דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


כשהאר''י פוגש את קרישנה 

מאת    [ 23/09/2007 ]

מילים במאמר: 864   [ נצפה 4971 פעמים ]

בימים אלה יצא ספר "האר''י - סיפורה והגותה של מהפכת הקבלה בצפת" הוצ' ידיעות אחרונות וספרי חמד מאת שרון שתיל. יש תמיד לשמוח על המגמה מאירת העיניים בה חוקרים צעירים בודקים מחדש את הפרדיגמות מהיסוד, בה נתפסים עניינים שלכאורה נחקרו עד תום, כמו תורתם של חכמי ישראל בימי הביניים, החסידות והקבלה שאנו, אם נרצה או לא, המשך ישיר שלהם, לא רק בגנים כי אם בתפיסות העולם האישיות, החברתיות והמדיניות העכשוויות ביותר. המשך הדוק הרבה יותר ממה שאנו, הנאורים והמבינים, אנשי עולם הידע הגדול (לכאורה כמובן) מעלים על הדעת.
הספר הנדון טוען שיש קו מובהק בין תפיסת הרנסנס בה האדם במרכז והוא הוא אחראי על שלום, שלמות ותיקון העולם, לבין הקבלה, ששונתה באופן מובהק ופנומנאלי על ידי רבי יצחק לוריא - האר"י (ראשי תיבות של - 'האלוהי רבי יצחק', 1534-1572) שבזמן קצר להפליא שינה את הקבלה ותפיסת העולם ויוצרו מן היסוד - תפיסה שחלחלה עמוק גם אל עיצוב תפיסת האדם של התרבות המערבית שאינה יהודית כלל, כפי שמוכרת היום.

מה שנכתב כאן למעלה אודות חוקרים צעירים וכו' לא תופס לגבי הספר ולא לגבי מחברו. אין כאן מחקר חדש, נקודת ראייה מקורית וחדשנית, אלא תקציר תולדות האר"י והקבלה הלוריאנית (על שם האר"י) בסגנון של Reader Digest - אותו ירחון אמריקאי מפורסם שמתמחה ביצור גרסאות מתומצתות של מאמרים ותקצירי פרסומים ממקורות שונים.
אין בכך כל רע, אולי אף ההפך, שכן ספר שכזה עשוי בהחלט לתת מושג מתומצת של עיקרי הקבלה הלוריאנית - שכולם מדברים אודותיה, וכאן ישנה הזדמנות להכיר באופן מתומצת וישיר את עיקרי הדברים ברמת כותרות וכותרות משנה.
במאמר מוסגר רק נזכיר ש"קבלה" בנוסח המודרני - "קבלה לייט" - כפי שהיא מתגלגלת בטלוויזיה, במכונים אינסטנט ואינסוף ספרי הדרכה, מושתתת על פירושים שחורגים בהרבה מהקבלה הלוריאנית המתוארת בספר, אך ללא ספק היא עדיין הבסיס מרכזי בהם.

בקיצור - מי שחשקה נפשו בידיעה (לא הבנה) של עיקרי הקבלה הלוריאנית, ימצא ודאי חלק גדול מרצון זה, בספר הנדון. עם זאת, נזהיר, שהוא לא ימצא הרבה מדי, לפחות לא על סמך הציפיות שהספר מפתח בכריכה.
הספר נכתב באופן כה תמציתי, קטוע מאד, עד שיש רושם שאין הוא אלא אוסף קטעים נבחרים שהוצאו באופן כמעט מקרי מספר רחב בהרבה. התמציתיות, הסיומים הקטועים ללא הסבר של עניין שרק התחיל להתפתח, הכרזות ללא כל ביסוס ענייני, מותירים רושם לא טוב ולא אמין.
בנוסף, המורכבות העצומה של תורת האר"י, כפי שמובאת בספר לא מפוענחת. מהר מאד גם קורא מיומן עם ידע קודם, הולך לאיבוד בתיאורים מתומצתים ומקוטעים שחלקם בלתי ברורים ומעייפים, גם בגלל הקיצור, או יותר נכון גיזום עמוק, שיוזמי הספר לקחו על עצמם.
חסרון נוסף הוא חוסר אזכור מקורות, על מה מסתמכות שלל הטענות המועלות בספר. קל מאד להביא טענות, אך קשה יותר (אך אמין) להביא טענות עם הנמקה, עם ביסוס על מה הן מושמעות, ולכן במקומות רבים קשה לקבל ולדעת האם זה באמת כך, מה מידת הדיוק והאמינות, מה מידת הפרשנות וכד'.

עם כל זאת, דווקא בגלל התימצות והקיצור, צפה ועולה בספר באופן מודגש תפיסה לא מקובלת, או לפחות עמומה מאד, ודאי ביהדות, אודות תפיסה אישית של האל: לא רק בעל צורה אנושית, אלא גם כזה שניתן לבנות עמו יחסים אישיים ואינטימיים כמו בין שני בני אדם רגילים לכאורה. בנוסף, מאד מודגש מרכזיות האדם בתהליך תיקון העולם - תפיסה שמתיישבת עם התפיסה הרנסנסית של "האדם המרכז" שהיא כיום אבן היסוד של התפיסה המערבית כולה.
על פי הקבלה הלוריאנית (כפי שמובא בספר הנדון) האדם הוא אינסטרומנט מרכזי בתיקונו: הוא לא היה טרם בריאה, והוא לא יהיה לאחר התיקון, הגאולה (בא המשיח) כשאז העולם יחזור לשלמות שנפגמה, ולא יהיה יותר העולם וברואיו המוכר לנו. תפקיד האדם בתיקון הוא מכריע ומרכזי, ובעצם על כתפי כל אחד מאיתנו, בני אדם, רצוי יהודים, מונחת בעצם האחריות לתיקון העולם. כל זאת יצר האר"י בתיאור "הפרצופים", שגם בספר העניין נותר די עמום, אך מודגש שוב ושוב כאחד החידושים המרכזיים והמרתקים בתורתו.
האם זה חדש, מקורי, המצאה במח גאוני קודח, או שמא ידע שלא יסולא מפז שבא הישר מלמעלה? לא לנו הפתרונים, אך אולי היה ראוי להזכיר שהרי אין חדש תחת השמש, והקבלה הלוריאנית בכלל "והפרצוף" בפרט הם עוד נדבך מרתק ומחכים בחשיבה האנושית הכבירה מקדמת דנה, הנגלית באלף פנים ומתעמקת.
לו האר"י היה פוגש את קרישנה, אין ספק שבמפגש מסקרן שכזה הם היו מוצאים שפה משותפת בהרבה תפיסות יסוד: העולם החומרי, הגלוי לעיננו אלא נדבך נמוך, אפילו שולי, בו הזמן והחומר, וכתוצאה מכך הסבל והמוות - שולטים בו ללא עוררין. ה"פרצוף" אינו אלא אווטאר (סנסקריט - גילוי,מופע, ביטוי מסוים מוגבל ונחות יותר), של האל האינסופי למטרה מסוימת, שממנו נגזר אוואטאר נמוך עוד יותר - האדם כמונו. האר"י לא ידבר סנסקריט עתיקה, ויאמר במקום אוואטאר - 'אצילות' לאותו ביטוי, ופירושו - צמצום האינסופיות לדבר מה מדוד וספור (שניתן לספור) - מקור הביטוי "ספרות".
האר"י יטען בלהט שזה למען תיקון העולם, החזרתו לבראשית המתוקנת, וקרישנה, מן הסתם, יהנהן אך יאמר, שהעולם לא צריך תיקון, אלא האדם (בעצם כל יצור חי) בלבד, ואין העולם הנגלה לנו אלא כלי לתיקון האדם. בעצם, אם נחשוב, אין זה רחוק מהתפיסה של האר"י, כי הרי ברגע שהעולם יתוקן על ידי האדם, הכל ישוב אל מכונו, וכל מה שמגדיר את האדם ישוב (כדברי קרישנה) "הביתה - אל האלוהות העליונה" וכדברי האר"י אל האלוהות האינסופית.

כך או כך, מקיצור תולדות האר"י ותורתו כפי שמובא בספר הנדון, אפשר גם להחכים בהחלט, אך מי שחפץ דעת באמת אודות האר"י והקבלה הלוריאנית, שלא יעז להסתפק בספר זה - תקציר מקוטע מאד, גם אם הוא רהוט, ברמת כותרות, סעיפים וסעיפי משנה.
דר' אברום רותם יועץ פרטי לשילוב טכנולוגיה במערכות חינוך, מרצה ועוסק במדע, בפילוסופיה, בתאולוגיה יהודית כמו גם בפילוסופיה הינדית והיסטוריה



מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב