והיה אם... 

והיה אם 

נכתב פתאום כעת,

לא יודעת למה אחרי שנים,

מה קרה שפתאום יצא,

נשפך על הדף במבול מילים,

כשנזכרתי באחד הרומנים,

ובמזל היה שכך הסתיים,

ולא אחרת כפי שרוצים.

לא סתם מבקשת התפילה,

מהיושב במרומים,

להעניק את אשר זקוק לאישה לאדם,

ולא את מה שברצונם.

*  *  * 

והיה אם תביט בי פתאום,

ולא אראה יותר בעיניים,

לא קירבה חברות ואהבה,

אלא ריחוק נורא?

והיה אם פתאום יגמר,

הקשר כלא היה יתפוגג,

ואפילו לא תישאר חיבה,

תישאר אוירה או חברות טובה?

האם תמשיך עלי לנסות,

להשליך רצונך במעשים ודעות,

כי לא שמתי לב כל הזמן הזה,

לא ראיתי דברים נכוחה.

עצמו וסימאו לי את העיניים,

במילים ורודות אכפתיות ואהבה,

כך חשבתי לתומי משום מה,

לא נעצמות יותר פקוחות לרווחה.

לא אוהבת יותר מה שרואה,

לא מוצאת אהבה,

תוהה מה זה בכלל היה,

תתן לי ללכת, תשלים העובדה?

או שתסרב להפסיד בכבוד,

את המערכה?

תמשיך למרר לי את החיים,

כיון שאינני יותר "שלך" ?

נכתב במקור בבלוג שלי כאן

http://cafe.themarker.com/post/2228009/