כדורגל משחקים עם הראש
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

כדורגל משחקים עם הראש 

מאת    [ 16/02/2012 ]
מילים במאמר: 1288   [ נצפה 9180 פעמים ]

 
 

כישורים פסיכו מוטורים

 מלבד כושר גופני, טכניקה ויכולת מנטאלית טובה, שחקן כדורגל זקוק גם לכישורים פסיכו מוטורים מפותחים. הכוונה לקשב וריכוז, חלוקת קשב, רמיזה תפישתית (יכולת תפישה מראש), התמצאות במרחב, מהירות עיבוד מידע (קלט ופלט) זיכרון מוטורי ועוד. כדי להבהיר את העניין נבחן את תהליך עיבוד המידע והביצוע של קשר ברצלונה צ'אבי הרננדס, עם קבלת כדור ומסירתו:

א. מזהה שטח פנוי בזווית מסירה ונכנס אליו.

ב. קולט שהכדור נמסר לעברו.

ג. מסיט את מבטו מהכדור וסוקר את המרחב.

 ד. מרים את מבטו לעבר הכדור כשהוא בחצי הדרך לעברו, צופה מראש את מקום נחיתתו והעוצמה שבה יגיע אליו.

 ה. מקבל את הכדור (קליטה כמעט עיוורת), כשמבטו סוקר ומעריך את האפשרויות במרחב.

ו. מוסר את הכדור בדיוק רב לשחקן קבוצתו , או לעבר שטח פתוח אליו נע השחקן.

עכשיו נבין טוב את יותר את המשפט שאמר בראיון: "כשאתה מגיע לברצלונה כילד, הדבר הראשון שמלמדים אותך זה: לחשוב, לחשוב, לחשוב. ומהר. מגיל עשר מלמדים אותנו שזו בושה לאבד את הכדור".

צ'אבי מדבר בעצם על תפקודי מוח וחשיבה בזמן מאמץ גופני, או במילים פשוטות: אימון מוחי. ד"ר ג'ון רייטי, נוירו פסיכאטר מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, מרכז בספרו "מדריך למשתמש במוח" (זמורה ביתן הוצאה לאור-2005) תובנות בעלות השפעה על תפישת האימון של ספורטאים. "חשבו מה קורה בתודעתכם כשאתם צריכים להגיע להחלטה. אתם קולטים מידע מתפקודי המוח השונים - עובדות, דעות, מחשבות, היגיון - בוחנים את התוצאות ואז מורים על תגובה. שלבי התהליך הזה מבוססים כולם על תפקודים מוטוריים: סידור על פי רצף, הוספה, בחינה, הוראה; והרשתות העצביות הפועלות בתהליכים האלה הן אותן רשתות הפועלות בתהליכים המוטוריים". הוא מוסיף ומדגיש כי "מעגלי המוח המשמשים לצורך סידור ברצף ותזמון של פעולות שכליות הם אותם המעגלים המשמשים לצורך סידור ברצף ותזמון של פעולות פיזיות." תובנות אלו ניתנות ליישום יעיל באימון פסיכו מוטורי, מותאם לכל שחקן. בפשטות :אם אפשר לאמן שחקן כדורגל ולשפר את כושרו הגופני, הטכניקה והקואורדינציה שלו, וכידוע אפשר גם לאמן שחקן שחמט ולשפר את יכולת קבלת ההחלטות שלו, מדוע איני יכול לאמן את שניהם יחדיו?

פוטנציאל הכישרון

 שחקנים מבורכים במתת אל כמו פלה, יוהאן קרויף, מארדונה, מסי, ועוד, ניחנים גם בכישורים פסיכו מוטורים נדירים ביותר. אחד המאפיינים הבולטים שלהם זו היכולת לחשוב ולקבל החלטה נכונה תוך כדי תנועה. הייחוד שהפך את אייל ברקוביץ, לדוגמא, לשחקן טוב כל כך, זו היכולת שלו למסור (כלומר לעבד מידע במרחב) תוך כדי תנועה רציפה מבלי לפגוע בשטף המשחק. מיומנות מסוג זה, לעיתים, עושה את ההבדל בין שחקנים טובים לשחקנים טובים מאוד, ובין שחקנים מצוינים לשחקנים שהם עילוי. מאמנים אומרים שכישרון אי אפשר ללמד, או יש לך או שאין לך. זה נכון, אבל כמה שחקני כדורגל מוכשרים עובדים קשה ולא ממצים את פוטנציאל הכישרון שלהם? שחקן כדורגל שיש לו נטיה ל "בריחות קשב" ('התנתקויות'), גם אם הוא מוכשר מאוד, עלול לעשות טעויות קריטיות מתוך חוסר תשומת לב רגעית. מוטיבציה לבדה, או עבודה קשה באימונים לא תחסוך לשחקן ולמאמן את עוגמת הנפש. מדובר בדפוס נוירולוגי שלשחקן יש יכולת השפעה קטנה ביותר עליו. שלב ראשון לפתרון הבעיה זה פיתוח המודעות וההכרה ב "ניתוקים" אלו, והשלב השני טפול אימון נקודתי בנושא הקשב. למיומנויות קשב וריכוז אצל כדורגלן יש גם השפעה על כמה מאמץ מנטאלי הוא משקיע בשביל לשמור על ריכוז לאורך זמן המשחק שלו. כמובן שלכושר גופני יש השפעה על נושא זה, אבל אם נצא מתוך נקודת הנחה שכושרו הגופני של השחקן טוב מספיק, נראה לעיתים קרובות עייפות מנטאלית. כששחקן מתפקד טוב במחצית אחת ונעלם לגמרי מהמגרש במחצית השנייה, הסיבה היא לא תמיד כושרו הגופני. שחקנים שעשו אימון פסיכו מוטורי במשך מספר חודשים דיווחו כי לא רק שהם משחקים טוב יותר וממוקדים יותר, אלא על כך שהם מתעייפים פחות מהר ומרגישים "טריים" לאורך יותר זמן. זה לא מפתיע. מוח האדם מגיב לאימון באותה מידה ששרירים מגיבים לאימון. לעיתים קרובות מאמנים מתלוננים על שחקנים שלא מוסרים את הכדור למה שנראה להם מהצד כאפשרות הפשוטה והטובה ביותר, ומאשימים את השחקן במניעים אגואיסטים. אומנם לא חסרים שחקנים אגואיסטים, אבל בחלק מהמקרים מדובר בשחקן שראה, אבל לא עיבד את המידע במרחב. לא פעם מדובר באותו שחקן ש "קרא" את המגרש ומסר מסירות מצוינות במחצית הראשונה. ההסבר לכך פשוט:המאמץ הקשבי והגופני שהשחקן נדרש להשקיע בשלב זה של המשחק "נועל " במוחו את היכולת לצפות מראש ו "לקרוא" את המגרש. ידוע כי בשלב מסוים של מאמץ המיומנויות הראשונות להיפגע הן המיומנויות הגבוהות ביותר של המוח, כלומר:ראיית משחק, צפייה מראש וקבלת ההחלטות. במצב זה, כולנו (מאמן. שחקנים,אוהדים) עושים את אותה הטעות ושואלים את השאלה היחידה שלשחקן אין תשובה עליה, למה לא מסרת?

 אימון פסיכומוטורי

 קשיים בקשב ובריכוז אינם נובעים מתפקוד לקוי של אזור זה או אחר, אלא מאיזון לקוי של המערכת כולה. מדענים זיהו ארבעה רכיבים נפרדים בתוך מערכת הקשב, היוצרים יחד את היכולת הכללית של המוח לפקח על הסביבה:עוררות, אוריינטציה תנועתית, גילוי חידושים ותגמולים, וארגון ביצועי. מרכיבים אלו אינם פועלים בנפרד מפעילות מוטורית או זה מזה. מכאן נובע ההיגיון והצורך באימון משולב: מוטורי, קשבי וקוגניטיבי . דוגמא: שחקן מוסר פס לשחקן שעומד כ 4-5 מטרים לפניו, ובאותו הזמן מקבל ממנו כדור טניס ליד. הם מתמסרים ומעבירים פסים בניהם. אני נעמד מאחורי השחקן ומבקש ממנו למצוא את נקודת הזמן המדויקת (תזמון) בין הפס ברגל ותפיסת כדור הטניס ביד, שהוא יכול להסב מבטו לאחור ולנקוב בכמות האצבעות שאני "מבזיק" לו. כמובן שהפעילויות המוטוריות, איכות הפס, תפיסת ומסירת כדור הטניס הם בדגש ראשון. אם השחקן מפספס את התזמון הנכון להפניית המבט, עליו לרסן את הדחף,(ריסון אימפולסיביות) להרפות ולוותר (קבלת החלטה תחת לחץ - מתון) על הסבת הראש לאחור כדי לא לפגוע באיכות המסירות. בשלב מתקדם יותר של האימון אבקש מהשחקן לעשות פעולת חיבור של מספר האצבעות (עיבוד מידע-קלט ופלט) בין הבזקה אחת לשנייה. ככל שהמיומנויות של השחקן משתפרות כך אפשר להעלות את מורכבות התרגיל. כשארגיש כי השחקן הגיע לביצוע טוב של התרגיל והוא מבצע אותו ללא מאמץ, אבקש ממנו לעלות דופק לרמת משחק ולבצע שוב את התרגיל. בהמשך הוא יבצע אותו במצב של עייפות. כשהשחקן מגיע למצב בו הוא מבצע אתגרים תנועתיים חושיים וקשביים מורכבים ללא מאמץ יתר ובשטף, אשלב בתרגילים אתגרים חשיבתיים הדורשים: זיכרון מרחבי, שליפה, תכנון, דימיון ועוד. זו הדרך לאמן שחקן לחשוב מהר יותר, ממוקד יותר ולשפר את קבלת ההחלטות שלו בזמן משחק. ריייטי כותב בספרו ( "מדריך למשתמש במוח", זמורה ביתן הוצאה לאור 2005): "הגמישות המדהימה של המוח האנושי מאפשרת לו לחווט את עצמו מחדש ללא הרף וללמוד- לא רק באמצעות לימוד אקדמי, אלא גם מתוך ניסיון, מחשבה, פעולה ותחושה. אנו יכולים לחזק את המסלולים העצביים שלנו, כמו את השרירים שלנו, באמצעות תרגול המוח, או להניח להם להתנוון. העקרון זהה: מה שאינו בשימוש הולך לאיבוד!"

דוגמא: השחקן הולך בתבנית של המספר 8, ממקד את עיניו במאמן שעומד מולו במרכז תבנית ה 8. מנקודה זו מוסר לו המאמן שלושה כדורי ג'אגלניג בצבעים שונים. כעת השחקן הולך, ממקד את עיניו בכדורים שמגיעים אליו במהירות. הוא תופס ביד אחת ומוסר בחזרה עם ידו השנייה בתנועה מעגלית. בשלב זה האימון תנועתי חושי וקשבי בלבד. כשהמאמן מוסר כדור ואומר צבע שלפעמים תואם את צבע הכדור שמסר ,ולפעמים אינו תואם את צבע הכדור, השחקן צריך להמשיך ברצף הפעולות ולענות "כן" כשהצבע תואם למה שהמאמן אמר, או "לא" כהצבע אינו תואם לדברי המאמן. (כמובן שהמאמן שולט בקצב המסירות, ומכאן בעוצמת האינטנסיביות של התרגיל).כעת האימון נהיה אימון משולב:תנועתי חושי קשבי וקוגניטיבי. השחקן צריך לא רק להבחין אם יש תואם או שוני בין מה שנאמר למה שקורה,(עיבוד מידע) הוא גם צריך לעשות זאת לאורך זמן ותחת לחץ. האימון הפסיכו מוטורי מחולק לאימון כללי, המתאים לכל סוגי הספורט, אימון ספציפי התואם את אופי הספורט - ובמקרים של ספורט קבוצתי מותאם גם לתפקיד השחקן בקבוצה.

 כל קבוצות האימון נעשות בתנאים מגוונים: א.רגיל, כשהשחקן עדין רענן. ב.בזמן מאמץ (לאחר העלאת דופק). ג. במצב של עייפות. תנאי האימון משתנים על מנת לאמן את המוח לגמישות מירבית ולהתקרב כמה שאפשר למצבים אמיתיים שקורים במשחק. האימון כולל גם עבודה על נשימה נכונה במצבים שונים, הדמיות ו "עיגונים" שעוזרים לריכוז ולהתאוששות מהירה יותר לאחר מאמץ. בסופו של יום כל האימונים מובילים לשורה התחתונה במשפטו של יוהאן קרוייף: "כדורגל פשוט הוא היפה ביותר; אבל הכי קשה לשחק כדורגל פשוט".

וכן, כדורגל משחקים עם הראש.

רוני כהן:מומחה לטיפול בשיטת רביב, מפתח תכנית רביב למצוינות בספורט. http://www.rcraviv.com

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב