דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


אביסלאע שמחאע 

מאת    [ 27/04/2012 ]

מילים במאמר: 803   [ נצפה 3422 פעמים ]

שוב פעם אני עדיין כולי "אחוזת התפעלות" מעוצמת ה"נדמה לי" בה מצטיין הפעם אחד ממסעות הפרסום הגדולים, החוזרים על עצמם כל שנה ושנה מחדש, "חגיגות שמחת החלב", שנערך ביוזמת גורמים מסחריים בעלי עניין במכירה מוגברת של חלב ומוצריו.

אביסלאע שמחאע

הנושא מפומפם בתקשורת כל העת, אך גם מבחינה בריאותית הדעות חלוקות באם יש כאן תרומה לבריאות או ההיפך.

ותוך כדי מסע הפרסום החוזר הזה איכשהו הצמידו אותו לחג משבועות, חג הביכורים, אך "חג החלב" בעצם לא הכי קשור לזה בכלל, הוא "הוצמד" אליו, שמתם לב? כן, אפילו שזה עבר ההתפעלות נשארה בי עד עכשיו, ומדי פעם מקבלת "חיזוקים" קטנים פה ושם.

בעצם למה? מי הדביק את שני אלה אחד לשני? מה זה שייך? אז זהו, שאני מאמינה שלא הכי שייך אבל ראיתם פעם שמפסידים הזדמנות מסחרית לדחוף לציבור דברים? או להגביר פרסום ושיווק של משהו?

והצגת הדברים בציבור, בפרסומים, ובמסע הפרסום נעשית בצורה כל כך חלקלקה ורחוקה מהמציאות כמו השמש מהירח. נו, מה לעשות, אני תמיד שואפת לקצת יותר אמינות בפרסום, ולפחות להצגת הדברים בצורה שאינה מטעה.

וואלה, "חג שמחת החלב: חגיגות עצובות לפרות" (15.3.2012) עידן סויר.... בימים אלה פוצחת מועצת החלה בחגיגות חג שמחת החלב, שהמציאה במטרה לחזק את הענף. בפעילויות שבמסגרת החג לא יצפו המבקרים בסיוט שעובר על הפרות המספקות את החלב.

מילדות גדלנו כולנו על זה שהפרה "נותנת" לנו חלב. איזה נותנת? ציני קצת, לא? הרי גוזלים זאת ממנה ומהעגלים שלה, והתרנגולת "נותנת" לנו ביצים, מישהו שואל אותה בכלל? תמונה ומבט אחרים מציאותיים על התעשייה אפשר לקרוא כאן.

ילדים גדלים בצורה מחשבתית מקובעת, שגויה, בהתאם לאינטרסים מסחריים ובכלל לא בהתאם למה שצריך אם חושבים על זה, ואח"כ כבוגרים לא קל להשתחרר מהקיבעונות הללו גם כשאינם נכונים. כך גם יוצא שהחינוך בעצם אינו חינוך ראוי, שגוי, שכן הוא אינו מלמדם להתמודד כראוי עם המציאות, מה שהם מכירים רחוק ממנה, מלמדם שבתנאים מסוימים, כזה מתאים וכדאי לנו, מותר להתעלם ממצוקה של חסרי ישע, ולנצלם, כי אנו מרווחים וניזונים מזה.

את העובדה שאפשר לעשות זאת בצורה פוגענית פחות עבורם, ולא חייבים להיזון מהם שיש אוכל בריא אחר, אף אחד לא מגלה להם.

הם גדלים במחשבה שככה זה, שיש התייחסות אחרת לכלב וחתול לעומת תרנגולת או פרה, שזה משהו אחר....למה משהו אחר בעצם? הרי כל בעלי החיים כואבים, סובלים, אוהבים אותו דבר ממש, בצורה קצת שונה, וכולם רוצים לחיות. וגם אם הם "הולכים למקום ממנו לא חוזרים" מדוע הם חייבים לחיות את חייהם הקצרים בסבל ובעקה כה גדולים?

בבית הספר וברחוב אח"כ בהמשך לזה הזרע שנזרע גדל קצת ולומדים שלא רק לתרנגולת המסכנה ולפרה אפשר להתנהג כך בהתעלמות גמורה מצרכיה, אלא גם לילדים שלא מקובלים, וכדומה, והנתיב ברור..

8המטריקס*
ועכשיו תגידו שאני לא אצליח לשנות את העולם נכון? מי בכלל רוצה לשנות אותו או יכול? אינני מתיימרת. אני די מציאותית (לפעמים, רק לפעמים, לא להבהל), אלא שחושבת שהדרך לשינוי דבר גדול וענקי ככל שיהיה היא מההתחלה, מהנקודות הקטנות המרכיבות אותו. וזו עבודה סזיפית לפעמים ולא קלה, אך בהתמדה ואמונה בצדקת הדרך יש התקדמות. איטית, אך יש. מה לעשות, לא בכל דבר וכל מקום יש קיצורי דרך.

אז אני עושה בקטן פה ושם מה שיכולה, בדיוק כמו שהרבה עושים. לפעמים מקבלת ריקושטים מלאי התנגדות ופוגעניים, לפעמים תגובות של אלה המזלזלים מצקצקים בלשונם ומנסים לחבל ולהמעיט במה שאחר עושה כשהם אינם עושים חלילה דבר, ולפעמים פידבקים שעושים חיוך בלב.

אחד המקרים הללו שאומר לך עד כמה לפעמים אתה משפיע מבלי לדעת, ומבלי שהשני ידע הוא מה שקרה עם שכנה שלי (כתבתי על זה), ואחותי.

אחותי אינה בעלת השקפות ודעות בדומה לשלי, רחוק מכך, הגם שיש בה אהדה לנושא, היו לה כלבים וכדומה. אחרי כל כך הרבה שנים היא לא מקבלת את הדעות שלי כולן אך מבינה אותי ואת הרגישויות. אז מכל האנשים אחותי דווקא, מצאה את עצמה לחרדת לבה מגיבה בדיוק כמו שאני, והיא צחקה וסיפרה לי זאת:

"רציתי להגיד גם שמשהו מזה כנראה נידבק בי.... היום ראיתי אוטו גדול, משאית כזאת, ועליה הדפס ענקי עם תמונה של תרנגולת אדומת כרבולת שמחה וטובת לב ובמבט נוסף התברר לי שזה אוטו של משחטה.... כל כך הגעיל אותי...."
קאפיש?

לא להתבייש, ולא להפסיק, בקטן אפשר לעשות הרבה. הערה קטנה פה ושם, סיפור לילד בהתאם לגילו, תגובה מתאימה לילד שפוחד מהכלב, הערה מחויכת לשכן נרגן שרק מטריף אותך, בסוף זה עושה את שלו, אפילו שכן שלי שגידף אותי וטען שהחתולים שאני מאכילה מביאים לו את המחלות בסופו של דבר מאכיל אותם לפעמים בעצמו...

מי שצורך מוצרים אלה של "שמחת החלב" לפחות שיהיה מודע: הפרה לא שמחה! גם אם יש ציור כזה על הקרטון, או פרסומת שהיא נמצאת על כרי דשא...זה לא הולך ככה ! זה בהחלט לא שמחת החלב ולא שמחת הפרות, יותר שמחת המשווקים הרפתנים והפרסומאים שמרווחים הון עתק על מסע הפרסום הזה, והפרות רחוקות מ"לתת לנו חלב", והתרנגולות מ"לתת לנו ביצים".... כדאי לכן להמעיט עבור בעלי החיים את הסבל ולקנות לפחות תוצרת בהתאם, כמו ביצי חופש למשל....

אז לא "שמחת זה וההוא",
שאינה אמיתית,
חג שמח, אביב - בלב, לא רק סביב.

 

המאמר עלה במקורו בבלוג שלי שלינק שלו בהמשך, בחתימה

התחברות אל בע"ח במקום לשלוט בהם מרוממת אותנו לכוכבים (ברברה קלו הנד) http://cafe.themarker.com/user/114149/        bonbonyetta@walla.co.il




מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב