מאמרים - הפצת מאמר : ראש בראש: האם ניתן להרוס מבנה הקיים שנים רבות, אך הנעדר היתרי בניה כדין, הגם שמינהל מקרקעי ישראל הסכים לשימוש שנעשה בו?

פרסום מאמר באתר מאמרים

בחזרה לגירסת הקריאה של המאמר: ראש בראש: האם ניתן להרוס מבנה הקיים שנים רבות, אך הנעדר היתרי בניה כדין, הגם שמינהל מקרקעי ישראל הסכים לשימוש שנעשה בו?

פרסם בפייסבוק
כותרת המאמר:

תוכן המאמר: (מומלץ להעתיק את התוכן כפי שהוא, ולהדביק בפתק בפייסבוק)

מאת <a href="https://www.articles.co.il/author/30234">עו''ד יובל ברכה</a>
						ראש בראש: האם ניתן להרוס מבנה הקיים שנים רבות, אך הנעדר היתרי בניה כדין, הגם שמינהל מקרקעי ישראל הסכים לשימוש שנעשה בו? 
לפני מס' ימים, יצאה תחת ידו של בית המשפט השלום ברחובות (כב' הש' לושי-עבודי) החלטה המרשיעה קבוצת מתפללים בכתב אישום של שימוש במבנה עירוני לצורך בית כנסת ללא היתר. 
בהתאם להוראות הדין היבש, רשאיות הרשויות הרלוונטיות לצוות על הריסת בית הכנסת. האם הן תפעלנה כך ? 
זכרו: גם מבנה קיים שנים רבות, הנעדר היתרים כדין, עלול להציב את בעליו בסכנת אישומים פליליים, לאחר שנים. 
אלו הן עובדות המקרה: 
קבוצת מתפללים השתמשו במבנה של המועצה המקומית קרית עקרון כבית כנסת, זאת בסטייה לתוכנית החלה במקרקעין ובלא שניתן לשימוש הנ"ל היתר לשימוש חורג. 
מתפללי בית הכנסת טענו להגנה מן הצדק: 
1.         בית-הכנסת קיים במקרקעין משנת 1956, וזאת מכוח הסכם בין עמידר, נציגת מינהל מקרקעי ישראל, למשרד הדתות, במסגרתו הוענק למשרד הדתות רישיון לשימוש במבנה לבית-כנסת. הרישיון מתחדש באופן אוטומטי כל שלוש שנים, וזאת ללא תמורה. 
2.         בית-הכנסת מופעל כיום על-ידי עמותת המתפללים, אשר הוקמה למטרה זו בשנת 2002. 
3.         מינהל מקרקעי ישראל ועמידר, לא התנגדו כי המבנה יוסיף לשמש כבית-כנסת. 
4.         תוכנית המתאר החלה במקרקעי המבנה מייעדת אותו למגורים, אך כבר בשנת 2006 ניתן למבנה אישור לשימוש חורג למטרת בית-כנסת. 
5.         ועדת הערר המחוזית השתכנעה כי בית הכנסת אינו מהווה מטרד, אך התנתה את מתן הרישיון לשימוש חורג באישור מינהל מקרקעי ישראל, והקציבה לכך תקופה של שישה חודשים. 
6.         בינתיים, העניין נזנח ורשויות האכיפה הגישו כתב אישום כנגד מתפללי בית הכנסת. 
7.         מתפללי בית הכנסת מיהרו להזדרז עם הגשתה של בקשה לשימוש חורג, וביום 10.10.10 אישרה הועדה המקומית את הבקשה לשימוש חורג, וזאת לתקופה של 3 שנים ובתנאים מסוימים, ובפרט הגשת תוכנית להסדרת ייעוד הקרקע. 
8.         על החלטה זו של הועדה המקומית הוגש ערר נוסף לוועדת הערר. ועדת הערר הסכימה למתן הרישיון לשימוש חורג, אך זאת תוך הגבלת משך הזמן עד להגשת התוכנית לשינוי ייעוד המקרקעין לשנה אחת בלבד ובתנאים נוספים. 
בית המשפט פסק כי למרות העובדות דלעיל והואיל וההיתר לשימוש חורג מעולם לא הוצא לנאשמים, הרי שהוא מחליט להרשיע את הנאשמים. 
______________________________
						
						עו"ד יובל ברכה 
רח' היצירה 29, בית גאון (מתחם הבורסה) רמת גן
טל': 03-9016008, פקס': 03-9016009;
<a target="_blank" <a href="mailto:href="mailto:yuvalb@yuvalb.org">href="mailto:yuvalb@yuvalb.org</a><a href="mailto:">yuvalb@yuvalb.org">">yuvalb@yuvalb.org</a></a> 
עו"ד יובל ברכה נמנה על צמרת עורכי הדין בתחום העסקי מסחרי-אזרחי, ותחום הנדלן בכללם. 
עו"ד ברכה הינו בעל תואר ראשון במשפטים, עם התמחות עסקית ענפה וכן הינו בעל תואר שני במנהל עסקים (MBA). עו"ד ברכה משמש כבורר, קובל בלשכת עורכי הדין וכן הינו גם בעל תעודת מגשר מוסמך.
עו"ד ברכה כיהן כמנהל מחלקת נדלן במשרד גדול ומוביל בתל אביב, ומאז הינו מלווה עם צוות משרדו בעלי עסקים, יזמים, תאגידים, יחידים וגופים אחרים בשלל עסקאות, חלקם מן המוכרים יותר במשק הישראלי.
						מקור המאמר: <a href="https://www.articles.co.il/author/30234">articles.co.il </a>

גרסת HTML

<html>
						<head>
						<title>ראש בראש: האם ניתן להרוס מבנה הקיים שנים רבות, אך הנעדר היתרי בניה כדין, הגם שמינהל מקרקעי ישראל הסכים לשימוש שנעשה בו?</title>
						
						<meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=utf-8" />
						
						<meta name="description" content="ראש בראש: האם ניתן להרוס מבנה הקיים שנים רבות, אך הנעדר היתרי בניה כדין, הגם שמינהל מקרקעי ישראל הסכים לשימוש שנעשה בו?" />
						<meta name="keywords" content="תכנון ובניה,מקרקעין,רישיון,בתי משפט, היתר,טופס-4, שימוש חורג,משרד הדתות " />		
						
						</head>
						<body dir="rtl">
						<h1>ראש בראש: האם ניתן להרוס מבנה הקיים שנים רבות, אך הנעדר היתרי בניה כדין, הגם שמינהל מקרקעי ישראל הסכים לשימוש שנעשה בו?</h1>
						מאת <a href="https://www.articles.co.il/author/30234">עו''ד יובל ברכה</a>
						ראש בראש: האם ניתן להרוס מבנה הקיים שנים רבות, אך הנעדר היתרי בניה כדין, הגם שמינהל מקרקעי ישראל הסכים לשימוש שנעשה בו? 
לפני מס' ימים, יצאה תחת ידו של בית המשפט השלום ברחובות (כב' הש' לושי-עבודי) החלטה המרשיעה קבוצת מתפללים בכתב אישום של שימוש במבנה עירוני לצורך בית כנסת ללא היתר. 
בהתאם להוראות הדין היבש, רשאיות הרשויות הרלוונטיות לצוות על הריסת בית הכנסת. האם הן תפעלנה כך ? 
זכרו: גם מבנה קיים שנים רבות, הנעדר היתרים כדין, עלול להציב את בעליו בסכנת אישומים פליליים, לאחר שנים. 
אלו הן עובדות המקרה: 
קבוצת מתפללים השתמשו במבנה של המועצה המקומית קרית עקרון כבית כנסת, זאת בסטייה לתוכנית החלה במקרקעין ובלא שניתן לשימוש הנ"ל היתר לשימוש חורג. 
מתפללי בית הכנסת טענו להגנה מן הצדק: 
1.         בית-הכנסת קיים במקרקעין משנת 1956, וזאת מכוח הסכם בין עמידר, נציגת מינהל מקרקעי ישראל, למשרד הדתות, במסגרתו הוענק למשרד הדתות רישיון לשימוש במבנה לבית-כנסת. הרישיון מתחדש באופן אוטומטי כל שלוש שנים, וזאת ללא תמורה. 
2.         בית-הכנסת מופעל כיום על-ידי עמותת המתפללים, אשר הוקמה למטרה זו בשנת 2002. 
3.         מינהל מקרקעי ישראל ועמידר, לא התנגדו כי המבנה יוסיף לשמש כבית-כנסת. 
4.         תוכנית המתאר החלה במקרקעי המבנה מייעדת אותו למגורים, אך כבר בשנת 2006 ניתן למבנה אישור לשימוש חורג למטרת בית-כנסת. 
5.         ועדת הערר המחוזית השתכנעה כי בית הכנסת אינו מהווה מטרד, אך התנתה את מתן הרישיון לשימוש חורג באישור מינהל מקרקעי ישראל, והקציבה לכך תקופה של שישה חודשים. 
6.         בינתיים, העניין נזנח ורשויות האכיפה הגישו כתב אישום כנגד מתפללי בית הכנסת. 
7.         מתפללי בית הכנסת מיהרו להזדרז עם הגשתה של בקשה לשימוש חורג, וביום 10.10.10 אישרה הועדה המקומית את הבקשה לשימוש חורג, וזאת לתקופה של 3 שנים ובתנאים מסוימים, ובפרט הגשת תוכנית להסדרת ייעוד הקרקע. 
8.         על החלטה זו של הועדה המקומית הוגש ערר נוסף לוועדת הערר. ועדת הערר הסכימה למתן הרישיון לשימוש חורג, אך זאת תוך הגבלת משך הזמן עד להגשת התוכנית לשינוי ייעוד המקרקעין לשנה אחת בלבד ובתנאים נוספים. 
בית המשפט פסק כי למרות העובדות דלעיל והואיל וההיתר לשימוש חורג מעולם לא הוצא לנאשמים, הרי שהוא מחליט להרשיע את הנאשמים. 
______________________________
						
						עו"ד יובל ברכה 
רח' היצירה 29, בית גאון (מתחם הבורסה) רמת גן
טל': 03-9016008, פקס': 03-9016009;
<a target="_blank" <a href="mailto:href="mailto:yuvalb@yuvalb.org">href="mailto:yuvalb@yuvalb.org</a><a href="mailto:">yuvalb@yuvalb.org">">yuvalb@yuvalb.org</a></a> 
עו"ד יובל ברכה נמנה על צמרת עורכי הדין בתחום העסקי מסחרי-אזרחי, ותחום הנדלן בכללם. 
עו"ד ברכה הינו בעל תואר ראשון במשפטים, עם התמחות עסקית ענפה וכן הינו בעל תואר שני במנהל עסקים (MBA). עו"ד ברכה משמש כבורר, קובל בלשכת עורכי הדין וכן הינו גם בעל תעודת מגשר מוסמך.
עו"ד ברכה כיהן כמנהל מחלקת נדלן במשרד גדול ומוביל בתל אביב, ומאז הינו מלווה עם צוות משרדו בעלי עסקים, יזמים, תאגידים, יחידים וגופים אחרים בשלל עסקאות, חלקם מן המוכרים יותר במשק הישראלי.
						מקור המאמר: <a href="https://www.articles.co.il/author/30234">articles.co.il </a>						</body>
						</html>

גרסת טקסט פשוט

ראש בראש: האם ניתן להרוס מבנה הקיים שנים רבות, אך הנעדר היתרי בניה כדין, הגם שמינהל מקרקעי ישראל הסכים לשימוש שנעשה בו?
						נכתב על ידי <a href="https://www.articles.co.il/author/30234">עו''ד יובל ברכה

</a>
						ראש בראש: האם ניתן להרוס מבנה הקיים שנים רבות, אך הנעדר היתרי בניה כדין, הגם שמינהל מקרקעי ישראל הסכים לשימוש שנעשה בו?
לפני מס' ימים, יצאה תחת ידו של בית המשפט השלום ברחובות (כב' הש' לושי-עבודי) החלטה המרשיעה קבוצת מתפללים בכתב אישום של שימוש במבנה עירוני לצורך בית כנסת ללא היתר.
בהתאם להוראות הדין היבש, רשאיות הרשויות הרלוונטיות לצוות על הריסת בית הכנסת. האם הן תפעלנה כך ?
זכרו: גם מבנה קיים שנים רבות, הנעדר היתרים כדין, עלול להציב את בעליו בסכנת אישומים פליליים, לאחר שנים.
אלו הן עובדות המקרה:
קבוצת מתפללים השתמשו במבנה של המועצה המקומית קרית עקרון כבית כנסת, זאת בסטייה לתוכנית החלה במקרקעין ובלא שניתן לשימוש הנ"ל היתר לשימוש חורג.
מתפללי בית הכנסת טענו להגנה מן הצדק:
1.         בית-הכנסת קיים במקרקעין משנת 1956, וזאת מכוח הסכם בין עמידר, נציגת מינהל מקרקעי ישראל, למשרד הדתות, במסגרתו הוענק למשרד הדתות רישיון לשימוש במבנה לבית-כנסת. הרישיון מתחדש באופן אוטומטי כל שלוש שנים, וזאת ללא תמורה.
2.         בית-הכנסת מופעל כיום על-ידי עמותת המתפללים, אשר הוקמה למטרה זו בשנת 2002.
3.         מינהל מקרקעי ישראל ועמידר, לא התנגדו כי המבנה יוסיף לשמש כבית-כנסת.
4.         תוכנית המתאר החלה במקרקעי המבנה מייעדת אותו למגורים, אך כבר בשנת 2006 ניתן למבנה אישור לשימוש חורג למטרת בית-כנסת.
5.         ועדת הערר המחוזית השתכנעה כי בית הכנסת אינו מהווה מטרד, אך התנתה את מתן הרישיון לשימוש חורג באישור מינהל מקרקעי ישראל, והקציבה לכך תקופה של שישה חודשים.
6.         בינתיים, העניין נזנח ורשויות האכיפה הגישו כתב אישום כנגד מתפללי בית הכנסת.
7.         מתפללי בית הכנסת מיהרו להזדרז עם הגשתה של בקשה לשימוש חורג, וביום 10.10.10 אישרה הועדה המקומית את הבקשה לשימוש חורג, וזאת לתקופה של 3 שנים ובתנאים מסוימים, ובפרט הגשת תוכנית להסדרת ייעוד הקרקע.
8.         על החלטה זו של הועדה המקומית הוגש ערר נוסף לוועדת הערר. ועדת הערר הסכימה למתן הרישיון לשימוש חורג, אך זאת תוך הגבלת משך הזמן עד להגשת התוכנית לשינוי ייעוד המקרקעין לשנה אחת בלבד ובתנאים נוספים.
בית המשפט פסק כי למרות העובדות דלעיל והואיל וההיתר לשימוש חורג מעולם לא הוצא לנאשמים, הרי שהוא מחליט להרשיע את הנאשמים.
______________________________

עו"ד יובל ברכה 
רח' היצירה 29, בית גאון (מתחם הבורסה) רמת גן
טל': 03-9016008, פקס': 03-9016009;
yuvalb@yuvalb.org 
עו"ד יובל ברכה נמנה על צמרת עורכי הדין בתחום העסקי מסחרי-אזרחי, ותחום הנדלן בכללם. 
עו"ד ברכה הינו בעל תואר ראשון במשפטים, עם התמחות עסקית ענפה וכן הינו בעל תואר שני במנהל עסקים (MBA). עו"ד ברכה משמש כבורר, קובל בלשכת עורכי הדין וכן הינו גם בעל תעודת מגשר מוסמך.
עו"ד ברכה כיהן כמנהל מחלקת נדלן במשרד גדול ומוביל בתל אביב, ומאז הינו מלווה עם צוות משרדו בעלי עסקים, יזמים, תאגידים, יחידים וגופים אחרים בשלל עסקאות, חלקם מן המוכרים יותר במשק הישראלי.

מקור המאמר:<a href='https://www.articles.co.il/article.php?id=95193'> articles.co.il</a>

תקציר

מילות מפתח

קישור למאמר