פני החברה 

משהו כנראה קרה לנו. מבלי משים הפכנו לחברה בעלת מרקם שונה לחלוטין ממה שהיה פעם.
לא. אין זו נוסטלגיה לשמה. אפשר לראות זאת בכל היבט: הנהיגה בכבישים, ההתחשבות בזולת, הכבוד לקשישים ולחלשים, כיבוד אב ואם, לוח הערכים האישי, ועוד ככל שתרצו.
נראה שאנו משלמים במטבע אנושית את מחיר הקידמה והטכנולוגיה, ההתעשרות וההצלחה, ההתפתחות והמודרנה.
בואו נפנה ראשנו כמה עשורים לאחור. נכון, עדיין מדינה מתפתחת, חסרת משאבי טבע, נאבקת בבעיות בטחוניות וכלכליות עצומות. אבל, איזה רוח של תקווה ויעוד מרחפת מעל כולם.נוף דמיוני של עתיד מזהיר נשקף לעיני האומה והיא צועדת לקראתו בנחישות ובהתלהבות.
דומה שכבישים רבי נתיבים ומחלפים משוכללים באו במקום יכולתנו למצוא נתיבים איש ללב רעהו. הדבק החברתי התיבש ונחלש. רבים בקרב הנוער אינם רואים את עתידם כאן איתנו. מדענים מבריקים עוקרים להיכלי מדע בעולם, אחוז ניכר מחייבי הגיוס מוצאים דרך להשתמט מהחובה הלאומית הבסיסית ביותר.
האם היה המחיר כדאי? האם אין זו דוגמא לכלל הידוע שחוזקה של השרשרת נמדד בעוצתה של החוליה החלשה ביותר?
יתכן שמאוחר מדי לתקן את שהוזנח בתחום החינוך לערכים. יש אפשרות שזו דרכו של העולם המודרני שאנו מהווים חלק ממנו.
ובכל זאת, האם נכון וראוי להשלים עם מראה פני החברה כיום?!!