מאמרים - היועץ המשפטי לממשלה נ' גיא מאיו ואח' הדפסה מאתר מאמרים

היועץ המשפטי לממשלה נ' גיא מאיו ואח'

נכתב על ידי תקדין המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל

[ הדפסת המאמר ]

בש"פ 501/09, היועץ המשפטי לממשלה נ' גיא מאיו ואח'

כבוד השופט א' א' לוי, כבוד השופטת א' חיות, כבוד השופט י' דנציגר


10.05.2009

העובדות:
1. המשיבים מבוקשים לדין בארצות-הברית באשמת הונאה של אזרחים אמריקניים מהם הוציאו, על-פי החשד, מיליוני דולרים במרמה. ארצות-הברית ביקשה את הסגרתם לידיה, ובעקבות כך עתר היועץ המשפטי לממשלה לבית-המשפט המחוזי בירושלים למען יכיר במשיבים בני-הסגרה. בעוד עתירתו תלויה ועומדת, נדרש בית-המשפט המחוזי לעתירה שהגישו המשיבים, ולה שני ראשים: האחד, כי בקשת ההסגרה שהוגשה בשפה האנגלית, על כלל נספחיה, תתורגם לעברית; השני, כי בנוסף לחומר הראיות שביסוד הבקשה, אותו הם זכאים לקבל מכוח הדין ונאסף רובו ככולו בידי רשויות החקירה בארצות-הברית, תימסר למשיבים רשימת הראיות שאספו נגדם הרשויות בישראל. בשתי הסוגיות כאחת נעתר בית-המשפט המחוזי לבקשה, ועל כך עורר בפנינו היועץ המשפטי לממשלה.

החלטה:
2. חוק ההסגרה כמו התקנות שהותקנו לפיו, אינם כוללים הוראה המתירה ערר על החלטה בענין גילוי ראיות. יש לגזור בענין זה גזירה שווה מן ההסדר המקביל שבחוק סדר הדין הפלילי, לענין גילוי ראיות בהליך עונשי שבפני בית-משפט בישראל. סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, מטיל על המדינה את החובה למסור לנאשם את כל חומר הראיות שבידיה ונוגע לאישום, ומאפשר בתוך כך לבעלי-הדין לערור על החלטתה של הערכאה הדיונית. בחשיבותה של זכות העיון בחומר החקירה לא ניתן להפריז. במידע שאספו רשויות החקירה אפשר וטמון המפתח לזיכויו של נאשם מן המיוחס לו. חומר הראיות שגובש הוא נדבך ואין שני לו בהגנת העומד לדין. יסוד מוסד בזכותו של אדם להליך הוגן, מחייב קביעתה של זכות הערר גם בהליך של הסגרה.
3. מן הראוי להניח בפני המבוקש את חומר ההסגרה בשפתו. אין להלום מצב שבו מחסום לשוני יהפוך למחסום מהותי בדרכו של בעל-הדין להתגונן מפני האישומים נגדו. כשם שאין הדין מטיל על נאשם את החובה לשאת במלאכת התרגום בכוחותיו-הוא או לממנה מכיסו, כך אין מקום להשית עול זה על מבוקש להסגרה. שאלמלא כן, עלול לקום חשש כי תקופח הגנתו של מבוקש שלא יוכל להעמיד את המשאבים הדרושים לדבר. לצד קביעתה של חובת תרגום והטלתה על רשויות המדינה, לעולם תהא שמורה לבית-המשפט סמכות לסייג חובה זו ולהתאימה למקרה שבפניו.
4. היקפה של חובת הגילוי נקבע על-פי תכליתה - היכולת להתגונן מפני בקשת הסגרה. אין מטרת הגילוי לאפשר למבוקש לארגן את פרשת הגנתו לגוף האישומים נגדו.
5. ההכרה בחשיבותו של מוסד ההסגרה ככלי למאבק בפשיעה בין-לאומית, והצביון האוניברסאלי שהולכות ועוטות על עצמן פרשיות בפלילים, מחייבים ביטוי מעשי לא רק באמצעים הניתנים בידיהן של רשויות החקירה והתביעה, כי אם גם בהתייחס לזכויותיהם של חשודים באותן פרשות. לו כל עתירה להכיר בזכויות אלו נדחית הייתה על הסף בשל החשש מפני סיכולו של הליך ההסגרה, כי אז מופרת הייתה ברגל גסה מצוותו של משטר הזכויות החוקתי, ובנוסף, נשמט היה הבסיס המוסרי אף מתחת לרגליו של הליך ההסגרה עצמו, ועמו במידה רבה גם כוחו של מוסד משפטי זה. אך ראוי הוא, אפוא, כי ההקפדה באותן זכויות תישמר חרף העול, הכספי והאחר, שמטיל הדבר על רשויות המדינה.


אודות הכותב:
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il

[ הדפסת המאמר ]

מתוך אתר מאמרים, ספריית מאמרים לשימוש חופשי.
http://www.articles.co.il