מאמרים - הדפסה מאתר מאמרים

נכתב על ידי

[ הדפסת המאמר ]

המומחה והמעבדה המאושרת

מאת: ד"ר אינג' אברהם בן עזרא



כדי לעמוד על מעמדה הבכיר של מעבדה מאושרת המוסמכת לבדוק בדיקות שונות, ובכללן התאמה לתקן הישראלי, יש לבחון את סעיף 12 לחוק התקנים תש"ג – 1953, הדן בתעודת בדיקה בדבר התאמה לתקן:

"תעודת בדיקה בדבר התאמה לתקן (תיקונים: התשל"א, התשל"ט)

12:

(א) המכון וכל מי שאושר לעניין זה בכתב על ידי הממונה (להלן - מעבדה מאושרת), רשאים לבדוק את מידת התאמתו של מצרך לתקן, או לתקן רשמי, ולתת תעודת בדיקה על כך.

(ב) תעודת בדיקה שניתנה כאמור בסעיף קטן (א) ונחתמה בידי מנהל מעבדה מאושרת או בידי מי שהוא הסמיך לכך, תשמש ראיה לתכנה כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

(ג) מקום שלעניין חיקוק נדרשת ראיה כי נתמלאו תנאי תקן, לא תתקבל כראיה תעודה אלא אם ניתנה בידי מעבדה מאושרת".

אנו רואים כי לא רק שתעודת בדיקה מהווה ראייה (כל עוד לא הוכח אחרת), אלא שרק מעבדה מאושרת מוסמכת לקבוע כראייה אי התאמה או התאמה לתקן.

לאור זאת – מהו מעמדו של מומחה הנותן חוות דעת מקצועית?

וכי מומחה לא מוסמך לקבוע בחוות דעתו כי כנף-דלת, שגובהה על פי תקן ישראלי מס' 23, חייב להיות לכל הפחות 1990 ס"מ, לא מתאימה לשאת תו תקן כי גובהה הוא רק 1980 מ"מ?

וכי מומחה לא מוסמך לקבוע כי המישקים בין אריחי קרמיקה אם בעובי 2 מ"מ או 1 מ"מ, ולכן העבודה של החיפוי מנוגדת לתקן 1555 בו הדרישה היא למישקים בעובי מינימלי של 3 מ"מ?

הרי מדובר בפעולות מדידה ואבחנה פשוטות בתכלית!

ובכן, מומחה מוסמך לחוות דעה מקצועית ולהעריך, להביע ספק או חשש שמא פריט כלשהו לא עומד בדרישות התקן, למדוד כל מידה שהוא יכול למדוד ולכלול ממצאיה בחוות דעתו ואף להעריך האם פריט כלשהו עובר את מבחן ההתאמה לתקן, אך יש הבדל בין חיווי דעה מקצועית והערכה של מומחה, בדיקה על פי התוצאה או על פי מדידת המומחה – מצד אחד, לבין קביעה של מעבדה מאושרת מצד שני.

חוות דעת של מומחה, וודאי שצריכה להיערך באופן אובייקטיבי, וברמה מקצועית נאותה, אך אף על פי כן, בדרך כלל המומחה מוגבל באמצעי המדידה ואף אם ברשותו כלי מדידה משוכללים, הרי רק מעבדה מאושרת מבצעת את הבדיקות בהתאם להוראות הבדיקה כנדרש בתקן. אמנם יש מגוון רחב של בדיקות שלגביהן אין הבדל מהותי בין בדיקת מומחה לבין בדיקת מעבדה, כמו שתי הדוגמאות שפורטו לעיל, אך יש והבדיקה הנדרשת מורכבת וכרוכה במכשור ובשיטה כפי שקבוע בתקן.

תעודת בדיקה של מעבדה מאושרת מהווה ראייה מכרעת כל עוד לא הוכח כי היא לא נכונה.

השגה על בדיקה כזו יכולה להיעשות בשני דרכים:

א. על ידי הצבת בדיקה נוגדת שנערכה על ידי מעבדה מאושרת אחרת. הדבר נדרש כשעולה חשש שמא נפלה טעות בבדיקה.

ב. על ידי ניתוח משפטי-הנדסי [בהתאם לנסיבות] של המסקנות הנובעות מהבדיקה, בהיותה חלקית ו/או לא מתאימה למקרה המצוי במחלוקת או מכל היבט שהוא. במקרה כזה, ההשגה אינה מתייחסת לבדיקה עצמה אלא להתאמתה לדרישות ולניתוח מסקנותיה. בכלל זה ייתכן גם ניתוח משפטי המעלה טענה כי המעבדה המאושרת לא הבינה כראוי את התקן ששימש בסיס לבדיקתה, ופרשנותה בנדון שגויה. במקרה כזה ההשגה לא מערערת את תוצאות הבדיקה אלא את השימוש שעלול להיעשות בהן ואת המסקנות ממנה.

במצב הרגיל והשכיח, תעודת בדיקה עשויה להוות אישור לכשירותו, בטיחותו, טיבו והתאמתו של מבנה, על כל המשתמע מכך, כמו גם בסיס לפסק דין במקרה של חילוקי דעות בנושאי מומחיות.

מכאן חשיבותה הרבה של תעודת הבדיקה, והדרישות מהמעבדה שתהיה נטולת פניות, ישרת דרך, בלתי קשורה לגוף כלשהו המהווה צד לדיון, אובייקטיבית.

מכל האמור לעיל, נגזר כי מומחה אינו רשאי לחבור אל מעבדה מאושרת ולעבוד עמה במישור המקצועי בשותפות, כשם שבית משפט לא יחבור לעורך דין כדי להגיש תביעה משותפת או לכל צורך משפטי אחר; המומחה רשאי, כמובן, לצרף לחוות דעתו תעודות של מעבדה מאושרת ככל שדרוש, אך לא לחבור את המעבדה המאושרת כצוות אחד לאור הציפיות מהמעבדה לבדיקה בלתי תלויה.

יש מומחים המשיגים על דעה זו. המומחה רפאל גיל מגיש חוות דעת מקצועיות לרבות אל בית המשפט כמומחה מטעם בית המשפט, תחת הכותרת: "בנייה וחוק – חוות דעת בתחום הבנייה באמצעות מעבדה מאושרת", ובגוף חוות הדעת מציין שוב את אותו שיתוף פעולה – לדוגמא, בת"א 318/04 אזולאי שלמה ואח' נ' ממשין חברה להנדסה בע"מ ואח', בית משפט השלום בקרית שמונה, בו מונה מר גיל כמומחה מטעם בית המשפט, הוא כותב כדלקמן במסגרת חוות דעתו:

"הבדיקה בדירה זו בוצעה על ידי מעבדת איזוטסט, שהיא מעבדה מאושרת, ועל ידי המהנדס רפאל גיל".

יצוין כי אין קשר כלשהו בין העמדה המובעת במאמר זה לבין העובדה כי מעבדת איזוטסט הושעתה מפעילותה. [מן העיתונות: "בעקבות חשד למתן אישורים לא ראויים לפרוייקטים שונים, החליטה אתמול הרשות הלאומית להסמכת מעבדות להשעות את פעילותה של מעבדת איזוטסט" – דרור מרמור, "מעריב" מיום 16 למרץ 2006. בנוסף, "חדשות ערוץ 10" מאותו תאריך, בהם הסברתי את ההשלכות של השעיה זו לגבי מחזיקי תעודות הבדיקה של המעבדה הנ"ל].

www.benezra.co.il

אודות הכותב:
המהנדס אברהם בן עזרא הוא מומחה לתכנון ובנייה
ראה פרטים באתר
http://www.benezra.co.il

[ הדפסת המאמר ]

מתוך אתר מאמרים, ספריית מאמרים לשימוש חופשי.
http://www.articles.co.il