מאמרים - מזונות ילדים - כל מה שרציתם לדעת הדפסה מאתר מאמרים

מזונות ילדים - כל מה שרציתם לדעת

נכתב על ידי אפרת אביב

[ הדפסת המאמר ]

הקמת התא המשפחתי, לרוב נעשית בהסכמת הצדדים ומתוך ידיעה כי חייהם יהיו שלובים זה בזו. בין אם מדובר בהחלטה של בני זוג לפרק את התא המשפחתי ולהתגרש ובין אם מדובר באנשים זרים שהסכימו יחד להביא ילד לעולם, ברגע שנקבעים מזונות ילדים, ישנה התערבות של בית משפט לענייני משפחה או של בית הדין הרבני, שידונו בנושא. לרוב, מזונות ילדים נקבעים במהלך ניהול תיק בערכאה שנבחרה לדון בכך, אך בשונה מהחלטות שונות הקיימות בדין האישי, ניתן לדון בנושא המזונות גם כאשר נסיבות חייו של הילד או של הוריו – משתנות.


במאמר התוכן המובא לפניכם/ן, נעסוק בנושא מזונות ילדים, תוך הצגת ערכאות רלוונטיות, שיש להן הסמכות לעסוק ולשפוט בנושא. כאמור, מאמר זה הינו מאמר תוכן בלבד ולכן אין לראות בו כתחליף לייעוץ מקצועי עם עורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה.


ערכאות רלוונטיות:


בית הדין הרבני מחזיק בסמכות בלעדית לעסוק בהליכי הנישואין והגירושין, מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואים וגירושין), התשי"ג–1953 (להלן: "חוק בתי דין רבניים"). לצד סמכות זו, קיימת לבית הדין הרבני סמכות לדון בכל נושא הנכרך בהליך הגירושין, כמו מזונות ילדים. לאחר שנפתח תיק גירושין ברבנות, יוכלו בני הזוג יחד או לחוד, להחליט מול איזו ערכאה, ירצו לדון בנושאים הכרוכים להליך. במידה והחליטו לתת את הסמכות הבלעדית לבית הדין הרבני, יגישו בקשה לכרוך את נושא המזונות להליך הגירושין ובכך בית הדין הרבני יקבל סמכות בלעדית לעסוק בנושא.


ערכאה נוספת, היא בית המשפט לענייני משפחה. לבית המשפט לענייני משפחה קמה הסמכות לעסוק בכל נושא הקשור לתא המשפחתי. את סמכותה, שואבת ערכאה זו מכוח חוק בתי משפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק בתי משפט לענייני משפחה"). בשל הסמכות המקבילה לעסוק באותם נושאים הקשורים לתא המשפחתי, נוצר מרוץ סמכויות בין הערכאות. ההליך מכונה "מרוץ", לאור יכולתן של שתי הערכאות לדון בנושאים זהים. נקבע כי הראשונה שרוכשת סמכות, היא הערכאה שאליה ניגשים ראשונים בזמן. כלומר, לערכאה המקבילה לא תהיה סמכות כלל לעסוק בנושא.


מזונות ילדים:


העיסוק בנושא מזונות ילדים יתעורר ברגע שבו הורים לילדים מחליטים על פרידה ופירוק התא המשפחתי. אין זה משנה אם הם נשואים או לא. מזונות ילדים הינם תשלום הניתן לילד מהוריו, במטרה להבטיח התפתחות תקינה וקיום ערך טובת הילד. על פי דין תורה שממנו הנגזר עקרון תשלום המזונות, ישנו מדרג המאופיין בגילאי הילדים, לפיו ייפסקו המזונות.


כאשר מדובר במזונות ילדים שגילם החל מהלידה ועד לגיל 6, הדין הוא כי על האב מוטלת החובה המוחלטת לשאת במזונות מדין חובה, הן מכוח הדין העברי וגם מכוח הדין האזרחי. במידה ומדובר במזונות של ילדים מגיל 6 ועד גיל 15 – אזי על האב מוטלת החובה לשאת במזונות מדין חובה, אך בכל הנוגע למזונות מדין צדקה (כלומר – מזונות העוסקים בתשלומים נלווים ולא בסיסיים), קיימת חלוקה בין ההורים וכן אלו מוטלים על האב, בהתאם להכנסתו. כאשר מדובר בילדים מגיל 15 ועד גיל 18, הרי שאז מוגדרים מזונות הילדים בדין העברי כ"דין צדקה".


אגב, בנישואי תערובת, יחול חוק תיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט–1969 (להלן: "חוק המזונות"). החוק הינו בעל עקרונות המותאמים לדין העברי והוא מושתת על שוויון וערבות הדדית לבני המשפחה.


פסיקת בית המשפט העליון המכוננת:


חשוב לציין שכיום, כאשר קיימת משמורת משותפת בין ההורים, הרי שחלוקת המזונות תהיה שווה בין ההורים וזאת בשים לב לפסיקת בית המשפט העליון מהשנה שעברה, לפיה אם אין פער הכנסות משמעותי בין ההורים, הרי שיש לערוך חלוקת מזונות שווה. אך יודגש כי הפסיקה עדיין לא הביעה עמדה מפורשת על מזונות מדין חובה.


סיכום:


הליך הגירושין ככלל, הינו הליך לא נעים, שלעיתים גובה מהצדדים כוחות מנטליים ודרישה להתמודדות ארוכה ומתישה. בשל המעורבות המורכבת, הצדדים מגיעים לוויכוחים וריבים, שלבסוף נהפכים למלחמת כוחות בבית המשפט, מתוך מטרה לצאת המנצח. ישנם מקרים רבים שבהם כל אחד מהצדדים פועל בצורה שאינה "נקייה" ונאותה, על מנת לנקום בצד השני ומתוך רצון לגבות כסף על סמך מזונות ילדים ועל חשבונם. יוער, כי בית המשפט אינו מאשר בקלות כל סכום תקציבי כחלק ממזונות הילדים ופועל בראש ובראשונה לפי עיקרון העל – טובת הילד.


על כן, במידה והנכם/ן מוצאים/ות כי זכויותיכם/ן נפגעו או כי הנכם/ן עומדים/ות בפתחו של הליך מזונות ילדים, מומלץ להיוועץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה, שילווה אתכם/ן בכלל ההליך וידאג לאינטרסים שלכם/ן.

אודות הכותב:

המאמר מוגש בחסות משרד עורכי דין חגית הלוי ושות'
www.hhlaw.org.il

[ הדפסת המאמר ]

מתוך אתר מאמרים, ספריית מאמרים לשימוש חופשי.
http://www.articles.co.il