מאמרים - פרק לז -תהילים הדפסה מאתר מאמרים

פרק לז -תהילים

נכתב על ידי ד''ר יחיאל שרמן

[ הדפסת המאמר ]


א לדוד אל?תתחר במרעים אל?תקנא בעשי עולה: ב כי כחציר מהרה ימלו וכירק דשא יבולון: ג בטח בה' ועשה?טוב שכן?ארץ ורעה אמונה: ד והתענג על?ה' ויתן?לך משאלת לבך: ה גול על?ה' דרכך ובטח עליו והוא יעשה: ו והוציא כאור צדקך ומשפטך כצהרים: ז דום לה' והתחולל לו אל?תתחר במצליח דרכו באיש עשה מזמות: ח הרף מאף ועזב חמה אל?תתחר אך?להרע: ט כי?מרעים יכרתון וקוי ה' המה יירשו?ארץ: י ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על?מקומו ואיננו: יא וענוים יירשו?ארץ והתענגו על?רב שלום: יב זמם רשע לצדיק וחרק עליו שניו: יג אדני ישחק?לו כי?ראה כי?יבא יומו: יד חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי?דרך: טו חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה: טז טוב מעט לצדיק מהמון רשעים רבים: יז כי זרועות רשעים תשברנה וסומך צדיקים ה': יח יודע ה' ימי תמימם ונחלתם לעולם תהיה: יט לא?יבשו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו: כ כי רשעים יאבדו ואיבי ה' כיקר כרים כלו בעשן כלו: כא לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן: כב כי מברכיו יירשו ארץ ומקלליו יכרתו: כג מה' מצעדי?גבר כוננו ודרכו יחפץ: כד כי?יפל לא?יוטל כי? ה' סומך ידו: כה נער הייתי גם?זקנתי ולא?ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש?לחם: כו כל?היום חונן ומלוה וזרעו לברכה: כז סור מרע ועשה?טוב ושכן לעולם: כח כי ה' אהב משפט ולא?יעזב את?חסידיו לעולם נשמרו וזרע רשעים נכרת: כט צדיקים יירשו? ארץ וישכנו לעד עליה: ל פי?צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט: לא תורת אלהיו בלבו לא תמעד אשריו: לב צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו: לג ה' לא?יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו: לד קוה אל?ה' ושמר דרכו וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה: לה ראיתי רשע עריץ ומתערה כאזרח רענן: לו ויעבר והנה איננו ואבקשהו ולא נמצא: לז שמר?תם וראה ישר כי?אחרית לאיש שלום: לח ופשעים נשמדו יחדו אחרית רשעים נכרתה: לט ותשועת צדיקים מה' מעוזם בעת צרה: מ ויעזרם ה' ויפלטם יפלטם מרשעים ויושיעם כי חסו בו:



דידקטיקה ואופטימיות


מזמור לז בתהלים מרתק ומעניין ויש בו אלמנטים חינוכיים-דידקטיים ומודגשת בו רוח אופטימית. מבנה הכתוב הוא אלפביתי לסירוגין, כלומר כל "אות" עומדת בראש פסקה בעלת שני פסוקים. במזמור קיימת גם פנייה של החכם לשומעי לקחו  וצורת פנייתו של החכם מעניינת: "אל תתחר", "אל תקנא" "סור מרע ועשה טוב" וכדומה. האופי הדידקטי בפרק הוא נמרץ בזכות הנושא של צדיק ורשע, העוסק  במעשיהם, במצבם בחיים ובגורלם בעתיד.


במזמור קיימת פנייה ישירה עקב הרעיון הדידקטי המעניין שאותו ניתן ללמוד. המורה הזקן בעל הניסיון הרב מספר לתלמידו הצעיר מפרי ניסיונו והסתכלותו על החיים, כמו שמצוין בפסוק כה: "נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם".


כן קיימים במזמור פסוקים נוספים ואמרות נוספות בהם מודגשים חכמת חיים ופרי ניסיון חיים.


הסידור האלפביתי מסייע למורה לתת לתלמידו אמצעי עזר לשינון דברי חכמתו ותורתו. כך זוכרים טוב יותר בלמידה חווייתית. אל מול הביטוי הנפוץ לעתים "צדיק ורע לו רשע וטוב לו", המופיע למשל בספר איוב, הרי שבפרקנו לצדיק יהא טוב ואת הרשע תמוטט רעתו.


אף אם לעתים יש צדיק סובל, המזמור מדגיש כי בעתיד ישתנו הדברים, הצדיק יבוא על שכרו ויפוצה על הרעה שפקדה אותו.


למרות שנראה כי עכשיו טוב לרשע מודגש, כי אל לנו לקנא ברשע: "אל תקנא בעושי עולה". לפעמים נראה הרשע העריץ "מתערה כאזרח רענן", אך מודגש שסופו להישמד: "אחרית רשעים נכרתה".


הצדיק הנתון לעתים בצרה תהא לו אחרית טובה: "אחרית לאיש שלום". המזמור מסתיים ברוח אופטימית לצדיק: "ותשועת צדיקים בה' מעוזם בעת צרה".


מעניין להדגיש את פסוק טז: "טוב מעט לצדיק מהמון רשעים רבים", המבטא נחמה טובה לצדיקים. המזמור כאמור מדגיש את הצדיק מול הרשע. פעמים רבות הרשע אינו מוזכר בשם זה אלא בשמות נרדפים כמו "מרעים", "עושי עוולה", "איש עושה מזימות" ועוד. כמובן שיש פסוקים בהם מדובר על הרשעים, אף כי המילה "רשע" אינה מוזכרת, כמו "חרבם תבוא בליבם וקשתותם תשברנה".


חשוב לציין כי גם הצדיקים נזכרים בפרק בשמות נרדפים, כמו "קווי ה' ", "ענווים", "ישרי דרך" ועוד.


מלבד האלפבית של המזמור ניתן לחלקו לתת נושאים בו כל רעיון מכיל כעשרה פסוקים.


פסוקים א–יא כוללים מתן עצה לשומע כיצד לנהוג;


פסוקים יב–כב מציינים בעיקר את גורל הרשע בעתיד;


פסוקים כא–לא מדברים על גמולו של צדיק;


פסוקים לב–מ מדגישים את ההחלטיות, הגמול.


המזמור כולו מדגיש את האמיתות של דרכי ה' כלפי הצדיקים והרשעים. מובהרים לנו כאן עקרונות המנחים את מי ששואף להתמיד בנאמנותו ובשלוות רוח אף בתנאי חיים קשים. כך לא ישמרנו בורא עולם מללכת שולל אחרי הצלחת הפושעים.


יש מספר פסוקים מרתקים במזמור זה המחזקים את אמונתו של הצדיק, כגון "בטח בד' ועשה טוב שכן בארץ ורעה אמונה" (פסוק יג). בפסוק זה מושם הדגש על הביטחון בה', ששורשו הוא האמונה, בניגוד למרעים ששורשם רק הארץ. עלינו להפקיד את גורלנו, את שאיפותינו ואת מעשינו בידי ה', אך לשלב "ועשה טוב" בכל מקום ובכל דרך. אל לנו לשים לב ללועגים עלינו באמונתנו. "שכן ארץ" – מבהיר לנו הפסוק למקום רענן, שאנן, רגוע וקבוע. המילה ארץ מסבירה לנו את תהליכי השינוי המתמידים המתחוללים בארץ. גם במקום כזה שיש בו תמורות ללא הרף – עליך, הצדיק המאמין, לרכוש את תכונת השלווה. אתה נמצא בארץ, אך אל תטמא בה, שכון בה, אך מתוך קדושה ומהותך העצמאית.


הפסוק מסתיים: "ורעה אמונה". הביטחון יוביל אותך לאמונה, לדבקות, ללבביות למסירות לה'. עליך הצדיק לבטוח בה' מתוך מעשים טובים. כך תזכה לשכון בארץ, תפעל היטב למען שאיפותיך ומעשיך והכול מתוך אמונה. כך תראה הצלחה בכל מעשה ידיך ומחשבותיך.


הפסוק השני (ד): "והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך" מדגיש כי מציאות התענוג, האושר והשמחה שיהיו בך מופנמים בתוכך, אם תעשה זאת לפי רצון  ה'. דרך זו תביא לכך שיימלאו משאלות לבך. על כן כל אדם צריך לעשות, לעמול ולעבוד מתוך אמונה, להפעיל את מוחו, את מחשבתו ו את רגשותיו, להביע משאלות ולנסות בכל כוחו להשיגם. תוכל לגבור על מכשולים, על רשעים ועל דילמות שבדרך אם תהא בתוכך הדבקות והאמונה בבורא עולם.


ייתכן שבדרך החיים יהיו שלבים קשים לצדיק, מכאיבים ומפריעים, ייתכן שהרשעים יטילו דופי בצדיק, אך בסופו של דבר יכירו כולם בצדקת הצדיק, כפי שכתוב בפסוק ו: "והוציא כאור צדקך".


הצדיק "בנתינתו" כל חייו פועל ומועיל ומביא ברכה בכל מעשיו, מסירות נפלאה לטובת הכלל. הכוחות הרוחניים שבצדיק מפעילים את דיבורו ואת מעשיו הטובים.


אחד הפסוקים הידועים במזמורנו: "נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם", מבהיר שאף כי דוד לא היה זקן בזמנו הוא רכש וקנה חכמה וניסיון חיים. לכן זכה בתואר "זקן בחכמה". הנאמנות לחיי תורה סוללת תמיד דרכו של הצדיק לטוב. ה' תמיד יעזור לצדיק, יצילו מיד הרשעים והקנאים ויושיעו לחיים מלאים ושלמים.


לימודו המתמיד של הצדיק יגביר בו את החכמה ואת המעשים הטובים ובכך תהא גם השפעתו החיובית התורנית והאמונית על אחרים כפי שמצוין בפסוק ל: "פי צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט".     


                                                         ד"ר יחיאל שרמן

אודות הכותב:

- תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה

- תואר שלישי בחינוך במנהיגות

משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי

בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם

ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.

[ הדפסת המאמר ]

מתוך אתר מאמרים, ספריית מאמרים לשימוש חופשי.
http://www.articles.co.il