פילאטיס- השיטה שמאפשרת עבודה מהבורג הקטן ועד הפעלה מקסימאלית של כל המכונה המופלאה שלנו -גוף האדם! 

מאת: דניאלה מלאך
הנושא החדש- אימון פונקציונאלי, מציג את השאלות הבאות: מהו אימון פונקציונאלי? כיצד נדע לדעת אם זהו אכן אימון פונקציונאלי? האם תוכנית פילאטיס שייך לקטגוריה של  אימון פונקציונאלי? או, האם עכשיו נתפוס טרמפ על הלהיט החדש שעליו מדברים כולם ונבנה את השיטה החדשה שתיקרא: "פילאטיס פוונקציונאלי"?...
רבים מקטרגים ואומרים, שתרגול פילאטיס אינו פונקציונאלי. אני אומרת שכל דבר שמאפשר בסופו שיפור הפונקציה הנדרשת, הינו אימון פונקציונאלי.

מהי פונקציה? לדוגמא: הליכה, קימה מישיבה לעמידה, ריקוד, רכיבה על אופניים, נשיאת סלים מהסופר הביתה, ריצה, משחק כדורגל וכו. אם כך, האימון הפונקציונאלי בעיני, הינו אימון המורכב ממערכת תכנון חכמה, המאפשרת בסופו של דבר שיפור היכולות בפונקציה הנדרשת. אם רקדנית תגיע אלי לשיעור פילאטיס, אני לא אלמד אותה את הפונקציה. לפחות לא בהתחלה. אנסה לזהות אילו מערכות מוזנחות במערכת השלדית שרירית צריכות התייחסות מיוחדת עקב היותן חלשות. באמצעות שימוש בעקרונות ביו מכאניים ברורים של שיטת סטוט פילאטיס אותה אני מייצגת בארץ ובה אני משתמשת בעבודתי כמורת פילאטיס, אני פונה להפעלת המערכות האלו באופן פרטני ובדרכים יחודיות אותן אני מלמדת בקורסים השונים. התרגול יתבצע בעמדות מוצא המסירות את השפעת כוח הכבידה, או משתמשות בו, תוך שינוי הכוחות המופעלים על המערכות אותן אני רוצה להכניס לפעולה עד שהן תגבנה ותתגייסנה לכל דרישה. בסוף תוכנית האימונים ישתפר הריקוד שלה רק מעצם העובדה, שבתוך התנועה המורכבת, יש גיוס מתוזמן, נכון ומתאים באופן מדוייק של כל מערכות השרירים האחראיות להנעת השלד ולפיזור נכון של עומסים וחיסכון באנרגיה מיותרת. אנרגיה מיותרת מיוצרת כאשר אחת מהמערכות האחראיות ליצירת התנועה אינה תורמת את תרומתה המקורית ואז המוח יוצר מיד דפוס פיצוי, על מנת לבצע את התנועה הנדרשת באותו חלקיק שניה. הדפוס הזה מבזבז אנרגיה, מכיוון שהוא מגייס מערכת שלא היתה אמורה לבצע תפקיד זה אלא אחר. כרגע היא תנסה לבצע שני תפקידים ותתקשה לעשות אותם לאורך זמן מבלי להראות סימני עייפות או לקרוס אחרי תקופה ממושכת.
במידה והפונקציה (ריקוד, ריצה, הליכה...) מתבצעים בצורה מתואמת, אזי אימון פונקציונאלי כמו, שיפור תנועות הריקוד, המשך ריצה, תרגול הליכה וכו', הינו אימון שישפר את הפונקציה.(שיעורי פילאטיס)
אולם, במידה והפונקציה לא מתבצעת בתזמון מדוייק ומתואם של כל המערכות אזי, האימון הפונקציונאלי לא ישפר את הפונקציה. נהפוך הוא, דפוסי הפיצוי שיווצרו, יגרמו להתדרדרות המערכת השלדית שרירית בעתיד ויגרמו לפציעות שהינן כה שכיחות אצל ספורטאים.
הדוגמא הפשוטה יכולה להיות בביצוע התרגיל הידוע "סקווט". התרגיל הפונקציונאלי הזה מומלץ לאנשים עם בעיות ברכיים לחיזוק השרירים המתחזקים את מפרק הברך. השאלות שעלינו לשאול הן:
האם דפוס התנועה נכון? מהו דפוס נכון? האם המאמן יכול להבדיל בין דפוס נכון לדפוס שגוי? כיצד נתרגל את קבוצות השרירים האלו במידה והמתאמן חווה כאב? האם נמשיך באימון פונקציונאלי? או האם זה הרגע שבו נפנה לתוכנית שתאפשר את ביצוע התרגיל הפונקציונאלי, אחרי פנייה חכמה לחיזוק נקודות התורפה.
אני חוזרת לפילאטיס וטוענת לכתר הפונקציונאלי. מדריכי פילאטיס שלמדו את העקרונות לבניית תוכנית מתואמת ולהתאים אותה לצרכי המתאמנים על פי זיהוי נקודות התורפה, יוכלו לבנות תוכנית פילאטיס שיאפשרו לאחר מכן לשפר את הפונקציה גם באימונים הפונקציונאליים. היתרון בתוכניות פילאטיס הוא שניתן להתחיל מעבודה מדוייקת של חיזוק השרירים הקטנים ולהתקדם לעבודה פונקציונאלית עצימה, באמצעות השיטה והמכשירים שמסייעים לזרז את המטרה.
זו הסיבה שרוב קבוצות הכדורגל, הראגבי, הכדור סל המקצועניות בעולם, מכניסות לרוטינת האימונים היומיים של המתאמנים היקרים שלה, תוכנית פילאטיס(פילאטיס מכשירים) מדי יום ביומו.
כי: כשהגוף כל כך יקר, לא משחקים אותו, אלא בונים אותו.
כשהשיקום כל כך יקר, לא משחקים איתו, אלא מונעים אותו.
כשמבינים  מה רוצים להשיג, מוצאים את הדרך הנכונה ולא את השם של הדרך הנכונה, כי עם תוצאות אין להתווכח וכל מאמץ מיותר דוחה את המטרה. מה שלא קורה פשוט, פשוט לא קורה. על מנת לדעת את הפשטות, יש ללמוד, להבין ולפעול בהקשבה תוך הבנת שפת הגוף. זה מה שאנחנו עושים אצלי בסטודיו לפילאטיס בתל אביב.  במרכז ההכשרה הבינלאומי של סטוט פילאטיס בישראל אנחנו מנסים לשכפל את הדרך ולאפשר למדריכים רבים לרכוש את ההשכלה המתאימה לזיהוי צרכים ולבניית תוכנית אימונים מתאימה.

http://www.daniellamallach.com/