דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


ברכה בעמלך אינה רק כסף 

מאת    [ 25/08/2011 ]

מילים במאמר: 809   [ נצפה 3299 פעמים ]

ברכה בעמלך אינה רק כסף 

שכר הוא לא תמיד מילה נרדפת ל: משכורת, כסף, תמורה לעבודה שנעשתה, וכד'. לפעמים עושים בהתנדבות למען האחר, שלא על מנת לקבל כסף, מאמונה ורצון לקדם דברים מסוימים והשקפת עולם מסוימות – וה"שכר" במקרים אלה מגיע בצורות אחרות אפילו "מחויכות".

אחת הפעמים שהרגשתי שקיבלתי "שכר" הולם, הייתה לפני מספר ימים כשקיבלתי שני מסרים, מ"איש אחד",שהיו טעונים ומרגשים מאד.

המון הודעות ומסרים מוחלפים בקפה ובצורה וירטואלית, אך עם יד על הלב: כמה מהם באמת ממש ריגשו אתכם? נתנו לכם להרגיש שעשיתם משהו בשביל מישהו?

זכיתי לקבל כמה אישיים כאלה, שהבהירו בצורה מיוחדת שהמסר שניסיתי להעביר בתכנים השונים ריגש אחרים, מה אומר שהצלחתי במה שאני מנסה לעשות, ולכן משמח. המסרים המשמעותיים ביותר שקיבלתי מבחינת ההשפעה על הצד השני, וגלוי הלב היו אלה שקיבלתי מה"איש" הזה.

היות ואני משתפת פעמים רבות ב: עוגמות נפש, התרגזויות, תסכול, מחאה, ודברים נחמדים ויוצאי דופן שאני רואה, כדי שלא תגידו שאני "קמצנית" אחלק אתכם גם אותם:

מסר ראשון

לאוהבי חיות

יש אנושיות

יותר

מלאוהבי אדם.

וזה שאת סופרת כל אדם

ועונה

זה נס.

ואני לא מרגיש ככה אדם

שזה הרבה פחות טוב

אלא חייה.

כי תמדי הייתי חייה

ללא פרווה

ובאמת גופי

דיבר כמו עיניי

למי שמבין

את החיות.

והלוואי שבגלגול הבא

אחזור להיות חייה

ולעירום ביער

ולשאר החיות

אבל לא הטורפות

אוכל רק עשב.

ובטח ניפגש שם

על איזה משהו ירוק ומשקה מעיין

ונצחק על הגלגול הקודם.

 

מסר שני

אני כותב לך

כי את קוראת אותי

וגם אלו שבד"כ קוראים אותי
לא קוראים אותי

ואולי בכתיבה לך

מצאתי מלונה

ואולי כי את מומחית בחיות

את יודעת את הדרך

בלי להציק

מין עדינות מכוונת שכזו

שנים אני חי

עם ההגדרה של "מוזר"

ובסוף הפכתי את זה למקצוע

מצליח

אבל הרגשתי ממש נורמאלי

רק בלהקה הלא נכונה

עם האנשים הרגילים - בלהקת החיות הרגילה

אני ברווזון חצי מכוער

בלהקה הנכונה - אני ברבור.

אני חושב שנועדתי ללהקה כמו שלך

ואולי בזכות זה יש הבנה.

 

האדם, יודע להביע את עצמו בשפתנו שלנו, ולא תמיד הוא מודה במילים, או בקול רם, לפעמים בלחיצת יד, במבט, ולפעמים פשוט ניתן לחוש בדברים.

בעלי החיים מודים לנו פעמים רבות, ואנו – שאיננו דוברים את שפתם, אפילו שאנו שומעים ורואים אותה ואותם - לא תמיד מבינים את תודתם, בחלקם אף נוזפים בהם בשל כך.

מי מאתנו לא נזף בכלב שלא מפסיק לנבוח "בלי סיבה"? ברור הרי שיש, אנו רק לא רואים או מבינים אותה, לפעמים הוא רוצה להראות לנו שהוא ממלא תפקידו להגן עלינו, על הבית, אז נובח כדי להדגיש את הטריטוריה שלו, ושלנו – כ"להקה שלו".

פעם אבי ז"ל צילצל אלי באמצע הלילה וביקש עזרה כי אמר ש"הכלב שלי" (שגר אצלהם) לא מפסיק לנבוח בלי סיבה ושאעזור לו או שהוא משתגע.

שאלתי אותו כמה שאלות ומיד הבנתי את הכלב שלי, תמיד הבנו אחד את השני.

אמרתי לאבא שיסתכל מהחלון הזה והזה וידע מה הסיבה שהכלב נבח. אבי תוך שניות הודה שצדקתי, ושגם הכלב צדק. מישהו זר נכנס לחצר.

כמה פעמים הביא לכם החתול "מתנה" עכבר או ציפור שתפס?  מבחינתו זו מתנה יקרת ערך, הוא מביא זאת לך כ"פרס" או "מנחה", להראותך אכפתיות שדואג לך כמו לגורים או לבן או בת זוג.....ומה אנו עושים בדרך כלל? נגעלים ונוזפים בו, נכון?

תודות נוגעות ללב במיוחד מקבלים מכלב-תולים עזובים, שעברו התעללות ואומצו. המאמץ לפעמים האדיר, המשאבים, הסבלנות והאהבה המושקעים בהם אינם ערובה לתוצאות, ולא כולם מוכנים להשקיע ובעלי אורך רוח. כשהאימוץ מצליח ועוברים את התקופה הראשונה הקשה, מקבלים את התודות, את השכר בגדול – במיליון ואחת מחוות קטנות שאינן מורגשות תמיד.

אני רואה את ההבדלים על זואי ולולי שלי, איך היה בעבר, ואיך כעת.

באפריקה, חיות בר פראיות, מסוכנות, שאינן אהודות, צבועה מניקה מורעבת למשל, אליה התקרבתי תוך סיכון נפשות והשלכתי לעברה עצם דשנה ש"פילחתי" (ממרק עתידי אחרי יום מתיש), גם ממנה קיבלתי "שכר" מדהים.

היא סימנה לי באיזשהוא שלב שהתקרבתי מדי, אז עצרתי, והשלכתי לעברה באיטיות ובזהירות את העצם. היא קלטה אותה באוויר, החלה להימלט, ופתאום כאילו נזכרה: נעצרה שנייה, הסבה ראשה, והביטה בי ישר לעיניים. מאד התרגשתי וזה זכור לי עד היום, כאילו ביקשה לומר לי תודה.....אם זו לא תודה? אז מה כן?

בעלי החיים תמיד מודים בדרכם שלהם, תמיד יש מהם "שכר" גם אם אינו בכסף. הלוואי והאדם היה פחות חושב על ה"שכר" או התודה במונחים של כסף.

אתם מבינים...? לכן כשמישהו אומר לי, שכואבת את סבלם ומצוקתם של בעלי חיים עזובים כל יום במשך כל כך הרבה שנים, שהוא מרגיש לפעמים כמו חיה בלי פרווה או שאני עבורו "מלונה" - אותי, זה מרגש עד דמעות.

 

 

עלה במקור כולל תמונות בבלוג שלי כאן

http://cafe.themarker.com/post/2323194/

 

התחברות אל בע"ח במקום לשלוט בהם מרוממת אותנו לכוכבים (ברברה קלו הנד) http://cafe.themarker.com/user/114149/        bonbonyetta@walla.co.il




מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב