אלימות כלכלית מכה מסוג אחר
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

אלימות כלכלית מכה מסוג אחר 

מאת    [ 07/03/2011 ]
מילים במאמר: 939   [ נצפה 6179 פעמים ]

 
 

                          "אלימות כלכלית" מכה מסוג אחר

                                      ד"ר אורית אטיאס

 

אלימות כלכלית מוגדרת כשימוש לא ראוי או מעילה והשתלטות מלאה על כספים, נכסים משותפים ומשאבים כלכליים של האדם. אלימות כלכלית של גברים כלפי נשים היא מצב בו בן הזוג שולט על כל המקורות הכספיים, המשאבים הכלכליים ועל כל ההחלטות הכלכליות הקשורות לבן זוג האחר ולאורח חייו. למרות שאלימות כלכלית עשויה להתרחש גם מצד נשים כלפי גברים מן הראוי להדגיש דווקא את הצד הנשי החלש מגדרית. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מצבן הכלכלי של נשים נותר גרוע משל גברים, כשהכנסת אישה היוותה רק 63% מהכנסת גבר בשנת 2008. הכנסה חודשית ממוצעת של גבר שכיר הייתה 9,627 ש"ח, ואילו נשים נאלצו להסתפק ב-6,077 ש"ח.[1] זאת ועוד, בהתאם לנתונים סטטיסטיים המורים כי גברים, אשר מהווים רוב דומיננטי מבחינת שליטה כלכלית ובתפקידים בכירים בשוק העבודה, ניכר כי רוב התופעות הבאות לידי ביטוי הן תופעות של אלימות כלכלית אותה מפעילים גברים כלפי נשים.

מכאן, נשים מרוויחות פחות מגברים ולכן ניתן לטעון כי מי שמרוויח יותר ובעל ממון רב יותר, הוא בעל האפשרות והסבירות הגבוהה יותר לפעול באלימות כלכלית. ועל כן, יש לדון בתופעת האלימות הכלכלית, בעיקר מתוך הזווית המגדרית.

אלימות כלכלית, אפקטיבית במיוחד בעידן שבו צבירת ההון הפכה למשאב העיקרי והמשמעותי בחיים, ולערך ההגשמה העצמית האולטימטיבית. הצורך הגובר לצבירת הון כלכלי  והרצון לשליטה עליו, הביאו למצב בו הניצול הכלכלי של גברים כלפי נשים במסגרת הזוגיות מתרחב ומתעצם, והשפעתו הופכת הרסנית יותר מבעבר. אלימות כלכלית כאחת התבניות של אלימות מצד גברים כלפי נשים במסגרת הנישואין, היא תבנית מתוחכמת ביותר, בשל העובדה כי פעמים רבות היא סמויה מעיני החברה ואף יותר מכך, אינה מוגדרת ומובנת בעיניי הקורבן. אלימות זו מופעלת בשקט, בערמומיות ובהסתרת עקבות, והיא מלווה בכפייה, שליטה ואיומים.

 כמרצה להעצמה כלכלית, אני פוגשת מציאות התומכת בדוגמאות רבות לטענה זו שנשים נפגעות מאלימות כלכלית, הרבה יותר מאשר גברים. ועדויות אלה עולות בחשאי ובשקט, כיוון שנושא זה של "אלימות כלכלית" עדיין מצוי בחיתוליו, ופחות מוכר בשיח, בהיותו עניין הראוי להסתרה, מוכחש וגורם לתחושת בושה בקרב נפגעיו. לא יהיה זה מדויק לטעון ש"אלימות כלכלית", מתרחשת ברגע שפורץ משבר בין בני הזוג על מנת להפעיל לחץ על האישה במסגרת הליך גירושין. בעיית "אלימות כלכלית" קיימת כתופעה העולה ומתחזקת בתהליך ארוך שנים של גברים כלפי נשותיהם במהלך הנישואין. התופעה באה לידי ביטוי כהליך מתמשך, המתחיל ברוב המקרים בחסכנות מופרזת למשל, ובדרישה לחסוך באופן מוגזם גם כאשר בני הזוג מצויים במצב כלכלי סביר. בהמשך, היא הופכת ל 'טרור כלכלי' בו מונע הבעל באופן גלוי כל גישה של אשתו לאמצעים כספיים משותפים, ובתחבולות שונות מונע ממנה להשתמש בהכנסותיה.

האפשרויות המצויות היום לתיקון המצב כמו בקשת צו הרחקה או בקשה למזונות,  מציבים קשיי יישום, ומתאימים למצב שבו אכן, האישה מוכנה להיכנס להליך של גירושין. אולם, רבות מן הנשים שחוות אלימות כלכלית כלל אינן מעוניינות בגירושין, ועל כן פתרונות כגון פנייה לבית משפט בתביעת מזונות, הוצאת צו הרחקה ואפילו מעקב אחר מסמכים פיננסיים, לא יגנו עליהן מפני התופעה המתמשכת.

פתיחת חשבון בנק נפרד לאישה לא תפתור את הבעיה, שהרי בהיותה נשואה היא ממילא תהיה חייבת בהחזרת חובותיו של בעלה מחשבונה הפרטי גם אם נעשו ללא ידיעתה. כמובן שטוב תעשה האישה אם תדאג לעצמאותה הכלכלית ותיקח שליטה על מקורות פרנסתה, אך במקרים של הברחת והעלמת כספים, כניסה לחובות, ורשימת הנכסים המשותפים על שם הבעל ללא ידיעת האישה, תצטרך האישה לשאת בנטל. גם אישה במעמד סוציו-אקונומי גבוה, אשר לה מקורות הכנסה עצמאיים, לא תמיד יכולה להיות מוגנת מפני אלימות כלכלית.

יש לקדם הצעות אשר תוכלנה לבסס פתרון במישור החוקי-משפטי, ובהגדרת התופעה כעברה פלילית. זאת בכדי שניתן יהיה לייצר מחד פחד והרתעה העשויים למנוע את קיום התופעה, ומאידך להעלות את התופעה לכדי מודעות לקיומה. ניסיון מסוג זה, התקיים בעזרתה של חברת הכנסת אורית זוארץ אשר הניחה הצעת חוק בנושא. הצעה זו אומנם לא התקבלה, אך פתחה פתח לדיון בנושא.  נראה שיש צורך להוסיף ולגייס תמיכה כדי להמשיך ולקדם הצעת חוק זו.

פתרון אחר, יכול להגיע מכיוון הסכמי קדם נישואין. אלה יכולים להסדיר מראש את השקיפות בעניינים הפיננסיים במשפחה. הסכמים כאלה  יכללו הסדרים כספיים בנישואין, וימנע אפשרות לשליטה שאינה הדדית על כספי אחזקת הבית. בנוסף, לטיפול יעיל ולמניעת תופעת האלימות הכלכלית נדרש שימוש באסטרטגיות התערבות מרבדים שונים: חברתיים, פוליטיים, תקשורתיים ומשפטיים.

לסיכום, משמח ומעניין לראות כיצד המודעות העולה והמתפתחת בנושא, יכולה להתפתח  לכדי שיח, להוביל לדיון ציבורי בנושא, ולקדם במקביל פתרונות ישימים ויעילים שיובילו לקידום מעמדן של נשים במסגרת הנישואין.

 

 

 

 

 

 

 


[1] http://www.womenatwork.co.il/wo menisrael.html

ד"ר אורית אטיאס


 


 מומחית בהובלת תהליכי שינוי מקצועיים ואישיים, מתמחה בנושאים של מערכות יחסי קריירה והעצמה כלכלית.


מרצה, מנחת סדנאות ומאמנת אישית.בוגרת תואר ראשון ושני בחינוך באוניברסיטת ת"א, ותואר שלישי בייעוץ לתוכניות לימודים בארה"ב. בימים אלו מסיימת תואר שני נוסף בלימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן.


 עובדת למטרות העצמה אישית וכלכלית, ומשלבת בעבודתה ידע ומיומנויות מתחום האימון ומתיאוריות מגדריות הקשורות לשוק העבודה .


 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב