דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


ברית חינוך : 8 שנים לניסוי החינוכי הגדול 

מאת    [ 06/01/2012 ]

מילים במאמר: 1982   [ נצפה 3461 פעמים ]

ראיון עם אבינועם גרנות, לשעבר ראש מינהל החינוך בחולון , מתוך ספר הניסוי " יש דרך" בתוך :   " מורים נבוני חברה" בהוצאת סמינר הקיבוצים , שהושק דצמבר 2011 .    

עם אבינועם גרנות , מנהל מינהל החינוך בעיר חולון

מראיינת: חנה לוק, הראיון נערך ב 2010.


    • מאז שנכרתה האמנה בין המכללה לבין העיר חולון חלפו שמונה שנים ויש  כבר פרספקטיבה לבחון את המפעל הזה.  באיזה מובן נתרמה מערכת החינוך בחולון משיתוף הפעולה עם המכללה והאם הציפיות שלכם מהפרויקט התממשו?

חלפו שמונה שנים,  ואכן ליוויתי והובלתי את צוות ההיגוי העירוני לאורך כל הדרך.

מדובר על פרויקט חסר תקדים מבחינת הגודל והמורכבות, שהייתה לו מסגרת עם תפיסה חינוכית ושאיפה למסד מערכת קשרים כוללת.  אני יכול להעיד שצוות רציני מאוד של אנשי מנהל ומפקחים בשיתוף עם אנשי המכללה נרתם כבר מן ההתחלה בהתלהבות, אמונה ורצון עז להצליח.  כעבור שנתיים נכנס לתמונה בגף לניסויים במשרד החינוך.

    השלב הראשון התאפיין בהרבה  יוזמות והתקשרויות ומספר הולך וגדל של סטודנטים ואנשי צוות מטעם המכללה שהחלו לפעול בעיר.  הגענו ליותר מ-650 סטודנטים בימי השיא, אשר שובצו ופעלו בבתי ספר ובגנים. מבחינת ההיבט הכמותי זה מרשים ביותר אבל  מבחינת דפוסי הקשר זה לא הגיע בסופו של דבר  אל הממדים השאפתניים ( ואולי אפילו המגלומניים ) שרצינו להגיע אליהם. עם זאת, זה היה ללא ספק, הפרויקט המערכתי הגדול ביותר שלנו וגם כיום הוא כזה, למרות שהוא הצטמצם.

    הייתה לנו הזדמנות ללמוד תוך כדי עשייה איך עובדת מכללה איכותית וטובה שנמצאת בצמיחה. למדתי להכיר את העומד בראשה הד"ר יוסי אסף. למדתי להכיר מסלולי הכשרה שונים, ( ואפילו למדתי איך עובד מערך שיווק של מכללה ).  נוכחתי לדעת שהמכללה יודעת לשלב כוחות צעירים וחדשים.

במשך כול השנים ראיתי את הליווי המקצועי שמקבלים הסטודנטים ואת הסטנדרטים הגבוהים שדורשים מהם. חולון הייתה ה"שדה"  לסגל שלכם ולסטודנטים וראיתי עד כמה  חשוב שדה שבנוי לשיתופי פעולה.  אין ספק, השדה הזה היה בנוי לשיתופי פעולה בקנה מידה גדול.

זה  ה'בונוס' שלי גם ברמה האישית. למרות שיש לי קשרים עם עוד מוסדות להשכלה גבוהה ועבדתי לא מעט עם מכללת בית ברל, הקשר עם סמינר הקיבוצים העמיד אותי לראשונה מול כול המכלול , מול המגבלות וגם מול היתרונות.

כל ראש עיר  מספר שיש לו קשר עם אוניברסיטה או עם מכללה.  אבל קשר כדוגמת זה  שיש לנו אני לא מכיר. ישנם הרבה סוגים של קשרים בין עיריות למוסדות אקדמיים.   כש"מקלפים" את זה לא מוצאים חדירת עומק הדדית  של שתי המערכות השונות.

    שאלת אותי מה הרוויחה חולון. אני יכול לספר שבתוך המוסדות החינוכיים בהם מתבצעת ההכשרה מאוד מברכים על הקשר הזה. הגענו למצב שמנהלים פונים אליי בתלונות  למה לא נשלחו אליהם סטודנטים. הביקוש לסטודנטים שלכם  הוא רב מאוד.

הרבה בוגרי מכללה נקלטו במערכת החינוך בחולון. אין לי עדיין מיפוי מדויק , אבל זאת התרשמות מבוססת. חולון קלטה השנה עשרות גננות וסייעות חדשות ורובן הן בוגרות סמינר הקיבוצים. לתשע"א  מתוך 19 גננות חדשות הנכנסות אלינו- 12 הן בוגרות מכללת סמינר הקיבוצים.  אני פוגש בבתי הספר הרבה מורות ומורים צעירים וחדשים,  בוגרי המכללה. רואים בברור את הנוכחות של הבוגרים שלכם בחולון ואלה הרי הכוחות שבונים את המערכת שלנו: אם נכנסת אלינו למערכת מסה של בוגרים שהתאמנו אצלנו בתקופת הלימודים ,  זהו  רווח עצום.

    ישנם  גם רווחים  "עקיפים" :   בזכות "יש דרך" פגשנו אנשי מקצוע שהרשימו אותנו ועם חלק מהם יצרנו התקשרויות  שאינן קשורות רק להכשרת מורים, המביאות לידי ביטוי את תחומי מומחיותם. זה מועיל לכול הצדדים, אנחנו נשכרים מעבודתם והם מקבלים הזדמנות לפעול במערכת עירונית, לפתח תוכניות ולצמוח מבחינה מקצועית.


    • מדוע אי  אפשר היה להשיג את כול מטרותיה של התוכנית?

    למען הסר ספק, היו לנו הישגים רבים.  בתחילת הדרך היו מפגשים מאוד פוריים של צוות ההיגוי המשותף. אני חושב שמפגשים כאלה מאוד תורמים, לא רק לצורך תיאומים ובניית התקשרויות. זה היה חשוב גם ברמת היכרות וקיום דיאלוג מקצועי . בדיעבד אני חושב שהיינו צריכים להמשיך עם המפגשים המשותפים הללו בצורה קבועה, תדירה   ואינטנסיבית יותר גם בהמשך הדרך.

הדסה טרון, מרכזת הפרויקט, היא הצומת המרכזית. היא משכילה לעבוד בצורה יצירתית ולא רק ארגונית.   מעולם לא הסתפקה במפגשים של צוות ההיגוי  ובמה שסוכם בהם והגיעה אל  השטח. כדי לחבר את המערכות השונות בכול הרמות,  מן הדרגים הבכירים ועד לרמת המורה הבודד.  הדרך בה פועלת הדסה  היא חשובה משום שסינכרוניזציה של  ליווי  סטודנטים וקשר עם מנהלים וגננות אינם פשוטים , לא תמיד הצרכים של המערכות השונות חופפים.

      כשראינו שנוצרות התקשרויות מעניינות רצינו עוד ועוד. לא תמיד צלחה היוזמה. בשלב מסוים אפילו יזמנו תוכנית: הקמת מסלול מיוחד לתואר ותעודת הוראה, שיכשיר במכללה עובדי הוראה לעיר חולון. ניסינו להגשים תוכנית זו במלוא הרצינות והעלינו אפשרות לכול מיני מודלים אפשריים.   לקראת תשע"א יזמה  ד"ר רבקה מדמני תכנית " תואר שני לכל מורה " , בניסיון נוסף שלנו ליצור קבוצה מחולון, כולל מתן מלגת הסמינר לכל משתתף.    

הניסיון לגבש PDS ( מוסדות חינוך לפיתוח מקצועי ) במובן המלא של המלה, נתקל בקשיים ולא הצלחנו לבנות מערך כולל ממוסד.  הרעיון הוא יפה ואף מפתה  השתלמויות צוות משותפות מביאות אל המורים והגננות שלנו אנשי אקדמיה ומומחים ומזה יכולנו, כמובן, לצאת נשכרים. אבל, התברר לנו שקשה להפוך את המכללה למוקד בלעדי של השתלמויות עירוניות. אפשרות שעומדת על הפרק היא  לאחד את פעילות  מרכז פסג"ה עם מוקד ההשתלמויות ולעבוד יותר בתוך העיר.

כשהכנתי תוכנית אב לחינוך " חולון 2015 ", חלמתי שהמכללה,  תבוא לחולון ואפילו חשבתי להציע לראש העיר  " שטח חום " ( ציבורי ) שנשריין למען הקמת מבנה חדש למכללה. לדעתי, בעיר גדולה ומתפתחת במהירות כמו חולון יהיה בסופו של דבר מקום למוסד הכשרה אקדמי מרכזי גדול.    

נושא מעורר קשיים חשוב נוסף הוא נושא המשאבים .  יש  ציפייה  מצד המכללה שנשקיע יותר משאבים כספיים ב 'יש דרך' וגם נתמוך בעבודת הסגל, כי  פעילויות רבות דורשות השקעה תקציבית מתמשכת ומסודרת. פעילות במרכז ללקויי למידה בסמינר, למשל, מחייבת מערך הסעות יקר בנוסף להסעות הסטודנטים שמגיעים אלינו ממקומות רחוקים. הלוואי והיו לנו משאבים גדולים יותר.

יש  שיח חינוכי פנימי בתוך העיר על משאבים, שמשפיע על היכולת שלי לתקצב את 'יש דרך'.  לעיר הגדולה חולון, "עיר הילדים", יש  אג'נדה תרבותית רחבה והיא משקיעה הרבה במוזיאונים, תיאטרון וחינוך. כשמחלקים את "העוגה" הזו בין כל סדרי העדיפות החינוכיים והתרבותיים , הנתח לתכנית לא מספק. גם לתכניות אחרות  אנחנו לא תמיד מקבלים את כול מה שרוצים ועם מה שיש נעשית פעילות ענפה .

אתן דוגמאות לתכניות בעדיפות גבוהה : אנחנו מפעילים בחטיבות הביניים את תוכנית מצוינות 2000 בשיתוף משרד החינוך והעמותה לקידום המצוינות; הפעלנו תוכנית מנהיגות טכנולוגית עם חברת "נס טכנולוגיות" ;  ליווי והנחיית מערך כיתות "אומץ", "תפנית", "אתגר", "מב"ר" בשיתוף אגף שחר במשרד החינוך; פיתוח אבחונים; שעות תגבור ועוד. אי אפשר "לצבוע" עיר גדולה כמו חולון רק בצבעי מכללה אחת. בעיר כל כך גדולה יש, למשל, גם מוסדות חינוך דתיים, שיצרו התקשרות עם מכללה דתית כמו 'תלפיות' ( שבנתה ביתה בחולון) , או עם אוניברסיטת בר אילן.

זה טבעי. הרי גם לסמינר הקיבוצים יש עוד התקשרויות ויש לו סדר עדיפויות משלו עם שיקולי עלות, תועלת ושיקולים פדגוגיים. לפעמים המכללה לא ממשיכה  יוזמות מוצלחות כי המימון שלהן נפסק, כמו למשל  העבודה הנהדרת של סטודנטים מתוכנית המצוינות, שעשו פרויקטים קהילתיים וחונכות וכתבו   עבודות חקר בעקבות ההתנסות.  זכיתי ללוות, ולהשתתף בכול שנה בטקס הסיום שבו הציגו את מחקרי הפעולה וזה היה מעמיק ומלמד. מאוד התרשמתי מהכתיבה המחקרית ומהליווי המקצועי של המרצים .


    • מאחורי הביטוי "סדר עדיפויות" מצויה בדרך כלל גם תפיסת עולם חינוכית. האם יש חילוקי דעות כאלה בין מנהל החינוך בחולון לבין המכללה?

    בשלוש השנים האחרונות אנו מתמקדים בנושא ההישגים והמצוינות ובתמיכה במתקשים.

אנחנו משקיעים הרבה על-מנת להעלות את אחוז הזכאים לתעודת בגרות: כשהתחלנו בתכנית "בגרות 2010" ( 2004 ) היו לנו  55% זכאי בגרות, והמספר מטפס ועולה בהתמדה, הגענו ב 2010   ל % 70 . זה עדיין מתחת למה שאנחנו שואפים ומתחת לרמה שחולון יכולה להגיע אליה. הסטודנטים שלכם פועלים בעל-יסודי בעיקר בחטיבות הביניים ולכן הנושא הזה לא מזמן שיתופי פעולה רחבים.

בנוסף להעלאת מספר הזכאים לתעודת בגרות אנחנו פעילים בנושא שיפור תוצאות ה'מיצבים' ושאר ההישגים המדידים. השיפור המדיד של ההישגים הלימודיים והעלאת מספר הזכאים לבגרות חשובים בעינינו ולא כאן המקום לנתח את הנושא לעומקו.

אני חושב שכדאי לתת לנושא ההישגים עדיפות גדלה והולכת בתכנית 'יש דרך'.   כל הסטודנטים  ייתקלו במציאות   ברגע שייכנסו לבתי הספר.  בית ספר שאיננו שואף  להישגים ( אני מדבר בפירוש על הישגים מדידים ), במקביל לחינוך לערכים ,  ידעך. נכון שצריך איזון בין הישגים לבין החיים שמעבר למבחן ולשאלון. אך גם בתי ספר דמוקרטיים שמדגישים הישגים מדידים מצליחים יותר. 

אני מחשיב את עצמי כאיש חברתי ואינני סבור שיש ניגוד  בין מה שאנחנו עושים לבין חינוך לערכים.  שטחי לתאר חתירה לשיפור הישגים כעניין מנותק מחינוך ערכי. לאנשי החינוך בחולון אני תמיד אומר כי כאשר יתרמו לחוויית ההצלחה של התלמיד, ולמתקשה בעיקר- הם ישיגו תוצאות חינוכיות גבוהות יותר.

    במקביל, אנחנו  מקדישים הרבה זמן ומשאבים לתוכנית 'אופק חדש', אותה אנו מתאמצים להטמיע בכול מערכת החינוך שלנו. אני מאמין בתוכנית הזו וסבור שהיא עשויה לפצות את המערכת על  הקיצוצים המתמשכים שפגעו בחינוך.

העבודה הפרטנית ומבנה תוכנית 'אופק חדש', עולים, לדעתי, בקנה אחד עם המגמות החברתיות של סמינר הקיבוצים וזה עשוי להיות חיבור טוב מאוד בתוך 'יש דרך'. שיתוף פעולה שיתמקד בהטמעת 'אופק חדש', יתקבל בברכה. כך גם ה"חינוך האישי " שפותח במכון לחינוך דמוקרטי .


    • תוכנית 'יש דרך' הניסויית מדגישה מעורבות חברתית. איך זה משפיע על הקשרים עם חולון?

אני חושב שאתם עושים דברים מרשימים וחשובים. גם בחולון היו ל 'יש דרך' תוכניות מעניינות  במסגרות לא פורמאליות, למרות שעיקר העבודה היא בחינוך הפורמאלי.

    בעקבות השינויים במכללה חלה ירידה במספר הסטודנטים שבאים אלינו, אך מתשע"א חזר וגדל.  הכמות וההיקף אינם בהכרח המהות, כי גם בשנות השיא המשיכו במכללה לפעול ביישובים אחרים ותמיד היה במכללה עניין מוגבר במעורבות חברתית.

    ובאשר לעתיד - אני חושב שהבעיה שלנו תהיה השאיפות הגדולות ובעיקר השאיפה למצוא איזון מושלם בין הצרכים של שתי המערכות. תיאום מטרות והגדרת ציפיות הם העיקר, כי כיום כל צד רוצה לפתח גם שיתופי פעולה אחרים.   אנחנו מדברים על חכמת המעשה ושילוב האינטרסים, וגם מביטים רחוק יותר אל עבודת שילוב ידיים של מחנכים.

היום אני מבין שחלק מההישגים של התוכנית הם הישגים מקומיים, "נישתיים". אני מדבר על  תוכניות ופרויקטים שהצליחו במספר מוסדות חינוך וצריך להמשיך לפתח אותם וגם לעודד יוזמות ברוכות נוספות.


    • האם יש עתיד לשיתוף פעולה רחב ומתרחב ?

יש דברים נפלאים שקורים וצריך להמשיך אותם. אתן לך מספר דוגמאות:

= העבודה שלכם בגנים. תוכנית 'גנים בצמיחה' מכניסה תפיסה חדשה וכול המעורבים מאוד מרוצים. גם העבודה עם הגנים ההומניסטיים מתרחבת ואנו שואפים שהגננות המובילות תנחלנה את השיטה לגנים נוספים בחולון.

= בבתי הספר היסודיים קורים דברים מעניינים. אחת הדוגמאות המרגשות היא 'פרויקט החולות' בבית הספר 'ניצנים'. עשיתם שם חיבור מנצח בין נתוני הסביבה, הצרכים הלימודיים והמשאבים האנושיים. מיקומו המיוחד של בית הספר באזור החולות מזמן למידה וחקר משמעותיים בנושאים רלבנטיים לסביבה. הצוות שלכם נותן השתלמות לצוות המורים בנושאי קיימות והתוצרים של הילדים והסטודנטים הוצגו במוקדים רבים מחוץ לבית הספר. הייתי שם  בט"ו בשבט באירוע שיא גדול ומרשים וחשוב שהיוזמה הזו תמשיך להתרחב ולהתפתח.

= באמצעות לימודי תיאטרון עושים הסטודנטים חיל במספר בתי ספר לא פשוטים. הייתי בגימנסיה 'נבון'  והיו שם יש 22 סטודנטים מעורבים. בית הספר 'כצנלסון' הוא דוגמא לבית ספר לאמנויות שהפך להיות שכזה בעקבות המעורבות של המכללה. העבודה עם ילדים ומתבגרים באמצעות תיאטרון ממשיכה להתפתח בעוד בתי ספר והיא חשובה לנו.

יש עוד הרבה יוזמות שחשוב להמשיך ולפתח ואני מתנצל על כך שאינני מזכיר את כולן. אני גם מאמין שיש מקום לפיתוח יוזמות חדשות.

האם יש מקום לפיתוח נוסף ורחב יותר בעתיד? וודאי שיש. 

אני, כמובן, מעוניין בהמשך פרויקטים מוצלחים ולפתח יוזמות חינוכיות חדשות. אבל, אני גם  רוצה קשרים רחבים יותר ממה שהמכללה מציעה כרגע. יש לנו עניין בהידוק קשרים עם היחידה להכשרת מנהלים, בית הספר להורות ומשפחה, יחידת התקשוב – פיתוח עוד קורסים מקוונים, למשל.  אני, כמו שכבר אמרתי, רוצה  הרחבת העבודה המקצועית המשותפת בנושא אבחונים ושיפור הישגים..

העיקר הוא תיאום ציפיות. למרבה השמחה יש לנו מרחבים אנושיים שנותנים כוח לשיתוף ויש אנשים טובים כמו ד"ר יוסי אסף שתמיד פתוח להקשיב, ד"ר אסתר יוגב, ד"ר ניר מיכאלי הדסה טרון ורבים אחרים .  אנו רוצים להמשיך וללמוד מד"ר נמרוד אלוני , והמובילים האחרים במכללה . מכולם יש מה ללמוד. " יש דרך" הוא בראש ובראשונה תהליך לימודי . מערכת העירונית לומדת ממכללה חשובה. המכללה יוצאת נשכרת מתהליך יישום הידע והדרך החינוכית ממש בשטח . על זה נאמר " זה נהנה וזה לא חסר" .  

דצמבר 2011 , בתוך : מורים נבוני חברה, הוצאת סמינר הקיבוצים , עורכת : חנה לוק.

8 שנים לניסוי "יש דרך" , מינהל החינוך עיריית חולון, מכללת סמינר הקיבוצים, גף הניסויים של משרד החינוך

 

מנכ"ל "טללים אסטרטגיה" לשעבר: ראש מינהל החינוך בעיריית חולון , בעל תואר מוסמך בתקשורת , מאוניברסיטת קלארק , בוסטון , ותואר ראשון בהיסטוריה כללית ומדע המדינה , האוניברסיטה העברית . מייסדם של בתי הספר התיכוניים "מור" מטרו ווסט ו"אביב" ברעננה . מחבר ספרי לימוד בתורת האזרחות , בשליחות :שימש כשליח קהילתי לקהילה היהודית בסינסינטי , אוהיו, ובשליחות השנייה כמנכ"ל בית הספר העברי " מגן דוד" , מכסיקו סיטי.
לשעבר , חבר מועצת העיר בכפר סבא .
http://Strategy.tlalimgroup.com




מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב