אהרוני ידידיה - מאמרים
דף הבית הרשם | התחבר

אהרוני ידידיה

RSS ערוץ RSS של אהרוני ידידיה

articles.co.il
 

שם: אהרוני ידידיה

אודות הכותב:
מאת ידידיה אהרוני
bababyt@gmail.com
 
מודל בנק חלב אם צמוד בית חולים ביחס אל בנק חלב אזורי/מרכזי:
 
 
 

  1. מבט כללי.

  2.  מבנה הבנק וסדר הפעולות בבנק.

  3. היחס אל בית ( בתי )  החולים ועבודה מול בית חולים .

  4. היחס אל בנק אזורי / בנק מרכזי .

  5. שאלות ותשובות


 
 
 
 

  1. 1.      מבט כללי :


 
אין נכון להיום בנק חלב אם בישראל ,
ישנן העברות לא מבוקרות ולא מפוקחות של חלב אם בין אימהות .
ישנו צורך באספקה סדירה של חלב אם בעיקר לילודים פגים .
חלב אם הינו המזון הטוב ביותר לילוד , כלומר הבריא ביותר  לילודים .
המודל כפי שנראה כאן יהווה את התשתית הטובה ביותר  להתפתחות נושא חלב אם בישראל  מהסיבות הבאות :
המודל מותאם לארץ  .
המודל  מאפשר את הגדילה/ התפרסות של הבנק בהתאם  ליכולות ההספק של הבנק .
המודל  בנוי משתי יחידות  נפרדות ( איסוף ועיבוד ) אשר מאפשרות התפתחות עתידית של הבנק ( הן לבנק אזורי והן לבנק מרכזי ) .
המודל מוצא כי איסוף החלב  יעשה בצורה היעילה ביותר במחלקות היולדות של בתי החולים בהן ניתן לפגוש בתורמות העתידיות  בנקודה הכי ראשונית .
המודל מוצא כי מקום אספקת החלב כלומר "הלקוחות" של החלב  הינם פגים אשר מצויים בפגיה קרי בבתי החולים.
בתי החולים מצוידים במעבדה אשר יכולה לספק שירותים  לביצוע בדיקות סרולוגיות  של התורמות הפוטנציאליות לבנק החלב  כחלק מתהליך הסינון בעלות נמוכה .
בתי החולים הינם הגוף בעל האינטרס הגדול ביותר להקמת בנק חלב אם מפני שהוא ( יחד עם התינוקות כמובן ) המרוויח העיקרי  מבריאות טובה יותר לילודים אשר תבוא לידי ביטוי בחיסכון ימי אשפוז ובתהליכים רפואיים .
 

  1. 2.      מבנה הבנק וסדר הפעולות :


 
 
מבנה הבנק הינו כפי שמתואר במצגת יחד עם סדר הפעולות המתוארות שם  ובקצרה : הבנק יהיה מורכב משתי יחידות נפרדות אשר להן סדר פעולות ונהלים שונים.
 
 

  1. היחידה הראשונה הינה יחידת האיסוף ותפקידה לאסוף את החלב  ולפי כך על היחידה מוטל הצורך לאתר תורמות בתהליך סינון ומיון ( כפי שמתואר במצגת ולפי הנהלים ) אשר כולל שאלון ובדיקות סרולוגיות .


 
 

  1. היחידה השנייה  הינה יחידת עיבוד ( מיקום היחידה הזו רצוי כי יהיה במרחק של עד שעה מנקודת האיסוף קרי בית החולים זאת כדי לחסוך בהקפאת החלב טרם שינוע ) בה יתנהלו התהליכים של בדיקות בקטריולוגיות של החלב , פסטור וכן האחסנה טרם הנפקה .


 
 
 
 

  1. 3.       היחס אל בתי החולים ועבודה מול בית החולים :


 
 
יחס מודל בנק חלב אם צמוד בית חולים אל בתי החולים והעבודה מולם :
 
 
 
בבואנו לנתח את המודל המתאים לארץ אנו רואים כי :
נקודת האיסוף הראשונית הטובה ביותר הינה בית החולים בה היולדת הופכת לאם ומתחילה ליצר חלב ,
אמהות לפגים שוהות עם ילדיהן במחלקה זמן ארוך ( בממוצע 16 יום ) ויכולות להוות את מאגר התורמות הראשוני .
 בית החולים הוא גם המקום אליו יסופק החלב ( פגיה )  ,
 בית החולים מחזיק בידו את התיק הרפואי של התורמת העתידית ,
בית החולים מצויד במעבדה ,
בית החולים הוא המרוויח הישיר (יחד עם התינוקות והוריהם) מאספקת חלב אם למטופליו.
 
לפי כל הסיבות לעיל המודל קורא להקמת בנק חלב אם שיפעל בשלב הראשון בצמוד לבית החולים , יחד עם זאת  המודל בנוי בצורה כזו שמאפשרת התפתחות עתידית להלן  בנק חלב אם אזורי  (אשר יהיה מורכב מצוות מיומן שיתרכז ב"איסוף" החלב ואשר יפעל במחלקות היולדות בכמה בתי חולים באזור וכיחידה נפרדת מהיחידה לעיבוד אחסנה והנפקה של החלב ) ובשלב אחרון בנק מרכזי ( אשר ירכז את כל הפעילות הארצית ) .
 
בתי החולים יאפשרו ליחידה לעבוד מפני שהבנק יספק את הדרישה לחלב אם בשלב הראשון על פי ההנחיה הבאה : חלב האם יסופק ראשית לבתי החולים מהם נאסף (ביחס ישר להשתתפותם במפעל ).
בית חולים שלא יאפשר לאסוף חלב אם במסגרתו יוכל לרכוש את החלב אם אשר הבנק אסף .
 
יחס שתי היחידות הבנק אל בתי החולים :
 
 

  1. יחידת האיסוף תעבוד בתוך בתי החולים ובפרט במחלקת יולדות ובפגיה ,


 
 
1.א. יחידת האיסוף תפעל על פי הנהלים (חלקם מתואר במצגת וחלקם יותאם לכל יחידת איסוף בצורה ספציפית כפי שמתואר במצגת הקמת הבנק  "פרויקט" ) .
 
1.ב. יחידת האיסוף תהייה אחראית על  ריכוז התורמות ועל בדיקת התאמה של התורמות , בשלב הראשון קרי כאשר עובדים במסגרת בית חולים אחד  ובשלב שני עם התפתחות הבנק יחידה זו תעבור בין מחלקות בתי החולים אשר ישתתפו בפרויקט בנק חלב אם בישראל . יחידה זו בשלב הראשון תהיה צמודה ( קרובה )  אל יחידת העיבוד  ובשלב השני  ( בנק אזורי/ מרכזי ) תפעל כיחידה עצמאית האחראית על האיסוף ( בדיקת נכונות , מיון התורמות והדרכתן ) .
 
1.ג. יחידת האיסוף תפעל בברכת בתי החולים מפני שבתי החולים יקבלו מהבנק חלב אם את החלב וזהו אינטרס מדיציני/כלכלי של בתי החולים  לספק טיפול טוב יותר לילודים ( פגים )  כפי שמצגת ה ROI מראה.
 
1.ד. בתי החולים יאפשרו ליחידה זו לעבוד ויהיו מוכנים לספק לה שרותי מעבדה בשלב הראשון ( מהסיבות : בתי החולים יקבלו חלב אם מעובד ומבוקר , בתי החולים יכולים לקבל שיפוי על ההוצאות שלהם ) .
 
 
 

  1. יחידת האספקה תספק חלב אם מבוקר לפגיה כל זאת על פי הזמנת המחלקה .


 
2.א. יחידת האספקה תקבל את החלב ( הן מהבית והן ממחלקות בתי החולים ) תעבד ותאחסן אותו על פי הנהלים כפי שמוסבר במצגת "בנק חלב אם "  ויותקנו נהלים ספציפיים   הכול כפי שמתואר במצגת "פרויקט" .
 
2.ב. החלב יתויג ויאוחסן   ולאחר מכן ינופק על פי דרישת המחלקות .
 
2.ג. ישנם מספרים שונים והשערות באשר לגבי כמות החלב הנדרש בישראל  ויתכן בהחלט כי מספר בנקים צמודי בית חולים ( להלן אזוריים ) יספקו את הדרישה .
 
2.ד. בית חולים אשר יממן את בנק חלב האם "צמוד בית חולים" יוכל לקבל את החלב ללא תשלום , בית חולים אשר לא מאפשר לאסוף חלב אצלו ירכוש את החלב על חשבונו  אשר יכללו את העלויות הקבועות ואת העלויות המשתנות .
 
2.ה. עדיפות האספקה הינה לפגים מתחת ל 1.5 קילו וכמות האוכל צריכה להיות כ 0.15 ליטר לקילו משקל , פרק הזמן שבו רצוי להאכיל את הילוד  תלוי הן באספקה של החלב והן בשיקולי המחלקה . משרד הבריאות יחד עם מנהלי המחלקות ואיגוד הנאונטולוגים יכולים לקבוע סדרי עדיפויות .
 
4.היחס אל בנק אזורי / מרכזי .
 
בנק חלב אם צמוד בית חולים הינו הצעד הראשון  הנכון  להקמת בנק חלב אזורי / מרכזי שהם התפתחות טבעית של המודל .
 
כפי שראינו לעיל , בנק חלב אם צמוד בית חולים בנוי משתי יחידות נפרדות , הראשונה אחראית על איסוף והשנייה אחראית על עיבוד והנפקה .
הקמה של בנק אזורי/ מרכזי  הינו עניין של צורך  ( הצע וביקוש ) שיתכן ולא יהיה צריך לספק כלומר המודל במתכונתו  "צמוד בית חולים" יוכל יהיה לספק את הצריכה בישראל (  כ 10 ליטר ליום לכל הארץ  הערכה המבוססת על 1000 פגים בשנה המוזנים כמות של 0.2 ליטר בממוצע ליום כפול 21 ימי אשפוז ) ,  אם וכאשר "סניף" של בנק חלב אם "צמוד בית חולים"  יגדיל את כמות החלב אצלו ( הן מתורמות בבית החולים והן מתורמות בבית ) מעבר לצרכי בית החולים בו הוא מצוי , ההכנסות הנוספות ישמשו להפיכתו לבנק אזורי .
שיטה זו תעודד את מנהלי בתי החולים/ מחלקה  להשתתף ואפילו לתקצב ולממן מפעל שכזה.
 
האמהות התורמות הן החלק שעליו מתבסס המודל , לכן הנוחות שלהן חשובה , בדיקת התורמות הפוטנציאליות בביתן אינה נוחה  ונזקקת לעלויות גבוהות אשר יכולות להפוך את המפעל ללא כדאי  אם וכאשר מחיר עלות הפקת החלב יעבור את סכום ה 550 שח' לליטר שהוא מחיר השוק . להלן טבלה אשר מדגימה את הבדלי העלויות בין בנק חלב אם צמוד בית חולים לבנק חלב אם מרכזי  ( המפתח : תורמת 6 ליטר במשך תקופה של 30 יום ).
 





העלות לליטר חלב אם אחד בשקלים חדשים


בנק חלב אם מרכזי


בנק חלב אם "צמוד בית חולים "




שינוע בדיקות


150


0




בדיקות


100


100




הדרכה לשאיבה בבית התורמת


25


0




שינוע החלב  (מבית התורמת)


100


50




עיבוד


50


50




שינוע אל המחלקה (הנפקה)


150


50




סה"כ עלויות משתנות


575


250




סה"כ עלויות קבועות  (מינימום)


100


100




סה"כ עלויות לליטר אחד


675


350





 
לסיכום : היחס של בנק חלב אם "צמוד בית חולים" לבנק חלב אם אזורי / מרכזי הוא של התפתחות , המשכיות ולא של ניגוד .
בשלב הראשון על בנק חלב אם בישראל לקום במתכונת "צמוד בית חולים" ועם היכולת של אותו בנק להתקיים ולרכז יותר חלב הוא יוכל להתפתח לבנק אזורי / מרכזי .
 
 
5.שאלות ותשובות :
 

  1. היכן נמצאות התורמות ?


התורמות הן נשים המצויות במחלקת פגים , מחלקת יולדות , בבית .
 

  1. כמה זמן הן שוהות שם ?


במחלקת הפגים כ 16 יום בממוצע , במחלקת יולדות כ 2 או 3 יום בממוצע ולאחר מכן בבית עם ממוצע זמן תרומה של 30 יום .
 

  1. מה ההבדל העיקרי בין בנק "צמוד בית חולים " לבנק אזורי/מרכזי ?


שינוע ,
אם יחידת האיסוף תמיין ותסנן את התורמות במחלקות יחסכו 275 שח' לליטר אחד בממוצע ( כ 50% מעלות החלב בשוק ) צמוד בית  חולים מנצל היטב את משך השהיה של היולדות במסגרת בית החולים כדי לעבור עם כולן את תהליך המיון והסינון דבר אשר מקטין את העלויות לעומת בנק אזורי/מרכזי שיהיה צריך להגיע אל התורמות הפוטנציאליות אל ביתן .
 

  1. למה לא להתחיל מאזורי/מרכזי , למה להתחיל מ"צמוד בית חולים " ?


מימון,
הצריכה בישראל היא של כ 10 ליטר חלב אם ליום כלל ארצית , שלושה בנקים "צמודי בית חולים" שיעברו הסבה לבנקים אזוריים יכולים לספק זאת בעלות עצמית ,
 "צמוד בית חולים " שיעבוד בצורה נכונה יתפתח באופן טבעי לבנק אזורי במימון עצמי .
צמוד בית החולים יכול לספק חלב במחיר נמוך ממחיר השוק ויכול להצדיק את עצמו כלכלית , בתי החולים יהיו מוכנים להשתתף במימון מפעל כזה אם לא מיד בראשון , אז בשני והלאה , באסטרטגיה כזו המפעל יממן את גדילתו בעצמו .
 
 

  1. כמה ישלמו על החלב ?


בתי החולים/ מחלקות ישלמו עלויות ביחס ישר להשתתפותם במימון הבנק  חלב אם .
 

  1. האם יש הבדלים בין צמוד בית חולים לאחרים שאינם רק כלכליים ?


ההבדל העיקרי הוא שבנק חלב מרכזי ישנם מספר גדול יותר של תהליכים המשפעים על איכות וכמות החלב שרובם נופלים תחת הכותרת של "שינוע " .

  1. מדוע חשוב שההוצאות תהינה נמוכות ככול האפשר ?


מפני  שאנחנו עובדים  על בסיס תרומות וכמו כן יש מחיר שוק  שאסור לעבור כי אז המפעל לא יהיה כדאי .

  1. על פי המודל , כיצד יתפתח מפעל זה ( בנק חלב אם בישראל ) ?


בתי חולים ירצו לממן בנקים כאלו בעצמם , התחזית היא שכ חצי שנה לאחר  הקמת הראשון (בהשתתפות משרד הבריאות )  תתגלה נכונות רבה יותר מצד גופים שונים בינם  בתי חולים וירצו להקים להם  יחידות שכאלו ,  היחידות המתאימות תהפוכנה להיות יחידות אזוריות .
בנק חלב אם מרכזי יאגד את היחידות האזורית .

  1. מהוא יחס היתרונות והחסרונות של מהמודלים ?


 
                   "צמוד בית חולים"                     אזורי                           מרכזי





 


יתרונות


חסרונות


יתרונות


חסרונות


יתרונות


חסרונות




שינוע


גבוה , אין כמעט שינוע בצמוד בית חולים


אין


ממוצע
לא צריך לשנע בדיקות כי הן תילקחנה במחלקה


נמוך


אין


גבוה , השינוע הוא חיסרון גדול מאוד בבנק מרכזי , גם לשנע בדיקות וגם שינוע חלב




מימון


ממוצע  , צריך מימון להתחיל את הפרויקט יכול להיות מימון עצמי  של בית החולים
 


אין , מהבנק השני והלאה בתי החולים יהיו מעוניינים להשתתף


אין , יהיה קשה לממן בנק אזורי מלכתחילה והעלויות יהיו גבוהות


ממוצע


ממוצע
שליטה
השקעה קטנה יותר בציוד .


גבוה
לא כלכלי
לא ריווחי




עלויות


גבוה
מימון עצמי


אין


ממוצע


ממוצע


אין , לא מקבלים החזר על ההשקעה


גבוה




מחיר החלב


גבוה
כדאי


אין


ממוצע


ממוצע


אין


גבוה
לא כלכלי




תהליכים לצורך הפעלת הבנק


גבוה
מספר נמוך


 


 


ממוצע
על פי הצורך


 


 גבוה , תהליכים מיותרים





 

  1. האם לא זול יותר לפחות מבחינת ציוד להקים בנק אחד מרכזי ?


הציוד הוא החלק הקטן יחסית  של ההשקעה בהקמת הבנק :
לדוגמה ( הערכה נמוכה )  :
הצריכה בישראל תעמוד על כ 6 ליטר חלב אם ליום כלומר 42 ליטר חלב אם לשבוע .
נניח שתורמת יכולה לתרום כ 0.2 ליטר חלב אם ליום כלומר 1.4 ליטר חלב אם לשבוע .
לצורך כך בנק מרכזי יהיה זקוק ל 30 תורמות שבועיות .
ישנם 27 בתי חולים/מחלקות בישראל אשר אמורות לצרוך את חלב האם .
לצורך החישוב נניח כי נאסוף חלב מהתורמות פעם אחת בשבוע בלבד וכמו כן הבנק ישנע אל המחלקות אספקת חלב אם פעם אחת בשבוע בלבד .
אם כן עד כה קיבלנו 30 נסיעות שבועיות לבית התורמות ועוד 27 נסיעות שבועיות לבתי החולים כפול שתיים כלומר נסיעה הלוך וחזור  שווה  114 נסיעות שבועיות כל זאת למעט הנסיעות לשינוע הבדיקות ( עלות ממוצעת של  150 שח' לליטר ) .
בהנחה הכי זהירה שכל נסיעה הממוצע שלה זה שעה בעלות של 120 שח' לשעת נהיגה  ( רכב/דלק/נהג )  כפול 114 שעות נסיעה ( מספר הנסיעות בשבוע לצורך איסוף חלב מבית התורמת ושינוע חלב מעובד למחלקות בתי החולים בארץ ) התוצאה היא 13,680 שח' עלות שבועית לשינוע חלב בלבד ( מבית התורמות לבנק ומשם למחלקות ) בבנק מרכזי 
הסכום של הציוד בבנק צמוד בית חולים עומד על כ 150 אלף שח'  דבר שיכול להיחסך מ 11 שבועות שינוע . כמו כן אסור לשכוח שלפי המודל "צמוד בית חולים"  הבית חולים עצמו יהיה מוכן להשתתף במימון . לסיכום : עלות השינוע מייקרת את מחיר החלב  בכ 300 שח' לכל ליטר , דבר זה איננו מחיר שוק כדאי .
כלומר עדיף להשקיע בציוד  ולא בשינוע .
 
 
לסיום : בנק חלב אם בישראל הוא דבר נדרש , מודל "צמוד בית חולים" נותן את האופציה להמשיך ולהרחיב את המפעל הזה באסטרטגיה הנכונה , בשיטה הייעודית ,הנכונה והיעילה להתפתחות מפעל חלב האם בישראל , "צמוד בית חולים" מעודד משקיעים בכלל ובתי חולים בפרט להשתתף במימון לעתיד ועל פי תחזית הצריכה ( 42 ליטר חלב אם בשבוע ) של שוק הלקוחות בישראל יתכן בהחלט כי מספר מועט של בנקים "צמוד בית חולים" שיהפכו לבנקים אזוריים יוכלו לספק את הצריכה הנדרשת.
 
 
 
 
בברכה
ידידיה

     עוד מאמרים שנכתבו על ידי אהרוני ידידיה



המאמרים שלי בפייסבוק - קישור להעתקה


©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב