מאמרים - פסיקת הוצאות בסך 150,000 ש''ח נגד המדינה, במסגרת עתירות בעניין הלכת קרסיק שיצרה רפורמה בדיני הפקעת מקרקעין הדפסה מאתר מאמרים

פסיקת הוצאות בסך 150,000 ש''ח נגד המדינה, במסגרת עתירות בעניין הלכת קרסיק שיצרה רפורמה בדיני הפקעת מקרקעין

נכתב על ידי תקדין המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל

[ הדפסת המאמר ]

בג"ץ 2390/96, יהודית קרסיק ואח' נ' מדינת ישראל, מינהל מקרקעי ישראל ואח'

כבוד הנשיאה ד' ביניש, כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין, כבוד השופטת א' פרוקצ'יה, כבוד השופט א' גרוניס, כבוד השופטת מ' נאור, כבוד השופט ס' ג'ובראן, כבוד השופטת א' חיות


09.02.2009

העובדות:
1. ביום 13.2.01 ניתנה החלטה של בית משפט זה (בג"ץ 2390/96 קרסיק נ' מדינת ישראל, מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נה(2) 625 (2001) (להלן: עניין קרסיק)), בה נקבעה ההלכה לפיה אם המטרה הציבורית אשר שימשה בסיס להפקעת מקרקעין לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 חדלה להתקיים, ההפקעה מתבטלת וככלל (בכפוף לחריגים שונים) יש להחזיר את המקרקעין לבעלים שממנו הופקעו, ולחלופין במקרים מתאימים לשלם את ערכה עקב מיצוי מטרת ההפקעה. הלכת קרסיק מהווה ציון דרך חשוב במשפט הישראלי והיא נותנת ביטוי מובהק לשינוי המהותי שהתרחש בדיני ההפקעות במשפטנו בעקבות חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
2. סוגיה מרכזית שטרם הוכרעה היא שאלת התחולה בזמן של הלכת קרסיק. האם להלכה תהיה תחולה פרוספקטיבית או שמא תהיה להלכה תחולה רטרוספקטיבית.
3. בעקבות ההחלטה שניתנה בעניין קרסיק, מונתה על ידי שר האוצר ועדה בינמשרדית לשינוי פקודת הקרקעות. על יסוד המלצות הועדה הוכנה מטעם הממשלה הצעת החוק לתיקון פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) (מס' 3), התשס"ו-2006. טרם הושלם הליך החקיקה. בד בבד עם ההתפתחויות המתוארות לעיל הגישו הצדדים את טיעוניהם בשאלת הוצאות המשפט בעתירות שלפנינו. לטענת המדינה הימשכות הליכי החקיקה אינה פגם המצדיק הטלת הוצאות על המשיבים.

החלטה:
1. שאלת היקף תחולתה של הדוקטרינה שנקבעה בהחלטה בעניין קרסיק, כמו גם השאלות הכרוכות באופן יישום הדוקטרינה הלכה למעשה, הינן שאלות מורכבות ביותר ובעלות השלכות ציבוריות וכספיות רחבות היקף. כיוון שהכנסת החלה לפעול להסדרה חקיקתית של הסוגיות השונות הנוגעות להפקעתם של מקרקעין, בהתאם לקריאתו של בית משפט זה בהחלטה בעניין קרסיק, ומשניצבת בפני הכנסת הצעת חוק קונקרטית מטעם הממשלה, הכוללת רפורמה מקיפה בפקודת הקרקעות שנוגעת ישירות לסוגיות שנותרו להכרעה בעתירות שלפנינו, דומה כי הכיבוד ההדדי בין הרשויות מחייב לתת לרשות המחוקקת הזדמנות למצות את הליך החקיקה.
2. נוכח חשיבותה וחדשנותה של הדוקטרינה העקרונית בנוגע לזכויותיו של בעל מקרקעין שמקרקעיו הופקעו, כפי שנקבעה בעניין קרסיק, ובהתחשב בשאלות הכרוכות ביישומה בפועל של הדוקטרינה ובהיקפן של השאלות הטעונות הכרעה, מן הראוי להמתין למוצא פיו של המחוקק בכל אותן סוגיות הנמצאות כעת על שולחנו. ככל שיעמדו לעותרים זכויות כלשהן לאחר השלמת הליך החקיקה, הרי אלה שמורות להם, והם יוכלו לשוב ולבסס טענותיהם על אותה חקיקה.
3. נוכח התמשכות ההליכים ובהתחשב בתרומתן הרבה של העתירות שלפנינו לפיתוח דיני ההפקעות במשפטנו, כמו גם העובדה שעמדתם המשפטית העקרונית של העותרים באשר למגבלות המוטלות על הרשות בנוגע לשימוש במקרקעין שהופקעו על ידה נתקבלה, מן הראוי כי המדינה תישא בשכר טרחה בשיעור יוצא-דופן לטובת העותרים, אך לא בסכומים הנכבדים שנתבקשו על ידם ואינם מקובלים בבית משפט זה. המדינה תישא בשכר טרחת עורך דין בשיעור של 150,000 ש"ח לטובת העותרים בכל אחת משלוש העתירות שלפנינו.


אודות הכותב:
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il

[ הדפסת המאמר ]

מתוך אתר מאמרים, ספריית מאמרים לשימוש חופשי.
http://www.articles.co.il