הגורם האנושי- ואנקובר כמשל
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

הגורם האנושי- ואנקובר כמשל 

מאת    [ 26/09/2005 ]
מילים במאמר: 651   [ נצפה 3965 פעמים ]

 
 
גורם אנושי
מאת צבי גיל

וונקובר כמשל.

אתה יוצא את הארץ לשבועיים ומשהו ואתה חוזר אליה עם מינוס 30 נפשות,ואין הכוונה לאלה שנאספו אל אבותיהם בדרך הטבע.מדובר באנשים שנרצחו בידי אדם,בבתים,ברחוב,בסביבה ובכבישים(מהם "מתאבדים").שערו בנפשכם כיצד הארץ הייתה רוגשת רועשת אילו 30 בני אדם אלה,גברים,נשים וטף היו נרצחים בפיגוע.

ומהו המרשם האולטימטיבי? כמובן תוספת אלפי שוטרים שיסיירו ברחובות.אין ספק שנוכחות מוגברת של משטרה ברחובות ובכבישים יש בה כדי להרתיע במידה מסוימת ולהוסיף לתחושת הביטחון של התושבים.אולם האוצר,כלומר אלה שמדברים בממשלה בשמו של שר האוצר ,ביבי נתניהו,(שכן הוא עצמו לא מצטיין בהעזה)טוענים כי לאחר פינוי עזה,יתפנו אלפי שוטרים למשימת אכיפת החוק.אם תרצו, ואני רוצה, אפשר לפרש זאת ברוח ביביאנית: אם אתם חפצים ביטחון שוטף עכשיו, ביטלו את עתודת הכוח המשטרתי המיועד למשימת הפינוי,ולעזאזל הפינוי,העיקר השקט בבית.הרי זה מה שאתם רוצים.

אבל לדעתי עם כל ההערכה לגבי הצורך באכיפת החוק,ואצלנו החוק נדרס בראש חוצות,בראש וראשונה על ידי המחוקקים עצמם,לא זה הפתרון האולטימטיבי.הפתרון הוא חינוך לצד אכיפה(שגם בה אלמנט חינוכי של שמירה על החוק),ואילו היו מקדישים לכך משאבים לפני דור אחד בלבד,קרוב לוודאי שהמציאות הייתה שונה.

עם שובי לארץ קראתי במטוס בעיתון "ידיעות אחרונות" מאמר עם כותרת אדומה שמנה שזעקה:
"שוטרים במקום טנקים".שאלתי את עצמי מדוע לא:: חינוך תמורת טנקים וגם מטוסים ועוד שאר כלי משחית שהם המילה האחרונה בחימוש.כל זאת בארץ שלא הצליחה להשתלט על האלימות בתוכה.ישראל היא ארץ אלימה.זאת עובדה,ואין זה משנה אם הנסיבות לכך שונות.למשל מדינת כיבוש פרושה כוח שפירושו אלימות גלויה או סמויה וכערך מוסף משאבים אשר מופנים למטרת הכיבוש במקום לחנוך,לבריאות,לסעד,לסביבה.אבל יש עוד גורמים ובראשם העדר חינוך של כיבוד חיי אדם, כל בן אנוש שנברא בצלם.אצלנו חיי אדם הם המצרך הזול ביותר.העדר כבוד לאדם ולזכויותיו הוא המצרך השני בתחתית סולם הערכים.

זה מביא אותי לוונקובר,אשר בחוף המערבי של קנדה.קנדה כידוע היא גדולה בשטחה מארה"ב שכנתה ואילו אוכלוסייתה כתשיעית מאוכלוסיית ארה"ב.גם מטעם זה וגם בשל סיבות אחרות הקנדים מקפידים מאוד שלא לזהותם עם שכנתם הגדולה.הם קנדים ואם הם אימצו את היעילות האמריקנית הם באותה מידה צמודים לערכים של אנגליה ממלכתם בעבר.זה מתבטא בצורות שונות וביניהם אופי האדם והסביבה,תכונות נורמטיביות שכיבוד האדם וזכויותיו הם בראש סולם הערכים.ואם ככה בריכוזים האורבניים במזרח:טורונטו,מונטריאול,אוטווה,על אחת כמה אלה מודגשים בחוף המערבי.וונקובר היא במרחק 5 שעות טיסה מטורונטו(כמו מן הארץ ללונדון) והיא אחת הערים היפהפיות,עם נופים מרתקים של מפרצים,איים,פארקים אדירים,והרים מושלגים בשעה שמזג האוויר לאורך החופים הוא ממוזג,ואם יורד שלג זה קורה פעם בשנה והוא נמס מהר .בקיצור יש בה הכול אך בעיקר הצרוף של אדם וסביבה.ההקפדה על ערך הסביבה הוא כה גדול,שוונקובר אשר תארח את המשחקים האולימפיים בשנת 2010 עוסקת בכל מיני פתרונות של תעבורה,בעיקר (בניית רכבת תחתית) כדי שלא להפוך את העיר לבטונאדה.אולי סמלי הוא ש"גני רושאר", גן הפרחים היפה והגדול שבכל אמריקה הצפונית ונמצא ליד העיר ויקטוריה,היה פעם אתר של מפעל מלט.

ואנקובר-מן המרפסת-לצד מערב

הידיד שארח אותי והסיע אותי בכל שכיות החמדה של עיר מהממת זאת הוא ישראלי בכל רמ"ח אבריו.לא זו בלבד שהוא ורעייתו דאגו שילדיהם ידברו עברית אלא גם נכדיהם.בביתם הם חיים את הארץ.במלחמת יום הכיפורים ידידי נמנה עם אלה שעזבו את הכל,כולל המשפחה והתייצבו למערכה.פלאי המחשב האחרונים מאפשרים לידידי לצפות במהדורות החדשות של הערוצים הישראליים בשעה שהם משודרים.הם מכירים כל אירוע וכל ניואנס של אירוע.אוסיף בצורה לא מוסגרת כי ישראלים כמוהו הם העתודה שלנו.ואם הארץ תשוב להיות נורמאלית,לאו דווקא בתחום הביטחוני, אלא החינוכי,החברתי,הערכי,המוסרי,הם המאגר הטבעי.עם זאת בשעה שבאוהלו ידידי הוא ישראלי,בחוץ הוא נוהג לפי הנורמות המקומיות.באחת הנסיעות איתו הוא הצביע על ארבעה נתיבים,שאנו נסענו באחד מהם,אשר מתמזגים עם נתיב אחד בלבד.לא היה שם רמזור,לא שוטר,ולא מצלמות סמויות.כולם נהגו כאילו איזה כוריאוגראף וירטואלי מכוון אותם.בנתיב אחד נתנו זכות קדימה למכונית בנתיב השני,מין מחול תנועה,שבו כל אחד ידע מה עליו לעשות.לא שמעת צפירה.לאוטובוס ניתנה זכות קדימה.זאת תוצאה של חינוך פורמאלי וציבורי .זה הגורם האנושי שבו הכתרתי את הרשימה.בעצם זה לא גורם זה אנושי במיטב.

ישראל,אין לה במה להתבייש ביופי שלה,באוצרות ההיסטוריים שבה,בנופים הנפלאים שלה,מלבד הנוף האנושי.על משקל המאמר שכתב מבקר תיאטרון על מחזה מסוים:"התפאורה הייתה נפלאה,חבל שהשחקנים הסתירו אותה", אפשר לומר שישראל היא יפה וחבל שהישראלים מסתירים זאת. אני מודע שזאת הכללה בוטה,אבל יש בה גרעין של אמת,והגרעין הוא הגורם האנושי
צבי גיל הוא עיתונאי וסופר,מילא תפקידים בכירים ברדיו ובטלויזיה במסגרת רשות השידור ועוסק בפרויקטים בנושא התקומה של שרידי השואה ותרומתם להקמת המדינה ולביסוסה.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב