מאמרים - בנחת ובשלווה כיצדלהתמודד עם לחץ יומיומי הדפסה מאתר מאמרים

בנחת ובשלווה כיצדלהתמודד עם לחץ יומיומי

נכתב על ידי דפנה אשכנזי

[ הדפסת המאמר ]

חלק מהלחץ של האדם בתקופה המודרנית הוא לעשות כמה שיותר, להספיק כמה שיותר, אם זה בעבודה, אם זה בבית. יש המגדילים לעשות ולוקחים עבודה הביתה, ואף בשעות בהן אמורה להיות מנוחה מיום העבודה, שעות בערב למשל או בחופשה, הם עובדים כדי להספיק כאמור כמה שיותר. מעבר לאמרה הנדושה שתמיד תהיה עוד ועוד עבודה, תמיד יהיה עוד ועוד מה לעשות, העבודה היתרה הזאת היא למעשה אשליה. חכמינו כבר אמרו שלכל דבר יש זמן, עת לזה ועת לזה. הם התכוונו למעשה לומר, שהאדם יכול לקחת על עצמו מה שהוא מסוגל באופן טבעי ועליו גם לנוח וליהנות משעות פנאי. לכל דבר יש זמן.

כשאדם לוקח על עצמו מעבר ליכולותיו, מעבר למה שגופו בטבעי מסוגל לשאת, במשך הזמן גופו הנתון בלחץ רב יגיב לכך והאדם יהיה מותש במקרה הטוב, או יביא על עצמו חוליים שונים במקרה הפחות טוב וייאלץ לנוח יותר מהרגיל, כך שלמעשה לא יספיק יותר בסופו של דבר.

למה הדבר דומה? ניקח לדוגמא תינוק. לתינוק יש שלבי התפתחות טבעיים. קודם הוא מתיישב לבד, אח"כ הוא מתחיל לזחול, ואז הוא נעמד ואח"כ הוא מתחיל ללכת. כל תינוק מתפתח בכל שלב בהתאם לקצב ההתפתחות שלו, אך בסך הכל שלבי ההתפתחות דומים. אם היינו מכריחים את התינוק שרק התיישב ללכת, רגליו היו ניזוקות והיה עליו לשכב או לשבת תקופה ארוכה ולהחלים, כך שלמעשה הוא היה הולך בתקופה שבה באופן טבעי היה הולך. כך גם בדברים אחרים. אם ניקח על עצמנו בלחץ עבודה על גבי עבודה נגיע לשלב של תשישות ונצטרך לנוח תקופה ארוכה, כך שיוצא שזמן סיום העבודה הוא הזמן שבו באופן טבעי היינו מסיימים את העבודה אם היינו עובדים במידה ונחים במידה, אך במקרה זה גם תוך הרגשה טובה. כלומר ההספק שאנו חושבים שאנו עושים בהתחלה הוא רק למראית עין, לבסוף ההספק הקובע הוא ההספק הטבעי של הגוף, כמו שאומרים "תפסת מרובה, לא תפסת".

בנוסף, העבודה לעולם אינה נגמרת, זוהי גם רק אשליה. אנו יכולים להעמיס על עצמנו ולומר אנחנו נגמור לנקות את הבית ואז ננוח, אך בשעה שאנו מסיימים לנקות את החלונות הם כבר שוב מתחילים להתלכלך מהאבק, כך שלעולם לא נגיע למצב שהכל מבהיק ומבריק ובעיקר גמור. ואם אנחנו עייפים היום, אז נעשה את זה מחר כמו שאנו נוהגים לומר: שום דבר לא בורח ומקצת אבק עוד אף אחד לא מת. מלחץ כן. כך גם בעבודה, בשעה שאנו מסיימים את המטלות שניתנו לנו, שוב תהיינה מטלות חדשות וחוזר חלילה, כך שאין טעם להילחץ להספיק, כי אין מושג כזה להספיק את הכל. לפיכך, צריך לעשות הכל במידה תמיד, להספיק מה שאפשר באותו יום ולהמשיך את השאר למחרת.

בנוסף, כאשר אנו עובדים במידה ובהספק סביר, אנו גם נהנים יותר מהעשייה, דבר שהוא חשוב כשלעצמו ואף זה תורם לבריאותנו, הן הגופנית והן הנפשית. אם ננהג כך, נראה גם שההספק שלנו באופן טבעי מתאים והרמוני עם הצרכים שלנו, כלומר אם נעבוד בהספק טבעי וסביר, נראה שאנו מסיימים את העבודה כשהספקנו את כל הדברים הנחוצים לאותו יום. ישנם אנשים שיש להם את הפחד לא להספיק היות והם פוחדים לאבד שליטה במצב, כלומר שלא יספיקו עוד ועוד ואז יצטבר כל כך הרבה שהם יאבדו שליטה. למעשה מה שקורה בפועל הוא שרק כשעובדים בלחץ בלתי פוסק יש סיכוי גבוה לאבד שליטה, היות והגוף לא עומד בעומס ואז מותשים ויש צורך לנוח ופתאום רואים שהעבודה המשיכה שום דבר נורא לא קרה, דברים הסתדרו ואז לומדים לעבוד תוך כדי האזנה לגוף.

כמו כן, בשעה שאדם פועל בלחץ הוא רואה רק את המטרה ולא נהנה מהדרך. למה הדבר דומה? ניקח לדוגמא אדם שנוסע לאילת לנופש עם משפחתו ונוסע מהר כדי להגיע כמה שיותר מהר לעיר. מעבר לזה שהוא מפספס את הנוף היפה שבדרך ואת ההנאה מעצם הנסיעה עם משפחתו למשל, לפי מה שכתבנו סביר להניח שהאוטו יתחמם והוא יצטרך לעצור בצד הדרך ולמעשה יגיע לאילת בשעה שבה היה מגיע אם היה נוסע במהירות סבירה, אבל גם בכיף ותוך הנאה מהדרך עצמה. כך גם בעבודה. עלינו לעבוד בלחץ סביר, בהספק סביר וליהנות גם ממה שאנחנו עושים. תמיד יש יותר אך ליותר יש מחיר והוא לא שווה.

ידוע שלחץ בלתי פוסק גורם למחלות לא קלות כגון מחלות לב, חרדה, דיכאון ועוד. לצערי ישנם עוד הרבה מקומות עבודה שלא מכירים בצורך הטבעי של האדם לעבוד במתח סביר ובשעות סבירות ושהאדם זקוק גם לשעות פנאי לעצמו ולמשפחתו, והם מאלצים את עובדיהם לעבוד מבוקר עד ערב ומעמיסים עליהם עבודה במידה לא הגיונית, על מנת לחסוך בכוח אדם. כל הדברים האלה פוגעים לא רק בעובד עצמו אלא גם במשק הכלכלי, מבחינת מחלות עובדים, וגם בהיבט החברתי של המדינה מבחינת תפקוד המשפחות והאושר של הפרט.

למעשה על פי חוקי הטבע שהם לטובתנו, אין אנו יכולים לעשות מעבר ליכולת הטבעית וההרמונית ואם נסתכל על זה אנחנו גם לא צריכים. את הכל אפשר להספיק בקצב ובמאמץ סבירים. יחד עם זאת ברור שכדי לאפשר את הנ"ל, עלינו לתת שכר הולם לעובדים, על מנת שבשעות עבודה סבירות יוכלו לפרנס את משפחתם בכבוד.

אודות הכותב:
אני אדם מאמין אך חילוני לגמרי באורחות חיי ואיני מוצאת סתירה בין השניים. האמונה מתבטאת למעשה בכל תחום בחיינו היומיומיים כגון: בטחון עצמי, זוגיות, עבודה, כסף ועוד, בעוד המצוות הן רק דרך אחת מני רבות להגיע ולחיות את דרך האמונה עצמה. במאמרי אני כותבת על הבעיות היומיומיות המעסיקות אותנו, על זוגיות, על יהדות ועוד, מתוך ראיית האמונה אך בדרך קצת אחרת, לכן קראתי למדור הכתיבה שלי - "אמונה בג'ינס".

דפנה אשכנזי dafi_ash@walla.co.il

[ הדפסת המאמר ]

מתוך אתר מאמרים, ספריית מאמרים לשימוש חופשי.
http://www.articles.co.il