דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


השר מיכאל איתן צדק בקביעתו שהחוק לנטילת אמצעים ביומטריים אינו חוקי 

מאת    [ 14/03/2011 ]

מילים במאמר: 2526   [ נצפה 3023 פעמים ]

 

  

השר מיכאל איתן צדק בקביעתו שהחוק לנטילת אמצעים ביומטריים אינו חוקי

מיכאל (מיכה) שפיר ? מנכ"ל אינווויה,  מדען וחוקר בתחום הביומטרי

 

במאמר שפורסם באקונומיסט וצוטט בכל רחבי העולם נקבע ע"י הכתבת דיינה זקס: "ישראל ביום בו תאסוף נתונים ביומטריים מכלל אזרחיה ותאכסן אותם במאגר ביומטרי לאומי תהפוך ישראל למדינה הדמוקרטית הראשונה שמפעילה מאגר ביומטרי לאומי על כלל אזרחיה ותכנס בכך לרשימה המפוקפקת של מדינות כמו אתיופיה, אינדונזיה, תימן ופקיסטאן"...

אני קורא בזאת לאזרחי ישראל, אל תשתפו פעולה ואל תמסרו מידע ביומטרי שיאוכסן במאגר מידע לאומי או בתעודת זהות כלשהיא באופן בלתי חוקי ובלתי מוסרי כפי שקבע בתבונה השר מיכאל איתן. הדפסה של והנפקה של תעודת זהות חכמה המכילה תמונה של בעליה ומקשה על זיופה הינה פרוייקט חשוב והכרחי, לעומת זאת אגירה של מידע ביומטרי, מסוכן!!! זיהוי ביומטרי הוא זיהוי ממוחשב של בני-אדם שנעשה באמצעות חילוץ של מאפיינים פיזיים מגופם של אנשים. תכונות ביומטריות מייצגות פרמטרים או דגימות יחודיות ושונות מאיברי גוף של אדם ואמורות להיות אופייניות לכל אדם בנפרד. מאפיינים אלו אינם ברי שליטה ואינם ניתנים להכחשה או לשינוי - כל דליפה ו/או טעות ו/או מסקנה הנגזרת ממדידת האיברים מגופו של אדם עלולה ליצור עבורו סיבוך משפטי אשר לא תאפשר לאדם חף מפשע להכחיש ראיה נגדו, שיסודה באבחנה שגויה. 

הנפקה של תעודת זהות חכמה הגוררת בעקבותיה שימוש במידע ביומטרי מסוכן, הוכרז בימים אלו בעקבות קבלת החוק ההרפתקני להחלת אמצעים ביומטריים שהתקבל בכנסת באופן תמוהה ללא בדיקה חוקתית ומקצועית בהצבעת מחטף, ועומד להיות מיושם בימים אלו. האופן בו מנוסח החוק אינו ניתן ליישום חוקי בכל היבט אפשרי: משפטי, מדעי ואזרחי. המדינה עומדת להנפיק תעודות בבאופן בלתי חוקי בעליל ובלתי מוסרי ולו רק בשל העובדה שהאופן בו התקבלה ההחלטה להחיל חוק "איסוף מידע ביומטרי" אשר אין בו ולו אחיזה משפטית ומקצועית הגיונית אחת התואמת מדינה דמוקרטית וחופשית, ונעשה בשיקול-דעת בכל היבט שבו יבחן ה"חוק":

ההיבט המשפטי: החוק כפי שהתקבל מתנגש באופן שורשי בחוקי יסוד טבעיות ומגלה עילה משפטית מובהקת להתערבות בג"צ:

1.      פרטיות: החוק מכיל הפרה בוטה של זכויות יסוד לעניין שליטה של אדם על איברי גופו וכבודו, זכות טבעית שאינה תלויה בדבר ואשר הצעת החוק מלבישה אותו בלבוש ניסוחי מאחז עיניים. אזרחים במדינה דמוקרטית "נדרשים באמצעות חקיקה" לוותר על זכותם הטבעית לשלוט במזהים העצמיים שלהם (פרטיותם, גופם, כבודם) תוך הסגת גבול פולשנית לצורך מדידה של אברי גוף פיזיים או מזהים עצמיים ופרטיים ממכלול האיברים של האדם, ועוד במדינה אשר הגדירה עצמה כדמוקרטית והאדם בה הוא המרכז ומרכזיותו היא הסיבה העיקרית לקיומה של הדמוקרטיה. החוק האיסוף הביומטרי פולש לכל תחום שהודגר ע"פ חוק יסוד כבוד האדם וחרותו כאישי, אינטימי, ודיסקרטי על כל סעיפיו:

 


    • פשפוש (חיטוט) הפיזי באיברי גוף או במקום פרטי של אדם, אם בדרך של הסגת גבול, פלישה, השתלטות או בדרך אחרת בניגוד לרצונו החופשי של האדם.
    • המידע הפרטי אודות אדם ? רכישת מידע ושימוש בו ו/או השתלטות על איברי גופו ו/או מידע מגופו ו/או המזהים העצמיים שחולצו/נרכשו מגופו של אדם.
    • האנונימיות -זכותו של אדם, שלא יסירו מעליו את מסכת האנונימיות העוטפת אותו בחיי היום יום.

 

 

2.      חופש התנועה: אם לא יאות האזרח לציית ו/או "לוותר" על זכותו הטבעית לא לאפשר לגוף שילטוני או אחר לשלוט במזהים העצמיים שלו (פרטיותו, גופו, כבודו), תישלל ממנו כסנקציה הזכות לקבל מסמכי נסיעה (לאזרח בלי מסמכי נסיעה אין חופש תנועה). בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו בסעיף 6 מעוגן חופש התנועה כזכות חוקתית ראשונה במעלתה.

 

3.      חופש העיסוק: השימוש במאפייני הגוף של האזרחים באופן בלבדי ע"י המדינה תוך איכסון המידע במאגר לאומי, כבר היום גורר חקיקה לאיסור שימוש בסורקים העושים שימוש במידע ביומטרי בידי חברות פרטיות ודרכן לחברות ממשלתיות העוסקות בתחום הזיהוי הביומטרי ? אחרת מה טעם מצא המחוקק בהצפנה, בשמירה ובהגנה על מידע גלוי, המצוי ברשות הציבור?...  כבר כיום יש מספר רב של מאגרים מקבילים פרטיים המנוהלים ע"י חברות פרטיות, שלא ע"פ הגדרת חוק הביומטריה, בידי "הגופים הבטחוניים" האמורים לפקח עליהם... ובהם הביטוח הלאומי, רשות שדות התעופה, הבורסה ליהלומים בר"ג, ומספר רב של חברות פרטיות כמו מגדל שוקי הון ואחרים...) מיותר לציין כי המידע שנאסף למאגר פרטי, למעשה כבר זולג בכל יום שעובר. אין כל צורך להוכיח כי מידע "אזרחי" רגיש זה שיש לו קשר ברור (ללא כל סייג) למידע מקביל שמוגדר כסודי ביותר" הנוגע פיזית לכלל אזרחי המדינה הבוגרים, יפגע גם ע"פ הגדרת החוק הביומטרי, במאגר הלאומי ועקב היותו מנגנון זיהוי "בלבדי", ע"פ הגדרת החוק יפגע בביטחון המדינה... מצד שני איסור או חוק שיעצור או ימנע שימוש באמצעים אלו, יגרום בהכרך לפגיעה בחוק יסוד חופש העיסוק שכמובן יגרור מאבקים משפטיים אין סופיים ע"י החברות הפרטיות שעיסוקן יפגע, ולכן הנסיון לממש ישום האיסוף ע"פ חוק יעוכב בכל דרך חוקית אפשרית.

המאגרים המקבילים בהכרח ועל פי כל דין ו/או שכל ישר, יוצרים סתירה משפטית מובהקת לעניין הגדרת המידע כ"שייך" למדינה, או לחילופין לאזרח עצמו כאדם בעל זכות בלבדית על גופו ו/או לכל לגוף או ישות משפטית אחרת שעיסוקה בכך ונאספו ל"צריכים אחרים" (נוכחות בעבודה, זיהוי מהיר בביטוח לאומי, בקרת כניסה למבנים וכו').

 

4.      שימוש של צדדים שלישיים זרים במידע שנאסף לצרכי מניעת הרכשת זהות כפולה בלבד: הנסיון מלמד שקיימים היום, ללא כל נסיון הסתרה, חריגות בשימוש במידע, שההצדקה המשפטית והחוקית לאיסופו מלכתחילה נעשו ל"צורך מסויים אחד", אך בשל "זמינותו" יעשה בו שימוש לצרכים פולשניים אחרים... מידע ביומטרי הוא מידע שלא ניתן לשליטה ולכאורה אינו משתנה, כך שכל שימוש המוגדר ע"פ החוק המוצע כ"בלתי חוקי" היום יהפוך למידע "נגיש" מיד עם הפיכתו ל"זמין" ללא כל שליטה של האזרחים בנעשה במידע, שחולץ מגופם. כך אירע, למשל, למאגר הרגיש של הרשות לאיסור הלבנת הון, שאושר במקור כאמצעי למלחמה בהון השחור, ומאז הורחבו השימושים שנעשים בו והוא משמש בעיקר לחקירת עבירות קלות בהרבה. הרחבת השימושים כבר גלשה למגזר הפרטי. אגב, הפעם החל התהליך בשלב מוקדם במיוחד: המאגר הביומטרי תוכנן כדי לענות על צרכי משרד הפנים, אבל עוד לפני שהגיע לכנסת כבר הצליחה גם המשטרה להניח עליו את ידה. הרחבת השימושים נעשית פעמים רבות גם בניגוד לדין. כך, למשל, עוד לא יבשה הדיו על חוק נתוני תקשורת, ובועדת החוקה נדהמו לגלות שהמשטרה חורגת מסמכויות המעקב מרחיקות הלכת שהם מקנים לה. בעשור האחרון פורסמו דו"חות חמורים על חריגות שנעשו בהאזנות סתר. (ע"פ האגודה לזכויות האזרח)

 

5.      ההיבט המדעי והמקצועי: החוק כפי שהוא מיושם נומק מלכתחילה בצורך למנוע "הרכשה כפולה" כלומר למנוע מאדם להיות בעלים של יותר מתעודה מזהה לגיטימית אחת... החוק בישומו וניסוחו הנוכחי לא יכול למנוע "הרכשה כפולה"  - היפכה מסתברא, הוא הופך זיוף זהויות ותעודות מזוייפות לקל וזמין יותר ומקשה הכחשה ו/או תיקון טעויות:

 

א. התתאמות שגויות: אחוז הדיוק של טביעת אצבעות הוא גבוה מאוד ומגיע לאחוזי דיוק של  98%-99%. מבחינה מתמטית המשמעות גם שהאחוז או שניים שנותרו יוצרים מצב בו תהיה התאמה שגויה אחת או יותר לכל 100 רשומות או 10 התאמות שגויות לכל אלף השוואות - או יותר מ 10,000 התאמות שגויות לכל מליון רשומות במאגר - אם כוונת החוק הייתה למנוע הרכשה כפולה ולכל טביעת אצבע חדשה שתושווה לשאר רשומות המאגר נקבל סטטיסטית בין 10,000 ל 20,000 התאמות (שגויות) לכל מליון רשומות במאגר (שימוש בשתי אצבעות מכפילה את גודל המאגר כך שהבעיה לא הופכת לקטנה יותר) הכיצד נקבל החלטה מדוייקת לגבי ה"הרכשה הכפולה"?... באופן וודאי יהיו במאגר הרבה יותר ממליון רשומות ולכן הנימוק וההצדקה להחלת החוק "כדי למנוע הרכשה כפולה" הינו לבוש ניסוחי מאחז עיניים...

 

ב. זמן סריקה של המאגר: ע"פ הגדרת החוק הרשומות במאגר חייבות להיות שמורות באופן "מוצפן" בכל רגע נתון כלומר כל רשומה חדשה שהוסרה מגופם של אזרחי המדינה ו"אוכסנה במאגר הלאומי" חייבת להיות מוגנת באופן בו דליפה מהמאגר לא תאפשר לעשות שימוש מיידי במידע שידלוף (כפי שקרה במידע חשוף ש"דלף" ממרשם התושבים). כדי למנוע "הרכשה כפולה" כל רשומה חדשה המגיעה למאגר לפי החוק צריכה תחילה "לעבור השוואה" אל מול כל כל שאר רשומות ה"מאגר הלאומי" וזאת כדי לאתר "הרכשה כפולה"... אך מכיוון שמדובר במידע "ויזואלי" המגיע מסורק או מצלמה ועבר "עיבוד תמונה" מתמטי לצורכי איכסון והשוואה ?

נשאלת השאלה: האם יש להצפין מידע שהתקבל כ'רשומה החדשה' ולהשוותו באופן מוצפן לשאר הרשומות המוצפנות במאגר?... לכאורה הליך זה נשמע לא כל כך הגיוני: השוואה של מידע שנוצר בהליך של 'עיבוד תמונה' מתוך סורק לא יכול להיות מדוייק כמו מידע שהתקבל לדוגמה ממקלדת בו לכל אות מוקלדת יש ביטוי קלט מדוייק... (ההנחה כי הצפנה של מידע מדוייק שהגיע ממקלדת תאפשר תוצאה מוצפנת מדוייקת הניתנת להשוואה לתוצאה מדוייקת מוצפנת אחרת...) אך במקרה שלנו המידע מגיע מסורק או ממצלמה ועבר סוג מסויים של 'עיבוד תמונה' ולכן לא תמיד משקף את המידע הויזואלי האמיתי באופן אחיד... לפיכך יש להתאימו ולעבד אותו באמצעות סוג מסויים של "הזזה" או "התאמה" לתבניות או פולינומים הנדסיים..  במילים פשוטת יש לבצע במידע עיבוד המכיל "אינטלגנציה מלאכותית" פעולה זאת ניתן לבצע כמובן רק על מידע גולמי (סרוק) ולא על מידע שעבר הצפנה. כי מידע מוצפן מכיל בתוכו באופן הגיוני "תוכן לא צפוי" (אחרת הוא לא היה יכול להקרא "מוצפן"...) כדי לא להכביד על ההסבר נאמר רק שאין דרך אחרת: יש לשלוף כל רשומה מוצפנת מהמאגר, להוציא אותה ממבנה מוצפן (פיענוח) ל"מבנה גלוי" לצורכי השוואה לכפילות תוך שימוש באלגוריתמים מיוחדים שהותאמו להשוואה כזאת.... וחוזר חלילה - כך יש לעשות עם כל רשומה ורשומה מוצפנת בנפרד... כל זאת כדי "להמנע ממצב בו כל הרשומות יהיו חשופות" ללא צורך... לפיכך ע"פ ה"הגיון של המחוקק" יש לחזור בכל השוואה על תהליך הפענוח ובכך לשמר "הוראת החוק" ולבצע זאת על כל רשומה בנפרד.. כדי לענות על הדרישה ל"הגנה על הפרטיות"... אם נחשב את זמן השליפה והפענוח של כל רשומה מוצפנת בנפרד, ההופכת לגלויה לצורכי השוואה, לרשומה גלויה חדשה והזמן הנדרש להצפנתה מחדש נבין מייד כי לפעולות אלו נדרש להרבה "סיבובי שעון" של המחשב... אם נניח שמדובר ב"מחשב על" המסוגל לבצע כל השוואה של רשומה מוצפנת לגלויה וחזרה להצפנה במהירות-על של 2 שתי אלפיות השניה לכל השוואה!! (היום לצורך השוואה פעולה כזאת במערכות קטנות נעשית במהירות של 20-300 אלפיות השניה לכל השוואה) לפיכך לכל מליון רשומות נידרש לממוצע של 2000 שניות. כל אלף שניות הן בערך 17 דקות כלומר יותר מחצי שעה של סריקה והשוואה של רשומה חדשה אחת לכל מליון רשומות אחרות הקיימות במאגר... וכל זאת בהנחה שמדובר במהירות עיבוד של פי 10-100 מהמקובל ואנו בוודאי יודעים שבמאגר יהיו יותר ממליון רשומות... בוודאי אם מכל אזרח ישלפו 2 טביעות אצבע... אזי מדובר בהרבה יותר מ-10 מליון רשומות במאגר) ביממה יש רק 24 שעות (בהנחה ש"משרד הפנים יהיה פתוח להנפקות של תעודות חדשות בכל שעות היממה") המערכת תוכל להנפיק פחות מ 48 תעודות ביממה על כל מליון רשומות כשזמן הסריקה של כל רשומה הוא 2 אלפיות השניה - כלומר בחישוב תאורטי גס המדינה תוכל להנפיק ולבדוק "הרכשה כפולה" באופן מעשי רק 4 או 5 פעמים ביממה בעבודה רצופה סביב השעון... בהנחה שהמאגר זמין ללא השהיה בתקשורת (העברת העתק המאגר למשרדים השונים "תפגע בפרטיות" ותעקר מתוכן את מנגנון השמירה כ"כ תאפשר גניבת המידע בקווי התקשורת ע"פ הגדרת החוק) על כל סריקה של מידע על אזרח יחיד תאלץ המערכת להמתין לפחות חצי שעה לכל מליון רשומות נסרקות... המצב ילך ויחמיר ככל שיהיו יותר רשומות במאגר ויותר הנפקות מקבילות של תעודות המחייבות סריקה בזמן אמת - כל הרעיון הסזיפי והמטורף הזה נעשה רק כדי "למנוע הרכשה כפולה" שמימלא הוכח קודם שאינו יעיל בשל ההתאמות השגויות... ואם ינסה הזכיין להנפיק יותר תעודות ביממה הרי הוא עובר על החוק ואינו ממלא אחר הוראות החוק והסודיות הנגזרת מהגדרתו...

 

אם נחבר נתונים אלו לנתון בסעיף הקודם ועוד הפגיעות בחוקי היסוד נבין מה גודלו של האבסורד שאושר להצבעה במדינת היי-טק כמו ישראל, ולהניח שחוק זה לא יתקל בהתנגדויות אזרחיות נחרצות, למלא אחר הוראתיו הדרקוניות שאין ולא יכולה להיות להם כל אחיזה במציאות....

 

6.      הרכיב החכם דולף: כל רכיב אלקטרוני המכיל רכיב זיכרון הניתן לקריאה חיצונית - דולף!!!  הרכיב שמוכנן בתעודה וכמובן המידע שבתוכו מאוכסן ע"פ תקני קריאה בינלאומיים מוגדרים מראש ע"מ לאפשר קריאת מידע מתוכו במערכות עם מכנה משותף זהה ולכן צפוי להיות מועתק/משוכפל: ישנם שני סוגים עיקריים כרטיסים סוג אחד הינו בעל מגעים פיזיים כמו 'סים' של טלפון סלולארי או כרטיס חכם המושתל בכרטיסי אשראי שיש הקוראים לו "חכם", הדורשים קורא בעל יכולת מגע פיזי בכרטיס. טכנולוגיה זאת אינה חדשה וידעים מקרים רבים בו נפרץ הכרטיס באופני שונים ובמספר רב של פעמים. בחיפוש פשוט ברשת נתן למצא אין ספור דוגמאות לקלות הפריצה לכרטיס בכל הדרכים האפשריות... ביום בו לכרטיסים "חכמים" אלו יהיה ערך מודיעני וכלכלי כמנגנון שפריצה אחת שלו תפרוץ למעשה את כל הכרטיסים באותו מבנה, המוטיבציה לפריצה כזאת ולו רק כדי לייצר כאוס, ולהפיץ כרטיסים מזוייפים הכוללים "ביומטריה" מזוייפת, כמובן תגדל. כרטיס "חכם" מסוג שונה מצוי בד"כ בדרכונים ובכרטיסי אשראי (שאגב נפסלו לשימוש בהרבה מדינות עקב פריצות) אשר אינו מכיל חיבורי מגע פיזיים, וע"מ לאפשר קריאה של המידע מתוך רכיב זה המצוי בין דפי התעודה ללא מגע פיזי הקריאת ממנו אופשרה באמצעות גלי רדיו, כך שאם בידנו יש קורא אלחוטי (סטנדרטי) המתאים לשיטת הכרטיס, הפריצה אל המידע בכרטיס זה אינה משימה בלתי אפשרית ? מכיוון שהמידע בכרטיס הינו במבנה דגיטאלי האופן והמבנה של המידע המועתק יהיה זהה לחלוטין (כמו העתקה של תמונה במחשב) למידע המקורי שהוכנס אליו ללא פגיעה בידע המקורי (כמו מכונת צילום אבל באיכות מלאה של המקור) דבר שמעודד פריצה. באותו אופן בו מועתק קליפ של מוזיקה או כל תכנה אחרת שהגישה אליה "נחסמה" באופן כזה או אחר (בהגנה זאת הושקעו מליארדים, ללא הצלחה). המידע שמאוכסן ברכיב החכם ללא ספק ידלוף החוצה הבעיה שהרכיב מכיל מידע שאינו בר החלפה ולכן חושף את בעליו ללא יכולת לתקן את הנזק פריצה של כרטיס אחד היא פריצה של כולם וידרוש מהמדינה להחליף לכל האזרחים את התעודות בכל פעם שיפרץ כרטיס יחיד בלי להכנס למידת הנזק למידע הביומטרי... ניתן לראות הדגמה של דליפה כזאת בכרטיסי אשראי שניתן לדמיין שההשקעה בביטחונם הייתה גדולה לאין שעור מההשקעה ב"כרטים החכם" של משרד הפנים ניתן למצא דוגמאות באינטרנט - מלת המפתח "כייס אלקטרוני" (Electronic Pick Pocketing) בלי להכנס לפרטים מיותרים למי שעוד היה לו ספק שהמידע האגור לא ידלוף... ועוד ישירות מתוך הכיס של כל אחד ואחד מאיתנו...

 

7.       זליגה דרך ה"תעודות החכמות": מידע ביומטרי שמאוכסן בתעודה בכרטיס חכם מאוכסן לקריאה בסטנדרט בילאומי עובדה שלעצמה מייתרת את מגנון ההצפנה הלאומי ? המידע מועבר באופן שקוף למדינות זרות באמצעות הדרכון עצמו על ידי הנוסעים לחו"ל. מישראל יוצאים לחו"ל בשנה למעלה ממליון תיירים הרי מעל מליון רשומות דולפות בסיוע פעיל של המדינה המדינה למדינות אחרות... מה טעם לאגור מידע  "סודי" שמימילא מיוצא למדינות אחרות ע"י התעודה שהמדינה עצמה הנפיקה באמצעות הרכיב ה"חכם"? איזו תועלת בטחונית תהיה למנגנון הזוי שכזה?

 

8.       ההיבט האזרחי והדמוקרטי:
האם הדמוקרטיה תשים את האדם במרכז, כסיבה לקיומה, או תהפוך את האדם לאמצעי להשגת מטרות אחרות?

 

9.      סיכום: אל תמסרו מידע אישי למשרד הפנים!!! המידע נלקח מכם באופן בלתי חוקי ובמסווה של מילם יפות מאחזות עיניים. אין החלטה של בג"צ המאשרת חוקיות החוק ו/או איסוף ושמירה על המידע במאגרים לאומיים:

להחלטה האם ניתן ליישם את הלכות "חוק תעודת זהות, מסמך נסיעה ומאגרי מידע ביומטריים" עם או בלי שינויים ולדרך המדעית לישומו כנדרש ולהצדקה המדעית ליישם את החוק, יהיו תוצאות מרחיקות לכת הכוללות גם שאלות של בג"צ לעניין תחולת חוקי הכנסת שבידה כלים לחוקק חוקים בלתי ישימים בעליל ובשאלת זכות היסוד של אדם לפרטיות וכפיפותם של משרדי הפנים, המשפטים, בטחון הפנים ורשויות החוק וההגירה לחוקי יסוד שהם עקרונות היסוד של המשפט הישראלי. ייתכן שכפיפות לחוקי יסוד זו תחייב את ההרשויות ובתי המשפט לפסוק בהתאם לעקרונות יסוד אלו גם כאשר יישומם סותר את הגדרת החוק ו/או דרישות הבילאומיות לעניין איסוף מידע ביומטרי תוך המנעות בשל כך בפגיעה בפרטיות האזרחים. יש להניח שקביעתו של בית המשפט (בהנחה שהסוגיה תעמוד לפתחו), היקפה ותוצאותיה עוד יזכו לדיונים נוקבים ולתגובות הן מבחינת הציות ל"צו השעה", הנכונות המשפטית והבילאומית והן לתגובות מצדו של המחוקק והשופטים.

 

אסיים בציטוט המומחה הבכיר ביותר לזיופי זהות ב-FBI, פראנק אבנגייל: "אין לסמוך על ממשלות בכל הנוגע למידע ביומטרי"...

 


 

מיכאל (מיכה) שפיר משמש כטכנולוג מדען ראשי ויזם במספר רב של חברות היי טק העוסקות בעיקר ברשתות תקשורת, עיבוד תמונה, אבטחת מידע, ציוד רפואי, ומחקרים ביו טכנולוגים. Michael (Micha) Shafir - CTO, founder, seasoned entrepreneur (RadWare, MagniFire, PonsEye, Pons - Technology GreenHouse , CrossID, Innovations'Center), Inventor Email: micha@Innovya.com Direct: +972 54 4837900 Traceless Biometrics




מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב