אני קצת מאוכזב
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

אני קצת מאוכזב 

מאת    [ 30/09/2011 ]
מילים במאמר: 893   [ נצפה 2332 פעמים ]

 
 

אני קצת מאוכזב

כמו תמיד לפעמים דברים מפריעים לך ה-מ-ו-ן זמן, אינך בדיוק יודע למה, איפה, ועל איזו נקודה להצביע ולשים אצבע...אוה...אוה...כאן...(מזכיר לי שמגרד לך אימים בגב ואתה מבקש ממישהו דחוף לגרד ואז כשהוא מוצא את הנקודה אתה אומר ברווחה...או או ...כאן)....

אז ככה קרה ואני חייבת תודה על חילופי מסרים לחבר מוכשר וסימפטי שכתב לי מסר תמים שהוא "קצת מאוכזב" לגבי ידיעה בעיתון, המספרת שבעיר מסוימת בספרד הופסקו קרבות השוורים.

 

הוא התלהב בשל הכותרת המפוצצת שכרגיל אינה מדויקת, חשב שבספרד כולה מולדת התופעה הכעורה הזו הופסקו הקרבות, שלח בהתלהבות את הידיעה, תוך דקות הבין שזה מקומי לעיר מסוימת בלבד, ו"כל האוויר יצא לו מהבלון". המסר השני ששלח היה בהתאם : "אני קצת מאוכזב"..... ואתם יודעים מה? המסר הפריע לי.

חשבתי, וחשבתי עוד קצת, והגלגלים התחילו לזוז ולחרוק בקול מחאה. אמרתי לעצמי: הבן אדם התאכזב, התכוון הרי לטוב, שהרי גם הוא אוהב בעלי חיים, היה לו בסה"כ חבל שזה לא כולל את כל המדינה.  אולי קצת הגזמתי? מה בדיוק מפריע לי -

אז עשיתי "קווארטט עם עצמי" והגעתי בסוף למסקנה שאני יותר יודעת איך ולמה זה הפריע. חליפת המסרים הזו בהחלט עזרה לי גם להבין מדוע הפריעו לי בעבר תגובות דומות ובסגנון של אחרים, כך שלמעשה הוא היה זה שהביא לי את התובנה......

ממה שכתב האיש במסרים, הבנתי שהציבור בכלל וגם אנשים טובים שאוהבים בע"ח אך טרודים בחיי היום יום ומטלות אחרות נוספות שלהם, אינם מודעים לפעמים לגבי מהותו ועוצמתו של מאבק למען זכויות בעלי חיים בשטחים מסוימים. זה אולי לא נראה אבל קשה מאד לקדם ולהשיג דברים בתחום – בו רוב הרשויות והאוכלוסייה נותנים לו עדיפות אחרונה אם בכלל, או כשל קליפת השום.

כמו למשל בזמנו המאבק להפסקה מקומית של פיטום אווזים (אחד המאבקים שסוף סוף אחרי שנים הצליח, והפיטום עצמו בארץ אסור על פי החוק), שיפור תנאי תרנגולות סוללה (וגם בזה שלבים למאבק), והפסקת מלחמת שוורים בעיר ספציפית בספרד (כשהמטרה הגורפת כמובן הפסקת הקרבות בספרד כולה מולדת התופעה הזו ובעולם).

פעילות למען זכויות בעלי חיים נעשית בשטחים רבים, מעשית בשטח, און ליין, ובהרבה מובנים שאנשים לא הכי מודעים לה, והפעילים לעיתים משלמים מחיר אישי גבוה על פעילותם, מחיר שלא כולם מסוגלים ומוכנים לשלם.

מאבקים ופעילות כאן טבעם שהם סיזיפיים, נמשכים זמן רב, לפעמים שנים, וקצת נדמה שאתה נלחם בטחנות רוח.

קשה לשנות דרך חשיבה של אנשים מזה דורות, הרגלים, דרך פעולת מוסדות וחוקים, ולפעול נגד אינטרסים כלכליים במשק.

הפעילות הזו נעשית ברובה בהתנדבות, דלת תקציב (עמותות מתבססות בעיקר על תרומות). תמיד תהייה ידה לכן על תחתונה מבחינת משאבים כח וכסף של בעלי עסקים ועניין, כשלרוב מאבק כזה "אינו לרוחם".

גם מוסדות ציבור ורשויות אינם ששים לשינויים בתחום כי זה תמיד גורם שינויים, ולמה לשנות כשאף אחד לא "הופך שולחנות" - (ראיתם כבר בעל חיים שיכול להיאבק למען עצמו ולהפוך שולחנות?).

כל הישג קטן לכן, גם אם הוא נראה קטן מאד, אם אינו ממש המטרה הסופית שרצו אותם פעילים להשיג, אם נדמה שהוא פשרת ביניים -גם הישגים כזה מוערכים מאד. הם שלב במאבק ארוך וחסר פשרות, שאינך יודע לעולם אם וכמה סיכויים יש לו לנצח.

כך בדיוק היה בפיטום אווזים (המאבק היה פשוט אין סופי, אף אחד לא חשב שיש סיכוי לעגן זאת בחוק, אבל עובדה, בסוף זה הצליח, ופיטום כיום בארץ אסור בחוק).

אז מי אני ואתה שנרים ידיים ממאבק זה או אחר? שנאמר שאין לו סיכוי? שנתייאש, כשאנו הסיכוי היחידי של חסרי הישע האומללים הללו לשינוי?

לכן כשאני שומעת אנשים, (ושוב, רבים נחמדים ואוהבי בע"ח), שמביעים אכזבה שהישג מסוים, למשל מקומי ולא רחב יותר, זה מפריע לי.

לא בטוחה שהם יודעים עד כמה קשה להשיג הישג גורף כללי כמו שכולנו מייחלים לו, במיוחד כשהם מסתכלים למעשה על השורה סופית, רק מבחוץ......

מי שחלק מהמאבק בדרך זו או אחרת, יודע להעריך כל הישג קטן, יודע מה וכמה הוא וחבריו למאבק שילמו עליו, מעולם לא יתאכזב מהישג שקטן מדי ולא יגיד שהוא מאוכזב. עבורו זו התקדמות, קטנה, אבל התקדמות ועידוד להמשך הדרך...

יש גם פעילים שדרך ראייתם היא משהו בסגנון של "הכל או לא כלום".

הם אינם מוכנים להתפשר על שלבי ביניים, אך חותרים נון סטופ למטרה הסופית. 

לפעמים הם נחשבים קיצוניים, וקשה לציבור ולאנשים להטמיע שינוי גדול שמתבקש לפעמים בבת אחת, לכן לפעמים חלקם מעורר התנגדות, במקום הקשבה, וחבל.

האמת שכל פעיל למען בעלי חיים או סתם מאכיל חתולים שרחמיו נכמרו לפעמים - גם מעורר התנגדות אצל מי ש"אינו אוהב" בלשון המעטה בעלי חיים, ובעל התנגדות משום מה אפילו לגילויי האמפטיה כלפיהם.

מטרת ושאיפת הפעילים כולם הרי שווה, אך אלה דרך אגב יוצאים מאוכזבים מהישגים "קטנים" לטענתם, שכאילו מהווים פשרה למטרה הסופית ועלולים לעכב אותה.....גם זו השקפה.

אז אם כך, בהחלט מותר גם לי לומר גם ש"אני קצת מאוכזב", כי להביע אכזבה על "הישג קטן" לדעתו של זה או אחר, מי שלא תהיה, זו אינה דרך חברית וראויה כלפי אנשים שפועלים ועושים ככל יכולתם.  הם ראויים בכל מקרה, מה שלא יהיה, גם אם אינם משיגים דבר לעידוד ולהערכה.

חוץ מזה אין דבר כזה "הישג קטן", אף הישג במיוחד בתחום לא קל זה אינו קטן, לא רק מבחינת השורה הסופית לעומת המטרה הסופית, גם מבחינת ההתקדמות במאבק שאינך יודע לעולם כיצד יסתיים, ומבחינת השקעת האנשים בו.

אני קצת מאוכזב....? שיהיה......

אולי אם יותר אנשים יבואו לעזור, ויטו שכם, ההישגים יהיו שוטפים גדולים ומהירים יותר, והלוואי ולא היה צורך במאבק הזה בכלל.

 

עלה במקור כולל תמונות בבלוג שלי כאן

http://cafe.themarker.com/post/2368762/

 

התחברות אל בע"ח במקום לשלוט בהם מרוממת אותנו לכוכבים (ברברה קלו הנד) http://cafe.themarker.com/user/114149/        bonbonyetta@walla.co.il

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב