מאמרים - טיפול פסיכולוגי לקטין בניגוד לרצון הוריו. הדפסה מאתר מאמרים

טיפול פסיכולוגי לקטין בניגוד לרצון הוריו.

נכתב על ידי תקדין המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל

[ הדפסת המאמר ]

דרישות תיקון 11 לחוק הנוער.



רע"א 1943/06, פלונים נ' פלונית ואח'

כב' השופטת ע. ארבל

עו"ד ח. זנדברג, ג. טורס למשיבים

16.04.2006

העובדות:

1. בעקבות אירוע בו ברחה בתם של המבקשים (להלן: "הקטינה") מן הבית ליממה, תוך שהיא מאיימת בהתאבדות, לנה בבית נטוש, ומסרבת לשוב לביתה, ולאחר שהוגשו בעניין תסקירי פקידי הסעד, הוכרזה הקטינה כ"קטינה נזקקת" על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960 (להלן: "חוק הנוער"). לאחר מספר הליכים בנדון, החליט בית המשפט לנוער לשנות את דרכי הטיפול בקטינה, כך שהיא תוצא ממשמורת הוריה ותימסר למשמורת רשות הסעד, עד להגיעה לגיל 18.
2. המבקשים ערערו על החלטה זו של בית המשפט לנוער. בית המשפט המחוזי איזן בין טובת הקטינה לבין זכויות ההורים להחליט על גורל ילדיהם הקטינים, וקבע כי בהתנגשות זו גוברת טובת הקטין. משכך, נדחה ערעור המבקשים.
3. בבקשת רשות ערעור זו, טוענים המבקשים כי יש לבטל את החלטת בית המשפט לנוער, וטוענים למניעים זרים והכפשות חסרות בסיס מצד פקידי הסעד, כאשר בית המשפט לנוער נענה מיידית, ללא חקירה ובדיקה, לכל בקשות פקידי הסעד.
4. הפרקליטות, המייצגת את המשיבים, טוענת כי דין הבקשה להידחות, מאחר והקטינה זקוקה לעזרה וטיפול ואילו האב מתנגד לכל טיפול ומונע קשר בין הבת לרשויות הרווחה. לטענתה, מתקיימים במקרה זה תנאי סעיפים 3ד(א) ו-3ד(ב) לחוק הנוער.

הערעור התקבל.

החלטה:

1. בסוגית שליחתו של קטין לטיפול פסיכולוגי בניגוד לרצון הוריו, קבע המחוקק מנגנון, שנועד להבטיח את תקינותה של ההחלטה. מנגנון זה דורש חוות דעת של אנשי מקצוע מסוימים אשר בדקו את הקטין, כתנאי להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט, וכן הוא מחייב בדיקה חוזרת שכזו מעת לעת. מנגנון זה הוכנס לחוק בתיקון מס' 11 לחוק הנוער (חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 11) התשנ"ה-1995 (להלן: "תיקון 11").
2. תיקון 11 נועד לאזן בין זכותו של הקטין לקבוע את גורלו בעצמו, לבין זכויות ההורים באשר לנעשה בילדיהם. דרישות התיקון הקפדניות, נובעות מאופיו של הצעד, אשר מהווה התערבות ממשית באוטונומיה של ההורים להחליט על הטיפול הנפשי שיקבלו ילדיהם ונושא עימו השפעה ממשית על חיי הקטין ושלומו. במסגרת מנגנון זה, תוך עמידה במגבלות אשר קבע המחוקק, על בית המשפט לקבוע, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה, האם נדרש טיפול פסיכולוגי.
3. המסגרת הנורמטיבית למתן טיפול נפשי לקטין, מצויה בסעיף 3ד לחוק הנוער, הקובע כי מתן טיפול פסיכולוגי לקטין, צריך להתבסס על חוות דעת של פסיכולוג מומחה, אשר בחן את הקטין, ואשר בעקבותיה נוכח בית המשפט כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. צו למתן טיפול נפשי, יינתן לתקופה שאינה עולה על 3 חודשים, כאשר בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, אשר אינן עולות על 3 חודשים אף הן, כאשר לשם הארכתו בשלושה חודשים נוספים, נדרשת שוב חוות דעתו של פסיכולוג מומחה המטפל בקטין.
4. במקרה דנן לא התקבלה חוות הדעת מהסוג הנכון, ובנוסף, קביעת בית המשפט לנוער אשר התירה תקופת טיפול של כשנה וחצי, נוגדת את הגבלת הזמן הקבועה בחוק.


אודות הכותב:
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il

[ הדפסת המאמר ]

מתוך אתר מאמרים, ספריית מאמרים לשימוש חופשי.
http://www.articles.co.il