מאמרים - הפצת מאמר : בעקבות מאמרו של כבוד השופט מנחם קליין ופסק הדין בת.א. 48894-08

בחזרה לגירסת הקריאה של המאמר: בעקבות מאמרו של כבוד השופט מנחם קליין ופסק הדין בת.א. 48894-08

פרסם בפייסבוק
כותרת המאמר:

תוכן המאמר: (מומלץ להעתיק את התוכן כפי שהוא, ולהדביק בפתק בפייסבוק)

מאת <a href="https://www.articles.co.il/author/30640">ארז שניאורסון</a>
						בפסק הדין בת.א. 48894-08, יצחק פור נ' שירביט חברה לביטוח, יישם כבוד השופט מנחם קליין, בבית משפט השלום בתל אביב, רעיון שפרסם השופט קליין במאמרו "הצעה לשימוש בנוסחה מדעית לצורך חישוב אריתמטי של פסק דין לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט", שהתפרסם באתר המשפט הישראלי. 
ואם תשאלו "מה זה אומר ?" – השופט קליין מציע נוסחה, אשר על ידי הצבת נתונים לתוכה, היא תניב תוצאה מספרית, שתהווה את פסק הדין בתיק שבו מסכימים הצדדים שבית המשפט יפסוק פסק דין על דרך הפשרה. 
הרעיון מבוסס כמובן על סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, אשר מעניק לבית המשפט סמכות, כאשר בעלי הדין מסכימים לכך, לפסוק בדרך של פשרה. כלומר – לתת פסק דין ללא שמיעת ראיות, ללא הגשת סיכומים, הכל בהתאם לשלב הדיוני שבו נמצא התיק, כאשר מושגת הסכמה ללכת בנתיב זה. 
במאמרו, מציין השופט קליין את היתרונות הרבים שיש לפסיקה לפי סעיף 79א, ואף מסביר, כי גם השופטים אימצו את סעיף 79א וראו בכך הזדמנות "לכתוב פסקי דין קצרים, לרוב לא מנומקים, תוך סיום מהיר של התיקים לא צורך בהתעמקות בסוגיות עובדתיות ומשפטיות סבוכות העלולות לגזול זמן וטרחה רבה, תוך יכולת להיעזר בשיקולי צדק, הוגנות ולא רק ב'חוק יבש'". 
השופט קליין זיהה, בנתונים הסטטיסטיים של הנהלת בתי המשפט, ירידה תלולה בכמות התיקים שמוכרעים בהתאם לסעיף 79א. לדעתו של השופט קליין, הסיבה לכך הינה שהצדדים ובאי כוחם, חוששים שהכרעת בית המשפט תהיה שרירותית ולא שקולה. 
לדעתו של השופט קליין, הדרך להחזיר את אמון ציבור המתדיינים ובאי כוחם בפסיקה על דרך הפשרה, הינה בניית נוסחה, לתוכה יוכנסו נתונים ספציפיים של התיק, ואשר תניב תוצאה כספית אשר תהווה את פסק הדין. 
בנוסחה אשר מציע השופט קליין, קיימים הרכיבים הבאים: P= סכום כספי של פסק הדין, MAX= סכום מקסימאלי לפסק הדין, MIN= סכום מינימאלי לפסק הדין, X= סיכויי התביעה, Y= מידת שנאת הסיכון של מי שיש לו פחות סיכויים, Z= מידת אי התחשבות בשיקולי צדק חלוקתי בהתייחס לנתבע, N= מכפיל ח"י, אותו מסביר השופט קליין כדרך לעגל סכומים שאינם מעוגלים. 
להתעמקות בענין, ניתן לעיין במאמרו המאלף של כבוד השופט מנחם קליין ב"אתר המשפט הישראלי": 
<a target="_blank" href="http://www.psakdin.co.il/fileprint.asp?FileName=/sada/public/art_cceh.htm">http://www.psakdin.co.il/fileprint.asp?FileName=/sada/public/art_cceh.htm</a> 
כאמור, שימוש בנוסחה נעשה במסגרת פסק הדין בענין יצחק פור נ' שירביט. האם באמת ניתן לחשב פשרה - האם הנוסחה שמציע השופט קליין אכן תורמת לכתיבת פסקי דין מדויקים יותר גם ללא שמיעת ראיות ? 
פסק הדין בענין יצחק פור נ' שירביט מעלה שאלה נוספת: האם כאשר בעלי דין מסמיכים את בית המשפט ליתן פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, קיימת להם זכות לדעת האם בכוונתו של השופט להשתמש בנוסחה שמציע כבוד השופט מנחם קליין - ואם כן, האם יכול שיתקיים דיון באשר למספרים שיש להציב במקום אותיות הנוסחה ?
						
						שניאורסון ושות'
משרד עורכי דין המתמחה גם בדיני נזיקין
לדף הנזיקין באתר שלנו <a target="_blank" href="http://srnlaw.com/services/litigation/" target="_blank">http://srnlaw.com/services/litigation/</a>
						מקור המאמר: <a href="https://www.articles.co.il">articles.co.il </a>

גרסת HTML

<html>
						<head>
						<title>בעקבות מאמרו של כבוד השופט מנחם קליין ופסק הדין בת.א. 48894-08</title>
						
						<meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=utf-8" />
						
						<meta name="description" content="בעקבות מאמרו של כבוד השופט מנחם קליין ופסק הדין בת.א. 48894-08" />
						<meta name="keywords" content="עורך דין מסחרי, עורך דין נזיקין, עורך דין ביטוח" />		
						
						</head>
						<body dir="rtl">
						<h1>בעקבות מאמרו של כבוד השופט מנחם קליין ופסק הדין בת.א. 48894-08</h1>
						מאת <a href="https://www.articles.co.il/author/30640">ארז שניאורסון</a>
						בפסק הדין בת.א. 48894-08, יצחק פור נ' שירביט חברה לביטוח, יישם כבוד השופט מנחם קליין, בבית משפט השלום בתל אביב, רעיון שפרסם השופט קליין במאמרו "הצעה לשימוש בנוסחה מדעית לצורך חישוב אריתמטי של פסק דין לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט", שהתפרסם באתר המשפט הישראלי. 
ואם תשאלו "מה זה אומר ?" – השופט קליין מציע נוסחה, אשר על ידי הצבת נתונים לתוכה, היא תניב תוצאה מספרית, שתהווה את פסק הדין בתיק שבו מסכימים הצדדים שבית המשפט יפסוק פסק דין על דרך הפשרה. 
הרעיון מבוסס כמובן על סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, אשר מעניק לבית המשפט סמכות, כאשר בעלי הדין מסכימים לכך, לפסוק בדרך של פשרה. כלומר – לתת פסק דין ללא שמיעת ראיות, ללא הגשת סיכומים, הכל בהתאם לשלב הדיוני שבו נמצא התיק, כאשר מושגת הסכמה ללכת בנתיב זה. 
במאמרו, מציין השופט קליין את היתרונות הרבים שיש לפסיקה לפי סעיף 79א, ואף מסביר, כי גם השופטים אימצו את סעיף 79א וראו בכך הזדמנות "לכתוב פסקי דין קצרים, לרוב לא מנומקים, תוך סיום מהיר של התיקים לא צורך בהתעמקות בסוגיות עובדתיות ומשפטיות סבוכות העלולות לגזול זמן וטרחה רבה, תוך יכולת להיעזר בשיקולי צדק, הוגנות ולא רק ב'חוק יבש'". 
השופט קליין זיהה, בנתונים הסטטיסטיים של הנהלת בתי המשפט, ירידה תלולה בכמות התיקים שמוכרעים בהתאם לסעיף 79א. לדעתו של השופט קליין, הסיבה לכך הינה שהצדדים ובאי כוחם, חוששים שהכרעת בית המשפט תהיה שרירותית ולא שקולה. 
לדעתו של השופט קליין, הדרך להחזיר את אמון ציבור המתדיינים ובאי כוחם בפסיקה על דרך הפשרה, הינה בניית נוסחה, לתוכה יוכנסו נתונים ספציפיים של התיק, ואשר תניב תוצאה כספית אשר תהווה את פסק הדין. 
בנוסחה אשר מציע השופט קליין, קיימים הרכיבים הבאים: P= סכום כספי של פסק הדין, MAX= סכום מקסימאלי לפסק הדין, MIN= סכום מינימאלי לפסק הדין, X= סיכויי התביעה, Y= מידת שנאת הסיכון של מי שיש לו פחות סיכויים, Z= מידת אי התחשבות בשיקולי צדק חלוקתי בהתייחס לנתבע, N= מכפיל ח"י, אותו מסביר השופט קליין כדרך לעגל סכומים שאינם מעוגלים. 
להתעמקות בענין, ניתן לעיין במאמרו המאלף של כבוד השופט מנחם קליין ב"אתר המשפט הישראלי": 
<a target="_blank" href="http://www.psakdin.co.il/fileprint.asp?FileName=/sada/public/art_cceh.htm">http://www.psakdin.co.il/fileprint.asp?FileName=/sada/public/art_cceh.htm</a> 
כאמור, שימוש בנוסחה נעשה במסגרת פסק הדין בענין יצחק פור נ' שירביט. האם באמת ניתן לחשב פשרה - האם הנוסחה שמציע השופט קליין אכן תורמת לכתיבת פסקי דין מדויקים יותר גם ללא שמיעת ראיות ? 
פסק הדין בענין יצחק פור נ' שירביט מעלה שאלה נוספת: האם כאשר בעלי דין מסמיכים את בית המשפט ליתן פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, קיימת להם זכות לדעת האם בכוונתו של השופט להשתמש בנוסחה שמציע כבוד השופט מנחם קליין - ואם כן, האם יכול שיתקיים דיון באשר למספרים שיש להציב במקום אותיות הנוסחה ?
						
						שניאורסון ושות'
משרד עורכי דין המתמחה גם בדיני נזיקין
לדף הנזיקין באתר שלנו <a target="_blank" href="http://srnlaw.com/services/litigation/" target="_blank">http://srnlaw.com/services/litigation/</a>
						מקור המאמר: <a href="https://www.articles.co.il">articles.co.il </a>						</body>
						</html>

גרסת טקסט פשוט

בעקבות מאמרו של כבוד השופט מנחם קליין ופסק הדין בת.א. 48894-08
						נכתב על ידי <a href="https://www.articles.co.il/author/30640">ארז שניאורסון

</a>
						בפסק הדין בת.א. 48894-08, יצחק פור נ' שירביט חברה לביטוח, יישם כבוד השופט מנחם קליין, בבית משפט השלום בתל אביב, רעיון שפרסם השופט קליין במאמרו "הצעה לשימוש בנוסחה מדעית לצורך חישוב אריתמטי של פסק דין לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט", שהתפרסם באתר המשפט הישראלי.
ואם תשאלו "מה זה אומר ?" – השופט קליין מציע נוסחה, אשר על ידי הצבת נתונים לתוכה, היא תניב תוצאה מספרית, שתהווה את פסק הדין בתיק שבו מסכימים הצדדים שבית המשפט יפסוק פסק דין על דרך הפשרה.
הרעיון מבוסס כמובן על סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, אשר מעניק לבית המשפט סמכות, כאשר בעלי הדין מסכימים לכך, לפסוק בדרך של פשרה. כלומר – לתת פסק דין ללא שמיעת ראיות, ללא הגשת סיכומים, הכל בהתאם לשלב הדיוני שבו נמצא התיק, כאשר מושגת הסכמה ללכת בנתיב זה.
במאמרו, מציין השופט קליין את היתרונות הרבים שיש לפסיקה לפי סעיף 79א, ואף מסביר, כי גם השופטים אימצו את סעיף 79א וראו בכך הזדמנות "לכתוב פסקי דין קצרים, לרוב לא מנומקים, תוך סיום מהיר של התיקים לא צורך בהתעמקות בסוגיות עובדתיות ומשפטיות סבוכות העלולות לגזול זמן וטרחה רבה, תוך יכולת להיעזר בשיקולי צדק, הוגנות ולא רק ב'חוק יבש'".
השופט קליין זיהה, בנתונים הסטטיסטיים של הנהלת בתי המשפט, ירידה תלולה בכמות התיקים שמוכרעים בהתאם לסעיף 79א. לדעתו של השופט קליין, הסיבה לכך הינה שהצדדים ובאי כוחם, חוששים שהכרעת בית המשפט תהיה שרירותית ולא שקולה.
לדעתו של השופט קליין, הדרך להחזיר את אמון ציבור המתדיינים ובאי כוחם בפסיקה על דרך הפשרה, הינה בניית נוסחה, לתוכה יוכנסו נתונים ספציפיים של התיק, ואשר תניב תוצאה כספית אשר תהווה את פסק הדין.
בנוסחה אשר מציע השופט קליין, קיימים הרכיבים הבאים: P= סכום כספי של פסק הדין, MAX= סכום מקסימאלי לפסק הדין, MIN= סכום מינימאלי לפסק הדין, X= סיכויי התביעה, Y= מידת שנאת הסיכון של מי שיש לו פחות סיכויים, Z= מידת אי התחשבות בשיקולי צדק חלוקתי בהתייחס לנתבע, N= מכפיל ח"י, אותו מסביר השופט קליין כדרך לעגל סכומים שאינם מעוגלים.
להתעמקות בענין, ניתן לעיין במאמרו המאלף של כבוד השופט מנחם קליין ב"אתר המשפט הישראלי":
http://www.psakdin.co.il/fileprint.asp?FileName=/sada/public/art_cceh.htm
כאמור, שימוש בנוסחה נעשה במסגרת פסק הדין בענין יצחק פור נ' שירביט. האם באמת ניתן לחשב פשרה - האם הנוסחה שמציע השופט קליין אכן תורמת לכתיבת פסקי דין מדויקים יותר גם ללא שמיעת ראיות ?
פסק הדין בענין יצחק פור נ' שירביט מעלה שאלה נוספת: האם כאשר בעלי דין מסמיכים את בית המשפט ליתן פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, קיימת להם זכות לדעת האם בכוונתו של השופט להשתמש בנוסחה שמציע כבוד השופט מנחם קליין - ואם כן, האם יכול שיתקיים דיון באשר למספרים שיש להציב במקום אותיות הנוסחה ?

שניאורסון ושות'
משרד עורכי דין המתמחה גם בדיני נזיקין
לדף הנזיקין באתר שלנו http://srnlaw.com/services/litigation/

מקור המאמר:<a href='http://www.articles.co.il/article.php?id=88426'> articles.co.il</a>

תקציר

מילות מפתח

קישור למאמר

בחזרה לגירסת הקריאה של המאמר: בעקבות מאמרו של כבוד השופט מנחם קליין ופסק הדין בת.א. 48894-08