נשק וסע לשלום - לקחים ואמצעי בטיחות
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

נשק וסע לשלום - לקחים ואמצעי בטיחות 

מאת    [ 17/04/2012 ]
מילים במאמר: 705   [ נצפה 2030 פעמים ]

 
 

גם אני נזדמנתי לתורנות של "נשק וסע לשלם" בבית הספר מורשת זבולון. במקום שאכביר מלים על הפרוייקט אביא בפניכם תיאור המופיע באתר של תנועת "אור ירוק": "...תלמידי בית הספר מורדים מהסעות הבוקר על ידי הוריהם בצורה בטוחה ונכונה:  הורי התלמידים עצרו את רכביהם במפרץ המיועד לעצירה, כאשר תורן אחראי - הורה ו/או מתנדב פותח את דלת המכונית ועוזר לתלמיד לצאת מהרכב אל המדרכה בבטחה. באופן זה נחסך זמן להורים בחניית הרכב, יציאה ממנו והורדת הילד. החשוב מכל - נשמרה בטיחות התלמידים.

 

תגובות התלמידים והןריהם לפרוייקט "נשק וסע לשלום" היו חיוביות ביותר- חברי המועדון נוכחו לגלות שהתלמידים שמחים ומקבלים בברכה את הגשת העזרה של אדם מבוגר בירידה מן הרכב. ההורים, שדווחו על הפיילוט מראש, שיתפו פעולה עם האחראים, ושמחו על שנחסך מהם זמן המתנה".

 

אקדים ואומר, כי מעודי לא פתחתי דלתות מכוניות של אנשים שאינני מכיר, בעיניי זו מעין חדירה למרחב הפרטיות; לכן, התגובה הראשונית למשמע התפקיד היתה תחושה של אי נעימות; אולם אי נעימות זאת חלפה תוך זמן קצר. מי שלא היה/תה מעוניין/נת להטריח אותי, יצא/ה מרכבו ועשה/תה זאת בכוחות עצמו. ההורים האחרים בירכו על העזרה ואף ציפו לה.

 

אמנם במשמרת אמורים להיות שלושה מתנדבים. הפעם העברתי את התורנות [כ-35 דקות] לבדי. החוויה היתה מעניינת ומהנה; מעבר לעזרה לילדים ולהורים, ולהרגשה טובה בעקבות מעשה טוב, נחמד היה לקבל ברכות מחברים על הדרך, ואף לרשום בפניי כמה רשמים שאותם אבקש לשתף. המשותף לנקודות השונות הוא נושא הביטחון – נכון, הורים, אתם לחוצים בבוקר, להגיע לעבודה, ללימודים או למקום אחר, אבל – וכאן ה'אבל' הגדול – מדובר בבית ספר, ובילדים, ובעומס, ובלחץ כללי. במצב כזה יש גורמים רבים שמסיחים את דעתנו מהדרך. רמת הזהירות יורדת וקיים חשש מוגבר לתקלה. פינה זו מוקדשת אפוא להאיר נקודות אלה.

 

* הנקודה הראשונה והחשובה ביותר – מתחם "נשק וסע" אמור להיות מתחם סטרילי המשמש להורדה בטוחה של הילדים, ותו לא! המתחם לא נועד לקיצורי דרך מזדמנים! לעתים נוצר מצב בו המתחם [או חלקו] ריק, והכביש עצמו עמוס בתנועה. מרבית הנהגים ממתינים בסבלנות להתקדמות התנועה. אולם יש כאלה שחושבים שהם חכמים, ונכנסים למתחם "נשק וסע" המהווה למעשה חניה, ועושים בו שימוש של נתיב מהיר, מאיצים, עוקפים מימין, חולפים על פני 3-4 מכוניות, ונדחפים ביציאה ליד מעבר החציה. אין צורך להכביר מלים כי הדבר מסוכן לילדים, לנהגים ולהולכי רגל!

 

* יש כאלה שאינם מעוניינים להשחית את זמנם על כניסה ויציאה מהמתחם, והם פשוט עוצרים על הכביש ושם "פורקים" את ילדיהם. מסוכן ביותר לתת לילד לרדת ליד מכונית שאמורה להתחיל לנסוע מהמתחם. יש כאלה המעוניינים ליהנות מכל העולמות, יורדים מהרכב ומלווים את הילד עד למדרכה – וכך מעכבים אף את התנועה. ואהבת לרעך כמוך, כבר אמרנו?

 

* ואחרון חביב תאור מקרה:  הרכב הגיע בסביבות 07:40. האימא ממהרת. "התיק הסגול" חייכה ואמרה. לקח לי עוד כמה שניות להבין שמדובר בתא המטען. בינתיים פתחתי את דלת הרכב לילדה החביבה שלא ששה לצאת ממנו ומיהרתי לשלוף את התיק הסגול מתא המטען והנחתי אותו על המדרכה.

 

ברכב ישבו עוד שני ילדים, שככל הנראה היה צריך להסיעם לבתי ספר אחרים. הילדה נצמדה לרכב ובכתה. החל משא ומתן. האם מתחננת לילדה, שהיא ממהרת לעבודה. הילדה בוכה. האם מתחילה לנסוע באיטיות סנטימטרים בודדים. הילדה לא נכנעה, פסעת ובכתה. או אז התערבתי וביקשתי מהילדה שתעלה למדרכה. היא עלתה למדרכה והמשיכה לבכות [התלוננה על כאב בטן]. האימא נכנעה ואספה אותה.  

 

לאחר כעשר דקות הבחנתי ברכב המגיע מהכיוון ההפוך [מרחוב הזיתים] ונכנס בצורה אלכסונית למתחם: חציו במתחם וחציו בנתיב הנסיעה. אופן העצירה תפס מקום של כארבעה רכבים במתחם, ואף הפריע לנתיב התנועה לכיוון הזיתים. מאותו רכב יצאה האם, הפעם בעצמה, הורידה את התיק לבתה ושחררה אותה. זו הלכה לבית הספר ללא שום בעיות. כאב הבטן עליו התלוננה, היה כלא היה. ביני לבין עצמי חייכתי כשואל על איזו תמורה התחייבה האם, על מנת שבתה תלך לבית הספר שמחה וטובת לב.

 

אני מבין את הלחץ של האם. היום התחיל קצת "עקום". היא תאחר לעבודה. תצטרך להתנצל. הבוקר לא זרם כפי שציפתה. ודאי שאין לשפוט אדם בעת לחצו. אולם יחד עם זאת אלה בדיוק המקרים שהלחץ מכתיב לנו התנהגות בעייתית ופזיזה, שלעתים עלולה לעלות בעיכובים הרבה יותר משמעותיים.  

 

לסיכום. היוזמה נראית לי מאוד חיובית. העזרה להורים הזקוקים לה, גם אם היא קטנה, היא אמיתית. ולא רק להורים, אלא גם לנוסעים בכביש. המאמץ קטן יחסית ותורם גם למתנדבים. עם זאת חשוב לזכור את העיקר, והוא שמירה על בטיחות הילדים, ויהי רצון שלא תקרה תקלה תחת ידינו 

ד"ר שי שגב, עו"ד ונוטריון - פילוסוף, עורך דין בנושאי מקרקעין, ירושות, חברות, משפט מסחרי ועוד. מרצה במשפטים ובתחומים נוספים. מעביר סדנאות בתחומים: זוגיות, חינוך, העצמה אישית. dr.shay.segev@gmail.com. * בלוג: הבלוג של ד"ר שי שגב. * לאתר הסדנאות: סדנאות. * לסרטים על פעילויות ושיעורים: סרטים. * פייסבוק "רק שאלה קטנה".

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב