מדע ופסדו-מדע, הרהורים
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מדע ופסדו-מדע, הרהורים 

מאת    [ 06/08/2012 ]
מילים במאמר: 1550   [ נצפה 2304 פעמים ]

 
 

אנו חיים בעולם מורכב ומסובך ביותר, ובו קשרי גומלין הדוקים ורב-ממדיים בין מרכיבים השונים.

מאז ומעולם נטו האנשים להאמין, שהעולם מתנהל על-פי חוקים קבועים ועקביים, שניתן ללמוד ולהפיק לקחים ממקרה למשנהו ובכך להגדיל את הידע הקיים על העולם ולהתקרב יותר להבנתו.

בעולם מתרחשות מפעם לפעם תופעות, אשר מפרות את כללי המשחק הקבועים הידועים ומשבשות את הבנתנו ביחס למתרחש. דוגמאות לכך הן הולדתן של מחלות חדשות ובלתי ידועות (אידס או SARS), מכות טבע בלתי צפויות (צונאמי, הוריקן, רעידת אדמה) או "ניסים" בלתי מוסברים של תופעות חיוביות.

לא ידוע על קיומו של "נוהל הפעלה" (manual), אשר מתאר את החוקים על פיהם עובד העולם, ואשר מתוכו אולי ניתן היה להבין כיצד המערכת כולה פועלת.

אחת ממטרות המדע ואולי העיקרית שבהן היא לגלות את "נוהל ההפעלה" או החוקים על-פיהם פועלת המערכת. במשך השנים בהם קיים מחקר מדעי התגלו כבר "חוקי טבע" רבים, והם ידועים לנו ברמות שונות של הבנה. עם זאת, עדיין נסתרים מעינינו חוקים רבים, ואותם מנסה המחקר המדעי לזהות.

למה - מדוע מלכתחילה לא היו לנו ידע והבנה של "חוקי הטבע" ומדוע היינו צריכים ? ואנחנו עדיין ממשיכים ? לגלות אותם בדרך הקשה של מחקר, של ניסוי וטעייה והסקת מסקנות שיטתית, של מאבקים פוליטיים ועוד קשיים רבים ומגוונים

לשאלת הלמה - למה אין לנו ידע והבנה מוקדמים של "חוקי הטבע" ישנם כמה כיווני תשובה אפשריים :  לכל אלו המאמינים בתורת האבולוציה קל יחסית לענות על השאלה הזו: לדעתם מעולם לא נכתב "נוהל הפעלה" מסודר, משום שהעולם נברא בשלבים קטנים, טלאי על טלאי, כשכל אחד נותן מענה לבעיה מסוימת שהתעוררה, ולכן גם היחסים בין המרכיבים השונים אינם פשוטים וחד-כיווניים, אלא מסובכים ומשולבים זה בזה.

ולאלו המאמינים בכוח עליון תבוני, אשר הוא זה שתכנן ובנה בצורה שכלתנית את כל המערכת המורכבת הזו, ניתן גם אולי למצוא תשובה -  ייתכן שהתשובה מצוייה בספר "בראשית":

?         "ויקח ה' אלוהים את האדם ויניחהו בגן-עדן לעבדה ולשמרה. ויצו ה' אלהים על האדם לאמור: "מכל עץ הגן אכול תאכל, ומעץ הדעת-טוב-ורע לא תאכל ממנו..."" (בראשית ב')

?         "ויאמר ה' אלוהים: "הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ? ואכל וחי לעולם". וישלחהו ה' אלוהים מגן-עדן לעבוד את האדמה אשר לוקח משם. ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן-עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים." (בראשית ג')

מלכתחילה לא היו אמורים בני האדם להיות חשופים הן לידע המוסרי ("עץ הדעת-טוב-ורע") והן לידע המדעי ("עץ החיים"). הם היו צריכים להיות נתונים לרצונו ולחסדיו של בורא העולם. משנחשף האדם לידע המוסרי, באוכלו מהתפוח של עץ הדעת-טוב-ורע, התעורר החשש שמא חשיפה מהירה וקלה שלו לידע המדעי ("עץ החיים") תגרום לא רק להתנשאות מוגזמת שלו (כבר עתה הוא "כאחד ממנו") ולמחשבה שהוא כל-יכול, אלא לחיים לנצר ("ואכל וחי לעולם"). בורא העולם לא רצה להוציא מידיו את השליטה על האדם ולכן הוא חיזק את המחסום בפני הידע המדעי והיקשה על האדם את גילויו והבנתו. יתר על כן, הוא דאג לכך שהחרב השומרת על דרך עץ החיים תהיה חרב מתהפכת, אשר כל הינף שלה משנה את כללי המשחק ומקשה על גילוי כל חוקי הטבע.

בין כך ובין כך, גורלו של האדם, אם ברצונו להבין ולשלוט טוב יותר על העולם שמסביבו, הוא להמשיך ולחקור, להמשיך ולגלות את "נוהל ההפעלה". הטכנולוגיה משמשת גם ככלי עזר במחקר המדעי, והשעון המכני, כטכנולוגיה, שישמש כגורם מפתח לחישוב מיקומם של קווי האורך הגיאוגרפיים.

המצאת השעון המכני אפשרה את הרעיון של ייצור סדיר, שעות עבודה סדירות ומוצר סטנדרטי. בלי השעון הקפיטליזם היה בלתי-אפשרי. השעון שימש גם ככלי משחק חשוב במאבק על קביעת שיטת החישוב של קווי האורך הגיאוגרפיים.

מהו מדע :

ניתן להבחין בשלוש תקופות ואולי יותר של הגדרה עבור המדע, אריסטו, בתקופה העתיקה, הגדיר את המדע כהבנה של העולם והדרך שהציע היתה הדרך הבאה :

  • החושים חוזרים על עצמם ומביאים לתפיסה
  • התפיסה חוזרת על עצמה ומביאה להתנסות
  • ההתנסות חוזרת על עצמה ומביאה להבנה

בתקופה המודרנית המדע התבסס על השיטה האינדוקטיבית, כשהבשורה יצאה מבית מדרשו של פרנסיס בייקון, אבל לא רק, היו גם אחרים.

בשתי הגישות, העתיקה של אריסטו והמודרנית של בייקון, המדע בעצם מבוסס על איסוף נתונים, ניסוח תיאוריות וביסוס התיאוריה על סמך ניסויים.

הגישה השלישית, גישתו של קרל פופר, יצאה מנקודת מבט שונה וטענה ליכולת הפרכה. לדעת פופר מדעי הוא רק מה שלפחות תיאורטית ניתן להפרכה. תיאוריה הטוענת שאיננה ניתנת להפרכה היא איננה תיאוריה מדעית לפי פופר.

פועל יוצא של נקודת מבט זו ? לעולם לא נוכל לדעת את האמת על העולם אלא רק להתקרב לאמת. ואם המדע מנסה להבין את טיבו של העולם, אזי לפי פופר ? לעולם לא נדע את טיבו האמיתי הסופי של העולם.

לתורתו של פופר קמו מתנגדים, אחד מהם, קון, בחר בדרך סוציולוגית יותר והגדיר את המדע כאוסף של פרדיגמות שמקבלות גושפנקא מ"הגדולים בתחום" ויכולות להשתנות, שוב, בעבודה של מדענים שיקבלו את ברכת הדרך והחותמת הסופית מאותם "גדולים בתחום" ובעצם יש כאן עניין של מי קובע מהו מדע.

לישעיהו ליבוביץ מיוחסת האמירה שהמדע עונה על כל שאלה שניתן להציגה בשפת המתודה של המדע. מהגדרה זו, יחד עם ההגדרה של קון, ניתן להסיק (בזהירות כמובן) שהמדענים קובעים מהו מדע.

 

בהגדרת המדע ישנו הקשר שבין החוקר, המדען, לבין המחקר. יש מי שבודק, צופה, מבצע רישומים ומעקב וזהו המדען ויש את נשוא המחקר ? התופעה. הקשר הזה אינו קיים יותר בין האסטרולוג, נותן הייעוץ לבין מצב השמיים והכוכבים. את תמונת השמיים סיפקו האסטרונומים ואילו תפקידם של האסטרולוגים הוא לפרש אותם ולכן, לפחות תחת ההגדרה המקובלת, אין האסטרולוג יכול להיחשב כמדען ולכן, לפי הגדרתו של קון לפחות, מאחר והאסטרולוגיה איננה עבודת מדענים, היא איננה מדע.

האסטרולוגיה פועלת באמצעות פרשנות סימבולית ומטפורית, ומשמעות הסמלים שלה נובעת בדרך כלל מתוך מסורת תרבותית. נובע מכך שיהיה קשה מאוד ואולי בלתי אפשרי להפריך את התיאוריות האסטרולוגיות ומכאן, שלשיטתו של פופר, אין האסטרולוגיה מדע. פופר נדרש לנקודה זו ? האם האסטרולוגיה היא מדע ואמר שהיא לא מדע אלא פסבדו-מדע.

אמיתות מדעיות, עובדות, טבען שהן מנוסחות בלשון עבר שכן הן מבוססות על תצפיות. "השמש תמיד זרחה במזרח" זו עובדה, ואין היא מלמדת דבר על מחר ? השמש יכולה לזרוח או לא לזרוח מחר, ללא קשר למה שקרה במיליארדי השנים שבהם היא אכן זרחה במזרח. האסטרולוגיה נולדה עוד בטרם ידע האדם שכדור הארץ עגול, המחשבה היתה שהוא במרכז והשמש חגה סביבו ותמונת השמים נחשבה לדו-ממדית, ללא עומק.

קבוצות הכוכבים שעל פיהן נקבעות המזלות הן השלכה דו-ממדית של שמיים תלת-ממדיים ולפיכך אין קשר בין הכוכבים בקבוצה מלבד העובדה שהם נראים זה בקרבתו של זה. יתרה מכך, בגלל מרחקים הגדולים של הכוכבים אין כל ודאות שהאור שאנו רואים אכן מייצג כוכב קיים. ולכן, גם תחת הגדרת המדע העתיקה יותר, קשה יהיה היום לראות עוד באסטרולוגיה כמדע.

יחד עם זאת ניתן כן לראות הכרה חלקית לפחות באסטרולוגיה כמדע על ידי מוסדות מחקר כמו האוניברסיטה, המעבירים סמינר של אסטרונומיה, שמעמדה כמדע, ענף בתוך הפיזיקה, איננו מעורער, יחד עם אסטרולוגיה, ונותנות בעקיפין חיזוק לטענה של האסטרולוגיה כמדע.

טיעון נוסף, לוגי במבנהו לטובת האסטרולוגיה כמדע : כמה אסטרולוגים משתמשים בגיאות ובשפל כהסבר לאסטרולוגיה. ההסבר הוא כדלהלן:
* הירח יוצר את הגיאות (נכון).
* הגיאות היא משיכה של המים שנמצאים בכדור הארץ (כמעט נכון, אבל לא מדויק).
* המוח האנושי עשוי בעיקר ממים (נכון)
* לפיכך ? הירח משפיע על המוח.

ניתן לראות לכן שהתשובה לשאלה האם האסטרולוגיה היא מדע יש קשר חד-חד ערכי להגדרת המדע. וכבר בהתחלה, בהגדרות, נתקלנו במושג פסבדו מדע, ננסה לבחון את המושג והתאמתו להגדרת האסטרולוגיה :

פסבדו-מדע - (יש גם המבטאים "פסאודו" אך התעתיק הנכון הוא פסידו) מתייחס לגוף ידע או נוהג המתיימרים להיות מדעיים או להיתמך על?ידי המדע, אך עלפי דעת עיקר הקהילה המדעית אינם עומדים בדרישות מתודה מדעית. האפשרות של הבחנה בין שיטה "מדעית" ו"לא-מדעית" על בסיס הבחנות מתודולוגיות שנויה במחלוקת בקרב העוסקים בפילוסופיה של המדע והיסטוריה של המדע. ישנם מבקרים של פסבדו-מדע הרואים בחלק או כל צורותיו בידור בלתי?מזיק. אחרים, כמו ריצ'רד דוקיס וקרל סיגן רואים את כל צורות הפסבדו-מדע כמזיקות, בין אם הן גורמות נזק מיידי להולכים בעקבותיהן אם לאו. בהתאם, מבקרים אלו רואים את הדבקות בפסבדו-מדע כנובעת ממגוון סיבות, החל בתמימות פשוטה ביחס לאופיו של המדע והמתודה המדעית, דרך אשליה עצמית, ועד הונאה מכוונת לטובת יעדים פוליטיים או כספיים.

מההגדרה עולה שהבחנה בין מדעי ללא מדעי נעשה על פי "עיקר הקהילה המדעית" והגדרה זו, שמגדירה קבוצת אנשים משפיעים וקובעים, גוררת את השאלה לתחום הסוציולוגי.

אחת הבעיות במדע זה ההשתנות, במדע ישנו רצף שנשמר לאורך זמן, מה שאתמול היה מדע אינו מבטיח שהוא יהיה מדע גם מחר. דברים שנחשבו כמדע, אינם עוד. "עובדות" חזקות, שהחזיקו תיאוריות במשך מאות ואלפי שנים הופרכו. יתרה מכך, המדע אינו חף מאינטרסים של החוקרים ? הקהילה המדעית, אינו חף מרמאיות וזיופים ומהטיות תרבותיות.

ישנם גם הגדרות שונות למדע, הגדרות תלויות זמן ונקודת מבט ? האם נדרש להבין את המדע באופן היסטורי או נכון לנקודת הזמן הנבדקת - האם הבחינה היא אנליטית (פופר, המפל) או סוציולוגית (קון). יחד עם זאת, הניסיון שצברנו כחברה אנושית עזר לנו להגדיר מספר דרישות בסיסיות למדע וניראה שהאסטרולוגיה איננה עומדת בהן.

יחד עם זאת, העובדה שהאסטרולוגיה מוכיחה שרידות לאורך זמן, התפתחה במספר תרבויות שונות,  ומבוססת על תנועת גורמי השמיים, תנועה שללא כל ספק יש לה השפעה על החיים בכדור הארץ (כוח המשיכה למשל) הרי שניתן להגדירה כמשהו, שגם אם אינו מדע, הוא לא "מצוץ מהאצבע" ולכן אולי ההגדרה של פסבדו-מדע היא הגדרה טובה.

יתרה מכך, המדע, שנבנה והוגדר על ידי מדענים, אינו סובל סתירות ואם יש סתירה הוא ינסה לפתור אותה, וכשלא יצליח ? יקיא את התיאוריה מתוכו ? המדע עוסק בעובדות ועובדות לקוחות מעולם הוודאות. המדע מרגיש טוב על הקרקע המוצקה של הוודאות ולכן פחות עוסק באמת, ואמת יכולה להתקיים גם באי-וודאות.

אבי (אביחי) אלבאום מוסמך במנהל עסקים ומוסמך בפילוסופיה מנהל שנים רבות, ומנסה לשלב פילוסופיה בניהול עוסק ביעוץ, עוזר למי שמבקש וכותב צלם חובב בשעות הפנאי 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב