מדד הצלחה חדש בחינוך - הצעה חלופית לפרסום הזכאות הבגרות 

מאת : אבינועם גרנות , ראש מינהל החינוך בעיריית חולון

מדידת הישגים בחינוך היא בעייתית . קודם כל משום שהיא אמורה ללוות תחום ידע העוסק בעיצוב האדם . חינוך טוב איננו "מייצר" אנשים - הוא מעצב אותם . התלמיד והוריו אינם "לקוחות" במובן העסקי של המילה . ועל כן - הנטייה לאמץ לשפה החינוכית את שפת העולם העסקי והכלכלי מהווה מעין התבטלות של המחנכים בפני עולם תוכן שכן חשוב - אך לא עולם התוכן שלהם . על רקע זה אני עוסק מספר שנים בחיפוש אחר מודל אשר יגדיר בשפה ברורה ומוסכמת - מהי הצלחה בחינוך. בעיני יש חשיבות לפיתוח מדד הצלחה אינטגרטיבי שייקח בחשבון את מרב התשומות והתפוקות החינוכיות. מערכת החינוך צריכה להתמודד עם דרישות שלה מעצמה , להיות תובענית וביקורתית כלפי עצמה , ולחיות בשקיפות מלאה מול תלמידיה והוריהם . על כן - המלה "הישגים" איננה מלה גסה . כל עוד היא מגלמת עשייה חינוכית אמיתית . חתירה להישג היא חלק מהתהליך החינוכי . בעיני רבים מתקשר ההישג עם ציון וממוצע ציונים. בעיני אחרים נתפסת משום מה המדידה בחינוך כעידוד מיותר לתחרותיות וחיקוי מעולם החשיבה הכלכלית - ליברלית . אך האמת היא שהישג בחינוך אמור לבטא מדה של מיצוי יכולת , רמת ידע ורמת מקצוענות . על רקע זה יש לבחון לעומק את "קרנבל" פרסום תוצאות הבגרות המתנהל כל שנה בתקשורת ובמערכת החינוך .
פרסום אחוזי הזכאות לבגרות , כפי שנעשה כיום - הוא שטחי , חד צדדי , ואיננו משקף באופן אמיתי את העבודה החינוכית ותפוקותיה . פרסום אחוז הזכאים איננו מתייחס, למשל , לאחוזי הנשירה וההנשרה מבית הספר או בעיר כולה . ידוע שככל שבית הספר מרבה להנשיר - כך הוא מעלה באופן מלאכותי את אחוז הזכאים שלו מכלל תלמידי יב' . ככל שהוא נאבק בהתמדת התלמידים ללא נשירה - הוא "מסתכן" בהורדת אחוז הזכאים אצלו . משמעות הדיכוטומיה הזאת היא שמי שמממש חזון חינוכי האומר - כל תלמיד ימצה עצמו ויסיים את לימודיו בבית ספרנו , בכל היקף של בחינות בגרות - נענש בעת הפרסום החושפני . זאת לגבי חשיפת זכאות לבגרות של בתי הספר .
חמור יותר הוא אופן פרסום תוצאות הבגרות של הרשויות המקומיות . הפרסום הציבורי ( בניגוד לדרך הפרסום המקצועית היוצאת ממשרד החינוך ) - מתמקד בהיבט אחד - אחוז הזכאים מכלל מחזור יב' של העיר. התמקדות זו היא חד ממדית ואיננה מביאה בחשבון היבטים חשובים בפרופיל של כל עיר ורשות . פרסום התוצאות הנהוג כיום לפי רשויות - מאורגן אמנם לפי גודלן, אך לא על פי רמה סוציו אקונומית של תושבי העיר. שילוב מדד סוציו אקונומי בדירוג זכאות הרשויות הוא קריטי להצגת מצג אמיתי של הישגיהן החינוכיים. ישנה הלימה בין הצלחת תלמידים בבגרות , לבין השכבה הסוציו אקונומית ממנה באו . על כן פרסום שאיננו לוקח בחשבון את המאמץ והתקציב המופנה אל שכבות חלשות - מרפה את ידי מקבלי ההחלטות והמחנכים בהתמודדות שלקחו על עצמם . התרגום הפופולרי של תוצאות הבגרות כפי שמתבטא בתקשורת - הוא בעייתי במיוחד . יישובים קטנים יחסית , שלווים ומבוססים עם אוכלוסיה ממודרת - זוכים להוביל את ראש טבלת הבגרויות. תושבי ערים אחרות ניזונים מהתקשורת ותוהים מה עושים בתי הספר שלהם כדי להגדיל את אחוז הזכאים . ויש המרחיקים לכת ושואלים שאלות על החינוך בכלל - הכל לאור ובמשתמע מתוצאות הבגרות .

כאמור, אין לפסול מערכת מוסדרת ומקצועית המודדת באופן שיטתי את ההישגיות בחינוך. הצעתי מתייחסת למנגנון סטטיסטי אשר ישקלל מספר מסדי נתונים המצויים בלאו הכי ברשות היחידות השונות של משרד החינוך, או הרשויות המקומיות , או - משרדי ממשלה אחרים . מרכז ארצי , כמו הרשות החדשה למחקר והערכה ( רא"מה ), יפעיל מדד חדש - "מדד הצלחה בחינוך". להצלחה והישג בחינוך ייחשבו היבטים הניתנים למדידה אחראית ומדויקת .




בסיס הנתונים לבניית מדד ההצלחה יכלול את ההיבטים הבאים :

ההיבט הראשון שיובא בחשבון במדד החדש, יהיה אחוז זכאי הבגרות מכלל מחזור יב' של בית הספר. למרות הביקורת על מערך בחינות הבגרות כ"תעשיית ציונים" - עדיין תעודת הבגרות הישראלית מהווה מסמך מסכם ומורכב דיו כדי להעיד על רמת השכלה, ידע , רמת התמודדות עם חומר לימודי.

היבט שני - אחוז התלמידים המסיימים את כתה יב' - מתוך אלה שהתחילו בכתה ז' , בבתי ספר שש שנתיים , או י' - בבתי הספר האחרים . במילים אחרות - מידת ההתמדה של התלמידים , התלויה במידה רבה בעומק ואיכות העבודה של בית הספר . חלק זה במדד החדש ישקף במדויק את אחוז התלמידים המסיימים יב' , מה שאומר - בית הספר הפעיל תכניות וסיגל עצמו להתמודדות אמת עם המתקשים . עם אלה שאמרו עליהם עוד בסוף כתה ו' - " הם לא למסלול הבגרות" . יחד עם בתי הספר - יבדוק המדד את הרשות המקומית במידת ההשקעה ותשומת הלב שלה לקבוצות תלמידים מתקשים .

ההיבט השלישי יהיה סל הטיפוח של בית הספר - או - האשכול הסוציואקונומי של תלמידיו . דירוג טיפוח גבוה של בית הספר או הרשות המקומית - יזכה אותם באחוזי הערכה וניקוד בהתאמה. כידוע - ככל שהדבר קשור ברשות מקומית, האשכול הסוציו אקונומי ( מדד מוכר ומדויק ), משקף יכולת פוטנציאלית שלה להתמודד עם איכות החינוך . התמודדות אמיתית עם שכבות מתקשות באה לידי ביטוי בקשת רחבה של תכניות עומק כגון "אומץ" , "תפנית" , "אתגר" ואחרות . ככל שיתרחבו התכניות הללו - יהיו לנו יותר תלמידים החווים חווית הצלחה והישגים.

ההיבט הרביעי - מידת פיתוח כיתות לקויי למידה, מתן מענה בית ספרי וקהילתי לתלמידים בעלי לקויות למידה , פיתוח מסגרות חינוך מיוחד בבתי ספר על יסודיים, הכשרת תלמידי קידום נוער לבגרות , מסגרות טיפוליות העוסקות במיומנויות. עד לשנים האחרונות שמענו על "טיפול" בתלמידים בעלי לקויות למידה רק בהקשר של הסדרי התאמה והקלות בבחינות הבגרות . תפיסה זו משתנה במהירות . כיום מפתחים בתי ספר ורשויות מערכות תמיכה ומסלולי קידום מקבילים לתלמידים אלה כדי לסייע להם להתמודד עם בחינות הבגרות . היבט זה ניתן למדידה לפי היקף המשאבים המושקעים ביעד הזה , והוא אמור לזכות את בתי הספר והרשויות בשקלול מיוחד .
מימד חשוב במדד ההצלחה יהיה שקלול שיפור או נסיגה בתחומים השונים . עלייה בזכאות לבגרות , הקטנת נשירה מבתי הספר , שיפור בשביעות רצון וכל תנודה אחרת יחזקו את דירוג בית הספר והרשות המקומית . ולהיפך - במקרה של נסיגה והרעה באחד מההיבטים. מתן משקל מיוחד לדלתא של שיפור או נסיגה מבוססת על העיקרון שמדידה נכונה פירושה הערכה מעצבת עם מבט אל השיפור והתיקון .

בניית מדד הצלחה כה מורכב מחייבת השקעה ועבודת הצלבה של נתונים בהיקף גדול . במעגל השני של הנתונים יהיו נתונים משמעותיים נוספים לפרופיל המקצועי והחינוכי של בית הספר. הם מצויים , הם זמינים , וניתנים לאיגום לצורך שקלול המדד החדש, כדוגמת : אחוז לומדי 5 יחידות מתימטיקה, אחוז לומדי מקצועות מדעיים , אחוז המרחיבים בתחום ההומניסטיקה , מספר המבצעים עבודות חקר מורחבות ( עבודות גמר ) , אחוז המצטיינים מעל רף הישגים מסוים , אחוז המצליחים בכיתות מב"ר ( מסלול בגרותי רגיל ) ועוד. המדד יוכל להכיל את היקף המורים המשתלמים בבית הספר ורמת ההשתלמויות בהן הם נוטלים חלק . היקף ההיעדרויות של מורים במהלך שנת לימודים ניתן למדידה מדויקת . גם היקף היעדרויות התלמידים הוא נתון חשוב , אם כי יש קושי לבנות מסד נתונים מדויק שלהן .

המדד החדש חייב לתת ביטוי לחינוך הערכי , לפן הקהילתי , לאופן בו בית הספר מטפח את הפן של מחויבות אישית לזולת . מאחר ונושאים אלו קשים למדידה וכימות - ניתן לבצע בכל שנה בשכבת יב' מדגמים של שאלוני עמדות כדוגמת שאלון האח"מ ( אקלים חינוכי מיטבי ) שהועבר על ידי משרד החינוך בקרב עשרות אלפי תלמידים באמצעות שאלונים ממוחשבים .



דוגמא אחרת לראשיתו של מודל מדידה מורכב - הם מבחני המיצ"ב אותם מפעיל משרד החינוך כבר מספר שנים בכיתות ה' וח' . תוצאות מבחני המיצ"ב נותנות תמונה רחבה להנהלת בית הספר הן בתחומי העברית והמתמטיקה , והן בכל הקשור לאורח החיים בבית הספר. בכל מערך כזה של מדגמי נשאלים בתיכון ייכללו: תלמידים , מורים , הורים . חינוך חברתי ערכי ואקלים חינוכי חיובי ברמה גבוהה יזכו את בית הספר בהכרה נוספת באיכותו במדד ההצלחה החדש . יצוין כי עד היום משמשים המבחנים הארציים
לסוגיהם את בתי הספר בלבד , ואין הם משמשים בסיס לדירוג בתי ספר ורשויות . תוצאות הבגרות הן היחידות העומדות בחשיפה ציבורית .

השנה חידש מקומון "השקמה" בחולון כשיצא בסקר מקיף עם מדגם של 750 תלמידי יא' יב' בעיר . החידוש בסקר זה היה שקלול תוצאות שביעות הרצון של התלמידים עם תוצאות הבגרות של בית הספר , ואחוזי הנשירה וההנשרה . הסקר נעשה על ידי מכון מקצועי , והוא אבן דרך חשובה בבניית מדד הצלחה משוכלל וצודק .
לטוענים כי המנהלים נועדו לעסוק בחינוך ולא ברדיפה אחר הרייטינג של בית הספר נאמר : איש החינוך , כמו כל איש מקצוע , נמדד גם על פי תפוקות . כך גם הרופא , המפקד , מנהל תיאטרון ומנכ"ל חברת היי טק . לכל היבט מקצועי וערכי - צריך כלי מדידה. מדד ההצלחה הלאומי יאפשר למנהל ואנשי צוותו , לקבל משוב מקיף על מיצובו של בית הספר מבחינת הישגים , שביעות רצון, התקדמות או נסיגה בהיבטים השונים . משרד החינוך - או - הרשות המקומית , יפרסמו מדי שנה את המדד הזה בשקיפות מלאה . מדד ההצלחה העירוני בחינוך יפורסם גם הוא מדי שנה - בדומה למדד היציבות הכלכלית של הערים בישראל, מדד היעילות בניהול הרשויות המקומיות , תוצאות תחרות " דגל היופי" . המדד החדש יעודד השבחת מערכת החינוך, וישרת את השאיפה להישגים חינוכיים אמיתיים ומוכחים .