מאמרים - על מחשבות, על מעשים ועל מה שביניהם הדפסה מאתר מאמרים

על מחשבות, על מעשים ועל מה שביניהם

נכתב על ידי ד"ר תמי גרומן

[ הדפסת המאמר ]

 

מי מאתנו לא נתקל במונחים, אמרות ונוסחאות מתחומים ומשדות שונים: פסיכולוגיה, דת, פרפסיכולוגיה ועוד, כדוגמת: "אפקט פיגמליון" (נבואה המגשימה את עצמה), "סוף מעשה במחשבה תחילה" (מתוך הפיוט לכה דודי - קבלת שבת), כוחה של חשיבה חיובית, גבוהה וכן הלאה.

כל אלו עומדים בקנה אחד עם ההנחה שאנו מייצרים את המציאות שלנו, לפחות חלק ניכר ממנה. שהרי כל הכרה/מחשבה/תפיסה/עיבוד מידע מוביל/ה אותנו לפעילות ספציפית המייצרת סיטואציה חדשה. לא אחת קורה שאנו מדמיינים התרחשות חברתית והיא אכן נוצרת.

על מנת להסביר תהליכים ביהביוריסטיים, יצר אלברט אליס את נוסחת ה- ABC הקושרת בין אירועים מתפעלים (A), מערכת אמונות של מטופלים (B) והשלכות אמוציונליות והתנהגותיות עליהם (C). אם כן, מערכת אמונות שאינה רציונלית עשויה לעורר מצוקות אמוציונליות ומכאן תפקיד המטפל לסייע בחשיפתן ובניתוחן.

מחשבה, על פי הגדרה מילונית, הנה "רעיון, מה שהשכל מייצר או ממציא". מכאן שלנוסחת מחשבות מובילות למעשים, ניתן להקדים ולהוסיף את מערכת האמונות התורמת את חלקה הניכר בייצור המחשבות. ובמילים אחרות: מערכת אמונות (ובהתאם אירועים וסיטואציות שהתרחשו בעבר ותרמו להיווצרותה) מייצרת מחשבות המובילות למעשים.

ובהנחה שאנו פועלים מתוך מערכת אמונות רציונלית ושאינה שגויה, עדיין, יכולתנו לייצר מציאויות או התרחשויות באופן זה או אחר תלויה לא רק במערכת האמונות שלנו ובמחשבותינו, אלא גם במאוויינו המודעים והלא מודעים, החבויים.

ככל מטרה שיש להציבה טרם השגתה, תנאי מקדים ליצירת השפעה על סיטואציות ועל נגררות שלה הוא רצון מוחלט, הוליסטי ושאינו מותנה בשינוי המיוחל. עלינו לרצות בשינוי.

ואומנם, אנחנו לא המשתתפים היחידים בסיטואציה. ישנם משתתפים אחרים התורמים את חלקם ביצירה, בתפיסותיהם שלהם, במחשבותיהם שלהם ובהתנהגותם שלהם ועליהם, כמובן, אין לנו שליטה. עדיין, יש לנו שליטה על תפיסתנו אותם, על עיבוד מרכיביהם ועל תגובותינו בהתאם להם.

 

"אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך.

ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות."

(רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן חלק א' כ"א).

 

בסיטואציות בהן אנו חשים אי נעימות עלינו לשאול את עצמנו: מדוע אנו מרגישים כך? האם אנו מייחסים את הסיטואציה לאמונות של המשתתפים בה או לאמונות אינטרינזיות שלנו? האם אנו קושרים את הסיטואציה לאירועים דומים שחווינו בעבר? בהתבססות על איזה מקור אנו מעבדים את המידע? כיצד בכוונתנו להגיב לאותה הסיטואציה? לאיזה מקום ברצוננו לקחת אותה? לאיזה מקום חיובי יש ביכולתנו לנווטה?

 

אודות הכותב:
בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה חברתית (עבודת תיזה בנושא תרומתו של תהליך חונכות לחונך ולחניך: השפעתם של גורמים ארגוניים אישיים ואישיותיים על אפקטיביות התהליך), אוניברסיטת בר-אילן.
מתמחה בכתיבת מאמרים ובעריכת מחקרים עבור חברת Deveraux and Deloitte ומנהלת פורום "החיים כהורים" באתר "גוזלים".

[ הדפסת המאמר ]

מתוך אתר מאמרים, ספריית מאמרים לשימוש חופשי.
http://www.articles.co.il