מאמרים - אמצע החיים וההחלטה לבצע שינויים משמעותיים הדפסה מאתר מאמרים

אמצע החיים וההחלטה לבצע שינויים משמעותיים

נכתב על ידי דינה קידר

[ הדפסת המאמר ]

במהלך המחצית הראשונה של חיינו, אנו עוברים כברת דרך שמובילה אותנו לסטטוס מסוים מבחינה אישית, מבחינת הלימודים והקריירה שלנו, ומבחינה זוגית ומשפחתית. במונח "אמצע החיים", בו אשתמש גם בהמשך מאמר זה, אין הכוונה לגיל מסוים, אלא לשלב בחיים, בו עולה בנו המודעות, ואנו מתחילים "לספור מהסוף", לשאול את עצמנו, האם עלינו להמשיך את חיינו במסלול בו הלכנו עד כה. שאלות אלה יכולות לקבל נוסחים שונים: "האם לכך נועדתי?" "האם אני עושה את הדברים שמתאימים לי?" "מהי משמעות חיי? "האם זה הכל?" וכד'.
הגורמים לכך ששאלות אלו עולות באמצע החיים הם מגוונים. בהיותנו יצורים חברתיים, קיים בקרבנו לחץ, שמקורו פנימי ו/או סביבתי, למצות את הפוטנציאל הגלום בנו: לכלכל את עצמנו, לעשות, להשיג. דבר זה מעלה בקרבנו את השאלה האם אנו עומדים בדרישה להשיג, לעשות, להתפתח ולהתפרנס.בנוסף, כל אחד מאיתנו "נותן דין וחשבון" למישהו. מי להוריו, מי לחברים ומי בעיקר לעצמו. בהקשר זה, אנו שואלים את עצמנו היכן אנו נמצאים על הרצף של מתן מענה על ציפיות אלו. האם בכיוון ובקצב ההתקדמות הנוכחי בהתחשב בזמן שנותר, "נספק את הסחורה" לאחרים? לעצמנו? גורם מרכזי שלישי שמעורר שאלות מהות באמצע החיים, הוא הנטייה ההתפתחותית הטבעית להתרחק מדרישות ההורים והחברה ולהיעשות יותר מודעים לערכינו ולצפיות שלנו מעצמנו.
מרגע שעלו שאלות של כיוון, הישגים, שביעות רצון, ומשמעות עומד בפנינו טווח שלם של אפשרויות התנהגות. הטווח נע על הרצף שבין ביצוע שינויים חדים - החלפת בן או בת זוג, ו/או עזיבה של מקום עבודה, לבין המשך השגרה בה חיים מבלי לבצע כל שינוי.
בהנחה שסוף מעשה במחשבה תחילה, אזי, לפני שאנו מתנהגים כך או אחרת, עלינו לחשוב ולקבל החלטה כבדת משקל בתנאים של אי וודאות - בכל מקרה, אין אנו יכולים לדעת בוודאות מה יהיו תוצאות מעשינו.
תהליך החשיבה וקבלת ההחלטות יכול להיות מבוסס על הרגשות המלווים את השאלות הנ"ל, שפעמים רבות אינם רגשות קלים. לחילופין אנו יכולים לבצע תהליך שיטתי, מבוסס על ניתוח יתרונות וחסרונות של כל מצב, ההחלטות יכולות להיות מבוססות על דרך מחשבתנו האישית הייחודית.
בכל מקרה, כפי שהסבתות אומרות, בכל דבר יש פלוסים ומינוסים. לכל דבר יתרונות וחסרונות.
מחד, מטבעו של האדם, הוא יימצא דרך להצדיק בחירתו ואת מעשיו בכל מקרה. תופעה זו מכונה דיסוננס קוגניטיבי. עשית משהו / לא עשית משהו (גם זאת בחירה), אחר כך תצדיק את מעשיך.
מאידך, מחקרים בתחום קבלת ההחלטות מראים שקבלת החלטות שיטתית, מעלה את הסבירות לקבל החלטות טובות יותר. לעיתים ניסיוננו יראה לנו שהחלטות שקיבלנו על בסיס אינטואיטיבי הובילו לתוצאות נפלאות, למרות זאת, סטטיסטית, הסבירות להגיע לתוצאות טובות עולה כאשר אנו מבצעים תהליך שיטתי.
לסיכום, "אמצע החיים" הוא שלב התפתחותי שמציב בפנינו אפשרות יוצאת מן הכלל להתפתח במסגרות חיים קיימות או שונות מאילו בהן פעלנו עד היום. ההחלטה אם לבצע או לבצע שינוי משמעותי נמצאת על הפרק והיא מורכבת. מידת שביעות הרצון שלנו מההחלטה שנקבל ומתוצאותיה תלויה בתוצאות ההחלטה כמו גם בנטייתנו הטבעית, או זו שאנו מפתחים במודע, לאופטימיות ולראיית היתרונות בכל מצב.

אודות הכותב:
דינה קידר, מאמנת אישית לחיים ומאמנת עסקית, יועצת ארגונית ומגשרת.
מאמנת אנשים למציאה, מיקוד ושיפור של דרכם התעסוקתית האישית והמשפחתית.
0544-984436
http://keidar.net/lifecoaching/

[ הדפסת המאמר ]

מתוך אתר מאמרים, ספריית מאמרים לשימוש חופשי.
http://www.articles.co.il