מאמרים - השיתופיות - מקור ההצלחה הדפסה מאתר מאמרים

השיתופיות - מקור ההצלחה

נכתב על ידי ד''ר יחיאל שרמן

[ הדפסת המאמר ]

אתה חונן לאדם דעת - אנו מתפללים שלוש פעמים ביום. הקב"ה חונן לכל אדם דעת. בכולנו קיים פוטנציאל של דעת. עלינו לנסות להוציא מן הכוח אל הפועל את אשר טמון באדם.
מחקרים רבים מעידים כי האדם מנצל אחוז נמוך מאוד מכישוריו ומיכולתו. מנהל טוב שהוא מנהיג מנסה לשאוב את המירב הקיים באדם ולנצלו בדרך היעילה והטובה לכיוונים החיוביים והערכיים. הספרות העוסקת בהצלחה עסקית בתחומים תעשייתיים חינוכיים ותורניים מעודדת הקשבה לכל אדם ומטפחת היוזמה האישית בהבעת דעות ובעשייה בפועל.
עומק ההצלחה נמדד באיכויות גבוהות בדרך כלל כתוצאה של החלפת דעות.
מנהלי מפעלי תעשייה רבים עד לפני עשר שנים היו עולים לחדרם "במעלית של המנהל". המפגש בין המנכ"ל לעובדים היה בעיקרו באירועים חגיגיים. כיום, המנהלים מעורבים ומעורים בין ציבור העוברים, מרבים לשוחח עמם, לשמוע, לקלוט, להשמיע ובעיקר לעודד. דברי השבח והכיבושין, ההתעניינות האישית והמקצועית מוסיפה לעובד המון אנרגיה ומוטיבציה להגביר חשיבה ועשייה המביאה לתפוקות טובות יותר, ובעיקר לתהליכי שינוי מתמידים.
דרך זו הופכת את העמל לשותף אמיתי לעשייה. שותף כחוליה בשרשרת, אך בעיקר כשותף שווה-זכויות בפיתוח. לחביבות, ליחס הוגן, ליצירת תרבות של דיאלוג תוצאה חיובית מדהימה בבניית תרבות של אכפתיות, רצון עז להפעיל את המוח, לשנות, להוסיף, לחדש.
הגמרא כולה היא דוגמה נפלאה לשיתופית, להפיכתם של הלומדים לפרטנרים המקשים קושיות, האומרים חייב מול דעה של פטור, טמא מול טהור, כן לעומת לא. חילוקי דעות בין אנשים, מתן אופציה לכל אחד לשאול שאלות ולהציג בעיות הנקרות במוחו היא הבסיס, התשתית ליצירתיות מגוונת.
מסופר על רבי יוחנן שבהיותו ראש ישיבה הפגין עוצמה, חכמה ודעת. למעלה מאלפיים פעם מופיעים רבי יוחנן ותלמידיו בתלמוד הבבלי, פרט כמובן לתלמוד הירושלמי. מרתק ללמוד הגמרא כדי ללמוד ממנו מנהיגות שיתופית מהי. למידה מעמיקה של הסוגיות בהן רבי יוחנן מתווכח עם ריש לקיש תלמידו, שעל כל ציטטה, אמירה או רעיון היה מביא עשרים וארבע קושיות, ובכך השתבחה תורה. השיתופיות צריכה להיות אמיתית ומופנמת בתוך תוכו של האדם. העובד יהא מוכן לתרום מזמנו, מיכולתו ומכישוריו למען הכלל עבור הפרויקט הנדון, ובלבד שיהא חלק מהשלם.
כשבנאי בונה בניין צריכים היסודות והקירות להיות חזקים. כל החלקים צריכים להיות איתנים כדי שהבית לא יקרוס בגלל חוליה או חלק חלש ולא מחוזק. כך מבנה בית הספר. יכול מנהל לקבוע רעיונות, חזון, חלום ויעדים ולהביא אותם בפני צוות מוריו. המורים - אלה שצריכים ליישם את התיאוריה יעשו כנדרש, אך לא יותר. תחושה של אני מבצע את שמבקשים. אפשר בדרך זו להתקדם, לנוע, אך לא להמריא לשחקים. כל בעיה מובאת ישירות למנהל ועליו לפתור אותה. עד אז - נותרים עם הכישלונות.
מוסד חינוכי איתן ועדכני קובע המנהל בשיתופיות מלאה עם כל צוות המורים את המטרות ואת האסטרטגיה, התהליכים המגוונים והספציפיים כדי לנוע קדימה. השותפים - המורים, ההורים והתלמידים מפעילים את מוחם בשיתופיות. הקב"ה ברא עולם ונתן לכל אדם דעת. אנו בתפילה אומרים שלוש פעמים ביום "אתה חונן לאדם דעת"... לכל אדם.
המנהל המבין בחשיבות הדעה הניתנת לכל אדם, דואג להוצאה מן הכוח אל הפועל כל אשר טמון באדם. ככל שמוח האדם מתרגל חשיבה כן היא תהא יצירתית, מקורית וחדשנית יותר.
השיתופיות צריכה להיות נחלת כל השלבים, מקביעת החזון, היעדים, דרך הכלים, התהליך להשגת המטרות ועד למערכת הערכה ובקרה משותפת. אדם שותף מרגיש ש"הכול" שלו. השקעתו בשיתופיות תהא מקסימלית. השותף נושא על גבו "אחריות" להצלחה ולכישלון. הוא יחפוץ להצליח בגלל תחושה חיובית זו ויתאמץ יותר כדי להשיג כל יעד ולחלוף על כל מכשול.
אין לחשוש שהפגנת שיתופיות במפעל ובבתי ספר תוריד כהוא זה מכבודו של המנהל או מסמכותו. מנהיג איכותי, כריזמטי, יעמוד בראש איתן במערכת שיתופית כשווה בין שווים בחשיבה ובעשייה, ובעל הסמכות בהחלטה הסופית כאשר קיים ויכוח בגין תרבות של שאילת שאלות והעלאת רעיונות. צריך בסופו של דבר להחליט האם ננהג לפי אביי או רבע, על פי רבי יוחנן או ריש לקיש. המנהל צריך גם לספק המידע על המקורות לעשייה כדי לחשוב יחדיו כיצד ובאילו דרכים מנהלים כיאות תקציב נתון. הידע הוא כוח, עוצמה.
ככל שמנהל יעביר ידע זה לשותפים - למורים, לעובדים, הרי הוא הנחיל להם, פנימה-לתוכם, עוצמות של כוח שיעודדו אותם להפעיל ביתר שאת כל נימי נפשם.
פעם ידע כל עובד מעט מאוד מהקורה במפעלו או בעשייה הכללית הבית ספרית. פעמים, בעת ביקורי עם ועדה בכירה לקביעת בתי ספר מצטיינים, נדהמתי למצוא מורים שלא ידעו שוועדה כל כך חשובה הבאה לבדוק העשייה המוסדית צריכה להגיע. רק ההנהלה הייתה שותפה. מוסד כזה לא זכה בפרס. כאשר הובחן מיידית כי המסגרת מעניינת, מתפתחת, אך כאשר המורים לא שותפים - הרי שבמהות היה חסר רב.
אם נבין כולנו כי תהליכי השינוי המתמידים שנועדו להתקדם, לשפר, להוסיף ולהתגבר על תקלות שבדרך הן תנאי הכרחי בדור של שינויים תכופים כדי להצליח, נוכל ביתר קלות להפעיל מוחות רבים כמה שיותר כדי למצות מוח האדם בחשיבתו.
השיתופיות מפעילה את כל ישותו של האדם, מוחו, חשיבתו, האינטלקטואליות שבו בצד תחומי הרגש. הספרות גדושה כיום בחשיבות השילוב החשוב של האינטליגנציה הרגשית בתוך ויחד עם האינטליגנציה השכלית.
האדם החש כי הוא שותף ליצירה, לבנייה, לתפאורה, להצגה ולציור יפעיל כל שכל ורגש הטמון בו כדי שהציור יזכה בפרס ובהערכה רבה. מנהל שהוא מנהיג ישתף כל הגורמים האחראיים לעיצוב דמותו של הילד ובכל גיל. הורה החש כי בנו נשלח לבית הספר "שם הוא יקבל חינוך" ובכך פוטר את עצמו ממשימה חשובה זו, ישנה דעתו אם יחוש שהוא שותף במעשה החינוך. אם נשכיל לשלב באותה תחושת שיתופיות גם את הקהילה ובעיקר את הילד, הרי שנזכה לתוצרים מעולים ביותר.
במערכת החינוך העוסקת בבני אדם, הרי שיתופם של הנוער, התלמידים, בחינוכם שלהם, שילובם האמיתי בחשיבה ובעשייה של עצמם היא משימה קשה אך בהחלט ברת ביצוע. במקרה זה ההצלחה תרקיע לשחקים.


אודות הכותב:
- תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה

- תואר שלישי בחינוך במנהיגות

משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי

בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם

ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.

[ הדפסת המאמר ]

מתוך אתר מאמרים, ספריית מאמרים לשימוש חופשי.
http://www.articles.co.il