בתובנות מהתחום הטיפולי. תחום זה נחשב למפותח למדי, הוא עתיר מחקר והערכה, ויש ניסיון מצטבר . המדובר הוא בהיערכות מבנית, תקציבית , ארגונית אחרת. את תהליך ההתמודדות אני מבקש להציע במיקוד על ארבע אסטרטגיות עיקריות. 
  2. האסטרטגיה הראשונה היא  האיתור והאבחון של בעיות הפרעות לסוגיהן, בתהליך מוסדר ושיטתי, כבר מגיל צעיר ביותר. ראוי שכלל ילדי הגן וכלל שכבת כיתות ב', למשל, יעברו תהליך אבחוני. הרף השלישי צריך להיות בכתה ז'.  ואין כאן המלצה, חלילה , לאבחונים מלאים לכלל התלמידים. זה בלתי ניתן לביצוע מבחינת משאבי המערכת. בנוסף לגופים ותכניות שתכליתם אבחון, מדובר הוא בהכשרה מקפת של כלל הצוות החינוכי לפיתוח כלי זיהוי ואבחון ראשוניים. תחום זה חייב להיות חלק בלתי נפרד מהכשרת מורים, קורסי מנהלים, ועד לבכירי מערכת החינוך, גננות, מורי בית הספר, מנהלים.  מיומנויות בסיסיות של איתור ואבחון והתמצאות בתחום, הם חלק מסדר היום של כל איש חינוך . מערכת החינוך תהיה רגישה וערוכה יותר לקדם תלמידים עם הפרעות אלו, אם אנשיה יפנימו ויבינו את צרכיהם.  מבקרי תפיסה גורפת זו טוענים כי היא עלולה להביא , כבר מגיל מוקדם, לתיוג לא רצוי של תלמידים. עוד הם טוענים כי  היא מפתחת ציפיות בלתי ריאליות מצד ההורים לגבי יכולת בית הספר לטיפול פרטני המשכי בתלמיד.

    הגישה הביקורתית הזו סופה שהיא מקבעת מצב בו בית הספר והמערכת כולה, מתנערים מהאחריות החינוכית לטיפול בהפרעות קשב וריכוז. הגישה הזו מתעלמת מצרכים דיפרנציאליים של תלמידים שלא  דווקא נמנים על אוכלוסיות קצה מובחנות. והחמור מכל, הגישה השמרנית מתעלמת ממצבם של רוב תלמידי הכתה, שאינם מקבלים את השירות החינוכי ההולם לו הם זכאים. 

הדרך הנכונה, היא פיתוח מערך איתור ואבחון מקיף כפתח לטיפול הנכון , המערכתי. מערך שיקיף רצף גילי, רצף מידע חיוני בין המטפלים והמחנכים, סינרגיה בין יחידות ומרכזים העוסקים בתחום. 

  1. כדי להבטיח את הרצף, האסטרטגיה השנייה היא האחדת כלל שירותי האבחון המקצועיים תחת קורת גג אחת. ניהול מרוכז רשותי ( שילוב עירוני עם משרד החינוך ) של תהליך האבחונים השונים והטיפולים שבעקבותיהם. המשמעות של צעד כזה היא שגורמים מקצועיים שונים הפועלים ברמות שונות ובגילאים שונים יעבדו בסינרגיה מוחלטת ביניהם. גישה אסטרטגית זו מחליפה את הפרדיגמה המקובלת, לפיה יש חלוקת עבודה בין משרד החינוך והרשות המקומית. היא מפקידה בידי ראש הרשות את האחריות המלאה ( לא בהכרח הכספית )  על מערך הטיפול בלקויי הלמידה . השרות הפסיכולוגי, מרכזי המתי"א ( מרכז תמיכה יישובי ) , אגודות כגון " ניצן" ואפילו מכונים פרטיים, יפעלו ביחד תוך חילופי מידע ביניהם לבין עצמם. ביניהם לבין בתי הספר.  המרכז הרשותי          ( כדוגמת המאו"ר בחולון,   מרכז הגיל הרך בנס ציונה או המערך שנבנה בהרצליה ), יעניק אבחונים מסובסדים דיפרנציאלית.   

    כך בעיה כספית של ההורים לא תבלום את האבחון והטיפול שהם המפתח למניעת התדרדרות בתפקוד הילד עוד מגיל צעיר. זהו תחום שרשויות מקומיות רבות נמנעו מלהיכנס אליו , בהיותן שרויות בתובנה שזהו תחומו המובהק של משרד החינוך , או שזה במגרשם של המכונים הפרטיים. ושוב ייאמר: הכלים שמעמיד משרד החינוך לכשעצמם, אינם יכולים להקיף את המענה למלוא עוצמת התופעה. 

  1. האסטרטגיה השלישית, עולה מדרגה, ומגייסת את המערך הרשותי העירוני לניהול על של הטיפול והמעקב, הבאים בעקבות איתור ואבחון. הטיפול המותאם בכל תלמיד הסובל מבעיות קשב וריכוז ( כמו גם אחרות ) , הוא לב הסיפור. בפועל, זוכים אמנם תלמידים אלה לטיפולים כאלה ואחרים, כולל יוזמת ההורים לטיפולים על חשבונם.  טיפול נכון פירושו טיפול מותאם אל הבעיה, טיפול מתמשך ושיטתי , טיפול שיש עימו מעקב אפקטיבי אחר התקדמות התלמיד.

חלק גדול מהטיפול משמעו קודם כל עבודה על מיומנויות וסדרי למידה תקינים.  תהליך כזה לא יכול להיעשות רק בכתה. מערכת החינוך תיזום הקמת מערך קבוצות למידה שההוראה בהן מכוונת למזעור או ביטול ההשלכות הקשות של הפרעות קשב וריכוז. כל אלה יכולים להיעשות בכל בית ספר , כדוגמת מרכז המתי"א המיועד לחלק קטן מהתלמידים. מערך הקבוצות יכול להיות מוקם בבתי הספר, ובהשלמה , במרכז עירוני ייחודי וברשתות המתנ"סים ודומיהם. מדובר ברשת סינכרונית של קבוצות וסדנאות למידה על פני העיר.

גם מסגרות " אופק חדש" ובהמשך " עוז לתמורה" יתאימו עצמן לאסטרטגיה זו. כך גם מרכזים כדוגמת "מהו"ת " ( שמקורם במכללת סמינר הקיבוצים, והממקדים עצמם לא בהכרח בתלמידים עם הפרעות קשב וריכוז ). העיקר הוא יצירת סינרגיה בין כלל הפתרונות המקצועיים הניתנים כבר כיום , ואלו שיינתנו בעתיד. המערכת סובלת מנתקים , אי זרימת מידע שוטף על התלמיד הבודד , ומחסור במתן פתרונות מלאים, על אף התהליכים הקיימים בה כבר כיום.  

הדרך ליצור סינרגיה כזו היא רק מעבר לניהול הרשותי, הרואה תמונת קהילה שלמה , מגן עד יב', בכל רמה ובכל זרם חינוכי. היא גם מביאה לאיגום בריא של משאבים קיימים, ולבניית דפוסי מעקב עד למיקוד הערכה של הפרט. הגוף המנהל הרשותי ימזג בתוכו מינהל חינוך עירוני עם הסמכויות המקצועיות של משרד החינוך.

  1. האסטרטגיה הרביעית קשורה במבנה הפדגוגי הכולל של בתי הספר. שנים רבות אני טוען כי תלמידים עם בעיות קשב וריכוז, וכמוהם עם הפרעות אחרות, אינם יכולים להסתגל למבנה הכיתות הקיים . מסיבות אחדות : צפיפות הכתה, ריבוי מופרז של מקצועות נלמדים, מחסור במרחבים מרגיעים. בהיבט הזה אני מזהה הלימה בין חלק מאוכלוסיית לקויי הלמידה, לבין אלו עם בעיות התנהגות קשות. לפיכך, האסטרטגיה הרביעית מטפלת בבעיית יסוד של מערכת החינוך, עם דגש על חטיבת הביניים. השינוי שצריך לחול הוא יסודי. לקבוצות רבות במערכת מבנה הלימודים איננו מזמן, ואיננו מותאם לחולשות שלהן. ואינני מדבר בהכרח על תלמידים תת משיגים, או על אלו שבגבול החינוך המיוחד. מדובר ברובד רחב וגדול. על כן, הקטנת הכיתות ולחילופין יצירת מסגרות לימודיות במתכונת " אומץ" כבר מכתה ז' ואפילו ה'. רפורמה מקפת במבנה הלימודים והמקצועות ( ראה הצעתי בנושא , בנפרד ) , תועיל לא רק לילדי הריטלין , אלא לכלל התלמידים.

את אלה יש להשלים במרחבי שקט ורגיעה המאפשרים פעילות הפגה לאותם תלמידים בהם אנו עוסקים. בכלל זה אנשי מקצוע ומטפלים שזמן ופעילות הפגה היא תחום התמחותם. תלמידים עם הפרעות אלו העידו בפני על חוסר שקט והמולה בחצר בית הספר, במסדרון וגם בכתה. כל אלה  מעצימים את תופעות ההתפרצות שלהם. 

   לסיכום, היערכות מקפת סביב ארבע האסטרטגיות, לא רק שתקדם את שילובם של בעלי הפרעות קשב וריכוז. היא תקדם את המערכת כולה. תלמידים אלה מצויים במצוקה. כמוהם המורים וההנהלה שלהם. וכמוהם, חבריהם לכתה. צריך לזנוח את הנחת היסוד כי יש טיפול מקצועי פרטני, והוא הפיתרון הבלעדי. ראוי לבסס הנחת יסוד חד משמעית : ילדים אלו הם חלק בלתי נפרד מבית הספר, ויש לסגל את המבנה שלו אליהם.

( המאמר הוא קיצור של מאמר קודם בנושא ) .

 

הכותב : מנכ"ל "טללים אסטרטגיה"

לשעבר , ראש מינהל החינוך בעיריית חולון.

מנכ"ל "טללים אסטרטגיה" לשעבר: ראש מינהל החינוך בעיריית חולון , בעל תואר מוסמך בתקשורת , מאוניברסיטת קלארק , בוסטון , ותואר ראשון בהיסטוריה כללית ומדע המדינה , האוניברסיטה העברית . מייסדם של בתי הספר התיכוניים "מור" מטרו ווסט ו"אביב" ברעננה . מחבר ספרי לימוד בתורת האזרחות , בשליחות :שימש כשליח קהילתי לקהילה היהודית בסינסינטי , אוהיו, ובשליחות השנייה כמנכ"ל בית הספר העברי " מגן דוד" , מכסיקו סיטי.
לשעבר , חבר מועצת העיר בכפר סבא .
http://Strategy.tlalimgroup.com

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב