מאמרים - להחליט להצטיין הדפסה מאתר מאמרים

להחליט להצטיין

נכתב על ידי ליאת סיון

[ הדפסת המאמר ]

לא במקרה הכותרת מתחילה בפעולה - "להחליט". שלא כמו שרובינו חושבים - מצוינות היא הרבה מעבר ליכולת, פוטנציאל או גנים. מצוינות הינה גישה מנטלית לחיים והיא תלויה רק בחלקה בנכסים האינטלקטואליים או הקוגניטיביים שלנו. נכון לומר, כי יש אנשים עם פוטנציאל גבוה יותר מאחרים. יחד עם זאת, רובנו לא עסוקים בשאלה עד לאן הפוטנציאל שלנו מגיע, איפה ממוקם הקיר שמגביל אותנו לנוע קדימה ומה אנחנו יכולים לעשות כדי להגיע לפסגה האישית שלנו. אנשים עסוקים בלהציב מטרות בינוניות ולשאוף לחיים בינוניים פשוט כי זה קל יותר. לשאוף להיות מצוין ולחיות חיים מלאים דורש מאיתנו הקרבה, לעיתים של הנאות, ועבודה קשה. על כן לא מעט מהאנשים מוותרים על להיות מצוינים כשרובם מסבירים את המקום שבחרו ב- "אני פשוט לא מסוגל".  אותו קיר של "אני לא מסוגל" הוא קיר דמיוני לחלוטין שנובע אך ורק מסכמות חשיבה שגויות.


תדמיינו את עצמכם בגובה של 100 מטר לפני קפיצת באנג'י. רוב האנשים (השפויים, חייבת להודות) יחושו פחד. המחשבה "אני לא מסוגל" תקבל עוצמות הרבה יותר גבוהות מכל מחשבה דומה שעולה בנו לפני תרגיל סטטיסטיקה שצריך להגיש. אולם רובנו ככולנו יודעים, שאם נקפוץ, סביר להניח שלא יקרה שום דבר שיסכן אותנו (הרבה יותר מסוכן סתם ללכת ברחוב, אגב...). אותו קצה שאנו עומדים בו הוא קצה שנפגוש כל פעם שנעמוד לפני יעד גדול במיוחד. הצטיינות הוא יעד כזה."אני לא יכול","אין סיכוי","אני לא בנוי לזה","אין לי את הפוטנציאל","אין לי כח"... אלה רק חלק מהמחשבות שיעלו בנו מול היעד של להיות מצוין, בכל תחום שלא נדבר עליו. רוב האנשים יחליטו לא לקפוץ, כי זה מפחיד, אולם חלק יחליטו לקחת את המשימה וללכת עליה בכל הכח. לעצום עיניים ולסמוך על הדרך, או במקרה של הבנג'י, על החבל.


אותן סכמות חשיבה יכולות להיות מבוססות יותר או פחות אבל אין זה משנה. מה שמשנה הוא שהאמונות האלה נכונות בדיוק באותה מידה שהאמונות הללו נכונות :"אני יכול","אני מסוגל","אני בנוי להצליח ולהיות מצוין","יש לי פוטנציאל גבוה","יש לי כח". הסיבה שרובנו מעדיפים את סוג האמונות הראשון הוא פשוט כי זה קל יותר. כשחושבים כך אין צורך להתאמץ ולמעשה, החיים שלי יהיו דומים לאלה של רוב האנשים - בינוניים פלוס מינוס.


במהלך השנים האחרונות השתתפתי בלא מעט הרצאות וסדנאות של טובי המאמנים בנוגע להצלחה. התחום הזה מרתק אותי, במיוחד לאור העובדה שלא גדלתי לאורם של הורים אינטלקטואלים במיוחד ו/או מצליחים בקנה מידה שרוב האוכלוסיה תגדיר הצלחה. יחד עם זאת איכשהו במהלך חיי הגעתי לנקודות שיא כאלה ואחרות שבהן מישהו טרח לומר לי - "היי, את מצטיינת". מאחר ואלו היו רק נקודות על קו החיים שלי, לא הפסקתי לשאול את עצמי מה היה בי שם, שאין בי במקומות שבהם אני רק בינונית.


במהלך החקר האישי שלי ראיתי שאנשים מצוינים הם אנשים שיש להם יעד מאוד ברור. הם יודעים לאן הם רוצים להגיע והם יודעים אילו צעדים יובילו אותם לשם. בספר משלי, שנכתב על ידי שלמה המלך החכם באדם (כך אומרים) כתוב - "לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם !". איזו מידה טובה נוכל ללמוד מהנמלה - המשך הפסוק הוא "אשר אין לה קצין, שוטר ומושל". פסוקים אלה מדברים על תכנון ואחריות אישית. אנשים מצוינים לא נזכרים יום לפני הבחינה שהם רוצים להצליח והם גם לא מחכים שמישהו יגיד להם ללכת ללמוד. הם חושבים על זה מספיק זמן לפני, לוקחים החלטה ומארגנים את הפעולות שלהם ביומיום כך שהן יקדמו את המטרה. הם מתכננים את צעדיהם בקפידה ולוקחים אחריות על ההצלחה שלהם. לא מזמן, חברה טובה מהלימודים שהשתפרה בצורה משמעותית מאוד מסמסטר לסמסטר, סיפרה לי שהיא מכינה כל מוצאי שבת אקסל עם חלונות זמן ללימודים, פנאי וכל השאר. זו חשיבה של מצוינות.


דבר נוסף המאפיין אנשים מצטיינים הוא תשוקה. אפשר לחשוב (ולטעות) שתשוקה זה משהו שיש או אין. אז זהו שלא. תשוקה היא חוויה של כמיהה עצומה להשיג ו/או להרגיש משהו שאין לי. זה נכון לגבי יחסים וזה נכון לגבי לימודים. אנשים שמצטיינים בלימודים חווים תשוקה עצומה לדעת. הם מרגישים ויודעים שהידע שירכשו ימלא אותם, ממש כמו אהבה. אנשים אלה מעריכים את היופי של החיים ואת עומקם. אנשים אלה משתמשים ברציונליזציה של "למה כדאי לי ללמוד ומה זה נותן לי", משהו שיכול להראות כמו מנגנון הגנה לא אדפטיבי אולם במקרה זה הוא מקדם אותם אל עבר ההצלחה. אנשים מצוינים מבינים למה כדאי להם ללמוד והם בונים מערכת אמונות חיובית ומחזקת לשם כך.


תכונה נוספת של אנשים מצטיינים היא מחויבות והתמדה. לא במקרה כתבתי את שניהם יחד - מחויבות היא הלך רוח פנימי, משהו שאנו מכוונים אליו ואילו התמדה היא הפעולה שאנו עושים כדי להביא את המחויבות לידי ביטוי. אריסטו אמר: "אנו מה שאנו עושים בקביעות - לכן מצוינות אינה פעולה היא הרגל" . אני מסכימה איתו. דבר שאני אעשה אותו שוב ושוב - הוא הדבר שבו אני אהיה טובה במיוחד. בנקודה הזו שווה לפתוח ביומן ולהסתכל בו. מה כתוב שם - היומן שלנו משקף את החיים שלנו, במובן כזה או אחר. אנשים יכולים לומר שוב ושוב כמה הם רוצים לעשות משהו, אבל בסופו של דבר מה שיקבע זה מה שהם סגרו ביומן שלהם. המילה התמדה מגיעה מהמילה "תמיד" המרמזת על כך, שזוהי פעולה שכל הזמן מתקיימת. גם אם לפעמים היא לא מצליחה, היא עדיין שם.


זכיתי ללמוד אצל אדם מעורר השראה בשם אלון אולמן, המכונה "איש הברזל". אלון מעביר הרצאות ברחבי העולם על פריצת גבולות למצוינות. באמצע החיים אלון חווה שני אירועים נדירים של קריסת ריאה, שהביאו לכריתת חלק ממנה. המשבר הקשה הזה הוביל את אלון להחלטה לפרוץ את הגבולות שהוצבו לו (כמובן שבבקרה ובאחריות רבה) והוא התחיל להשתתף באחת מתחרויות הספורט הקשות ביותר בעולם - איש הברזל. רצף של 200 קילומטרים של שחיה, ריצה ואופניים. התחרות דורשת חודשים רבים של אימונים פיזיים מפרכים. לא פחות מפרכים הם האימונים המנטליים. כשאלון שיתף בנקודות השבירה הקשות (והרבות) שעבר בדרך ליעד, הבנתי את אחד מהדברים החשובים ביותר בנוגע להצלחה. למדתי שלחשוב שלאנשים מצליחים לא קשה זו אשליה. לאנשים מצליחים קשה, אבל הם לא מוותרים. הרגע שבו זה נראה כאילו "אי אפשר יותר" הוא לפעמים הרגע שבו אם נדחוף עוד קצת נגיע לקצה. הבעיה העיקרית היא שלאנשים אין חשק להתאמץ וכך הם נשאר בגבול של איזור הנוחות שלהם, מה שמשאיר אותם באיזור הבינוניות כמו 97% מהאוכלוסיה. נתון מעניין מאוד של הכלכלה הכלל עולמית הוא שכ- 1% מהאוכלוסיה מחזיקה ב- 40% מההון העולמי. אם תבדקו נתונים סטטיסטיים (הנה למה סטטיסטיקה זה מקצוע חשוב, מעניין ומלא בתשוקה) תוכלו לראות שחלק מהמחקרים מראים כי רק 3% מהאוכלוסיה מרוויחה משכורת הגבוהה פי 2 (ומעלה) מהמשכורת הממוצעת בשוק. זה נכון גם להצלחה בלימודים. גם כאן, רק כ- 3% מהתלמידים יהיו מצטיינים. והסיבה העיקרית היא כי הם לא חושבים כמו השאר. הם לא בהכרח חכמים יותר או בעלי פסיכומטרי גבוה יותר, אבל הם כן בהכרח פועלים אחרת. אף אחד מהמצטיינים לא ישב בברים כל ערב (או עדכן סטטוסים בפייסבוק) וקיבל את התעודה בסוף השנה. כל אחד מהאנשים האלה ידע שכדי להצליח הוא צריך לעשות פעולות מסוימות והפעולות האלה יביאו לתוצאות הרצויות.


אז מה צריך בשביל להצטיין ?


בעיקר להחליט. להחליט שזו הדרך שאני הולך בה, לבחור ביעד שירגש אותי ויעורר בי את התשוקה ללכת לשם, להקיף את עצמי באנשים ש"חושבים" אחרת (מזכירה - 3% מהאוכלוסיה... בואו נגדיל את זה!), להתחייב ולהתמיד.


ולזכור - הקיר הוא דמיוני, אז תעצמו את העיניים ותניעו את עצמכם מעבר לו ...


בהצלחה !


 

אודות הכותב:

ליאת סיון מטפלת בפסיכותרפיה המבוססת על תהליכים אנרגטיים של גוף ונפש. ליאת בתחום הטיפול וההתפתחות האישית משנת 2002 ומטפלת בקליניקה פרטית בתל אביב. כמטפלת, ליאת משלבת בקליניקה גישות שונות מתחום הפסיכותרפיה הקונבנציונלית והפסיכותרפיה האנרגטית (Energy Psychotherapy). בנוסף, ליאת הינה מורה מוסמכת לשיטת IPEC, שיטה המבוססת על אבחון וטיפול באמצעות מערכת הביופדבק של הגוף ומטפלת במגוון סימפטומים כגון : דכאון, חרדה, קשיי ארגון, קשיי קשב וריכוז, פוביות, אלרגיות ועוד. לליאת יש רקע רב גם בתחום העסקי כיועצת בתחום של שירות לקוחות, מנהלת פרויקטים ומנתחת מערכות. ניתו ליצור עימה קשר לקביעת מפגש היכרות ראשוני או הזמנה להעברת סדנאות העשרה, הרצאות השראה וימי עיון.

[ הדפסת המאמר ]

מתוך אתר מאמרים, ספריית מאמרים לשימוש חופשי.
http://www.articles.co.il