מאמרים - הפתרון המפתיע לחידה מי היא המונה ליזה - האישה רבת הפנים הדפסה מאתר מאמרים

הפתרון המפתיע לחידה מי היא המונה ליזה - האישה רבת הפנים

נכתב על ידי ישראל הרצל

[ הדפסת המאמר ]

הפתרון המפתיע לחידה מי היא המונה ליזה - האישה רבת הפנים


לאונרדו דה-וינצ'י (1459-1519), גאון מושלם, אמן, פסל, אדריכל, מתכנן עירוני, ממציא, מדען, סופר, מוזיקאי - היה ככל הנראה הראשון שהשתמש בקשרי הגומלין ההדוקים בין אמנות ומדע. המונה ליזה המפורסמת שלו צוירה בערך בשנים 1503-1506.


זו דוגמה לכך שאמנות יכולה לשמש כאמצעי להציג נושאים במדעי הפסיכולוגיה - תורת הנפש. ארנסט גומבריץ' אחד ההיסטוריונים הגדולים באמנות, אמר: "אמנים לא מציירים את מה שהם רואים אלא הם רואים את מה שהם מציירים". תפיסה זו משקפת את מה שפסיכולוגים טוענים, כי אמנות היא השתקפות של המבנים והתפיסות הפנימיות של מוחו של האמן וכי היצירה הסופית של האמן מושפעת ממחשבותיו, הרגשות והדמיון שלו.


אמן הדאדא מרסל דושאן (1887-1968), צייר את מונה ליזה ב-1919, עם זקן ושפם, והפך את סמל הנשיות לגבר. הוא גם כינה את התמונה L.H.O.O.Q., בצרפתית פירושה "יש לה ישבן חם", (כלומר, היא חרמנית).


המונה ליזה של פרננדו בוטרו, מאפיינת את הסגנון הפיגורטיבי המונומנטלי שלו. הוא ייצר מרקם קטיפתי המדגיש את אופיו החושני של העיוות הנפשי של הדגם. המונה ליזה של אוליבר סולגה מעניינת בכך שהחיוך החידתי המקורי שלה השתנה כאן על ידי היוצר שלה. פרודיה דומה לזו של דושאן, אף כי גסה פחות, יצר סלבדור דאלי בשנות הארבעים של המאה ה-20, כאשר צייר "דיוקן עצמי כמונה ליזה", והוסיף לה שפם דאלי טיפוסי.


"מטמורפוזה" של ליאו (אריה) שהופך בשלבים למונה ליזה מדגים כיצד נוצרת יצירה באמצעות מחשבים. את העבודה יצרה ד"ר ליליאן שוורץ (1995), חלוצת גרפיקה ממוחשבת. לדברי ד"ר שוורץ שהיא פולימורפית של כלים ומאגרי מידע אלקטרוניים: "שימוש במחשב הוא התפתחות טבעית של כלי האמן, המחשב יכול כיום לשחזר דימוי של ציור מפורסם של הרנסנס, או להקליט כל תמונה לסרטון, סרט, או להדפיסה בפלוטר או מדפסת".


בשנת 2006 בחנו מומחים מקנדה את היצירה בטכנולוגיה תלת ממדית מיוחדת באור תת-אדום וחשפו שכבות נסתרות בציור. באחת מהן נחשף צעיף ששימש בתחילת המאה ה-16 נשים בתקופת ההיריון או סמוך ללידה. גילוי זה חיזק את ההשערה שהמצוירת היא ליזה גרארדיני.


מהו מיתוס המונה ליזה? מה שמעניין ביצירתו של לאונרדו הוא שנראה שעיניה עוקבות אחריך כשאתה נע לכיוונים שונים; היא מחזירה את מבטך. תופעה זו מיוחסת לעובדה שהמוח הורגל לקבל את חזית הפנים והעיניים כמכלול אחד בכך שאם הפנים הקדמיות של המונה ליזה מכוונות אליך, היא כוללת אוטומטית גם את עיניה, אם נתבונן רק בעיניים של מונה ליזה, תגלו שעיניה מופנות תמיד ימינה. האישה לבושה באופנה פלורנטינית של תקופתה, מצוירת בטכניקת הספומאטו של ליאונרדו. הביטוי החידתי של המונה ליזה, שנראית מפתה ומרגיעה כאחד, העניק לדיוקן תהילה אוניברסלית, אם כי אף אחד לא בטוח מי בדיוק הגברת בתמונה. להלן כמה ספקולציות. לדברי וזארי, ביוגרף של דה וינצ'י, הנושא הוא אישה פלורנטינית צעירה, מוננה (או מונה) ליסה, אשר בשנת 1495 התחתנה עם הדמות פרנצ'סקו דל גיוקונדו, וכך התפרסמה כ"לה גיוקונדה". לאונרדו הקליט במחברותיו את רישומי הישיבות של הדוגמניות שלו: אך בשום מקום לא ניתן למצוא רשומות של הדוגמנית של מונה ליזה שיושבת.


ד"ר ליליאן שוורץ מציעה שליאונרדו צייר את עצמו. היא חילקה את פרצופיהם של המונה ליזה ודיוקן עצמי של לאונרדו באמצע, התאימה את הגדלים והניחה אותם זה לצד זה כך שצד אחד בפנים של מונה ליזה תואם את פניו של לאונרדו. שני החצאים יוצרים דיוקן של אישיות דומה להפליא - איחוד של אישה יפה וגבר מזוקן."תיאוריה" נוספת מופיעה בספרו של סולו (1994) הטוען שביקורת פסיכואנליטית הציעה כי לאונרדו אולי חווה "חרדת אדיפוס" שנגרמה כתוצאה מפנטזיה מינית בלתי פתורה של אימו, שבאה לידי ביטוי בדמותו כאישה. ברומן ההיסטורי שלה,


רינה דה-פירנצה (1996) טוענת כי מקור ההשראה של לאונרדו היתה לא אחרת מאשר קתרינה, אימו שהייתה ילדה בעלת דם אצילי, ששמה המקורי היה "ליסה". היה לה ילד לא לגיטימי שנולד בשנת 1452 לנוטריון אמיד, פיירו דה וינצ'י. הילד הפך לאמן, לפסל, לאדריכל ומהנדס הרנסנס הגדול שהכרנו. אימו של ליאונרדו אמרה "כאשר ליאונרדו התקבל לסטודיו של ורוצ'יו בפרנצה, הוא התחיל לצייר את פניה פעם אחר פעם, והבטיח לה להפוך את פניה לציור המפורסם והמסתורי ביותר בעולם", וכך היה.


מה באמת כוללת הדמות שלה? ניתוח כזה נערך על ידי ליילן יאנג (1993) על ידי יישום "קריאת פנים" וכתוצאה מכך הדמות הבאה: שקרנית, עקשנית, מחוננת ומוכשרת עם מנת משכל, מעל הממוצע, חמדנית, לא אמינה כ"חברה", תמצא דרך להעניש את אויבה בכל דרך, זקוקה לשינה של לפחות תשע שעות בכל לילה. כל האמור לעיל, מדגים את פניה הרבות של מונה ליזה.


לסיום - הפתרון לחידה מי בדיוק הגברת בתמונה, פתרון מפתיע ושונה מהספקולציות שהוזכרו קודם. טכנולוגיות מחשב חדשות פותרות סוף סוף את תעלומת הזהות של המונה ליזה "האמיתית". טכניקות עיבוד תמונות חדשות משולבות באלגוריתמים של מורפינג, רפלקוגרפיה, הדמיה, הולוגרפיה, רדיוגרפיה דיגיטלית וצילום רנטגן מסורתי הצליחו לחשוף מונה ליזה "נסתרת". טכנולוגיות המחשב מדגימות את הצעדים וקבלת ההחלטות של ליאונרדו שהתחיל בציור של איזבלה, הדוכסית מארגון, שהייתה הדוגמנית הראשונה שלו, והשינויים שעשה כדי לממש את הפרצוף המהולל שאנו מכירים כיום. החוקרים למדו והבינו את הטריקים של לאונרדו ביצירת פרספקטיבות "אמתית" ו"ליניארית". החוקרים יצרו סרטון תיעודי בן 7 דקות, החושף את שלבי היצירה שלב אחר שלב, ופתרו את התעלומה המסקרנת.

אודות הכותב:

ישראל הרצל הרצל 73, כ"ס   טלפון: 050-9258355  ------------herzli99@gmail.com----------------------------------- 

[ הדפסת המאמר ]

מתוך אתר מאמרים, ספריית מאמרים לשימוש חופשי.
http://www.articles.co.il