מאמרים - משרד הפנים והגירה לישראל: גם בני זוג המצויים בקשר טרי יכולים לפתוח בתיק איחוד משפחות הדפסה מאתר מאמרים

משרד הפנים והגירה לישראל: גם בני זוג המצויים בקשר טרי יכולים לפתוח בתיק איחוד משפחות

נכתב על ידי ארתור בלאייר

[ הדפסת המאמר ]

כאשר אזרח ישראלי רוצה להקים משפחה בארץ עם בן זוגו הזר יש לפנות למשרד הפנים בבקשה להסדרת מעמדו של הזר ולהתחיל בהליך המדורג. בהתאם לנוהל, ההליך מתחיל מקבלת אישור כניסה של הזר לישראל, ואישור כזה לא ניתן כלאחר יד. משרד הפנים עורך בדיקה יסודית ביותר של המסמכים ויתר נסיבות העניין בטרם קבלת ההחלטה אם הזר אכן בן זוג, אם מדובר בזוגיות אמיתית ואם אין בכוונת הזר לקבל מעמד בישראל בדרכי עורמה.


שיטת הבדיקה נסמכת קודם כל על הריאיון הסימולטני שעורכים לבני הזוג: הישראלי עובר את הריאיון בלשכה האזורית של רשות האוכלוסין ובן הזוג הזר מתייצב בקונסוליה הישראלית במדינת מושבו.


מה בדרך כלל מדליק נורות אדומות ומפריע לפתיחת תיקי איחוד משפחה? פערי גיל, בייחוד כאשר הגבר צעיר מבת זוגו, מצב אישי מסובך של מי מבני הזוג, בקשות המוגשות על-ידי מי שכבר היה בהליך דומה עם בן זוג אחר, סירובי כניסה בעבר, הרחקה מישראל בעבר, קשר זוגי טרי וכיוצא באלה.


נמחיש את סוגיית הקשר הזוגי הטרי שנדונה באחרונה בבית הדין לעררים בירושלים. שלומי, אזרח ישראלי בן 75, גרוש ואב לחמישה, הכיר באינטרנט את סימונה, נתינת קולומביה בת 44. ההיכרות התפתחה לכדי קשר יומיומי ורומנטי כאשר שלומי ביקר את זוגתו בקולומביה מספר פעמים, שהה ובילה איתה, למד להכיר אותה, בשלב מסוים בני הזוג הבינו שברצונם להקים בית והוחלט כי סימונה תעתיק את חייה לישראל.


שלומי פנה למשרד הפנים, הציג שורה של מסמכים, בהתאם לדרישות הנוהל הרלוונטי, המעידים על כנות הקשר עם סימונה וביקש לאשר את כניסתה לשם פתיחת תיק ידועים בציבור. אלא שמשרד הפנים לא האמין כי מדובר בקשר אמיתי. פער הגילאים הגדול והעובדה שסימונה מגיעה ממדינה עם מוניטין לא מן המשופרים עוררו את חשדם של נציגי רשות האוכלוסין בפיקטיביות של הקשר, והם הקשו על בני הזוג בשימוע הסימולטני שנערך להם.


לאחר הריאיון נשלח לשלומי סירוב. במכתב נאמר כי בתשובות בני הזוג נתגלו סתירות מהותיות המלמדות על היות הקשר פיקטיבי וכן כי מדובר במערכת יחסים טרייה מדי שלא כוללת חיים משותפים, ולכן גם מסיבה זו אין לאשר לבני הזוג לפתוח בתיק ידועים בציבור.


לגבי תשובות בני הזוג התברר כי שלומי טעה במספר האחים של סימונה (במקום שבעה סבר שיש לה שמונה או תשעה), בת הזוג לא זכרה את שמותיהם של כל חמשת ילדיו של שלומי, והישראלי לא זכר את שמות ההורים של סימונה.


אך פני הדברים השתנו כאשר בני הזוג לא השלימו עם קביעת המדינה ובאמצעות עורך דינם הגישו ערר לבית הדין לעררים בירושלים. הדיין מרט דורפמן בחן את נסיבות העניין, שמע את הצדדים ולבסוף קבע כי לא בדין סורבה הבקשה.


הדיין הבהיר בפסק דינו כי טענת המדינה שלפיה מי שמצוי בקשר זוגי טרי שלא כלל חיים משותפים אינו רשאי לפתוח בהליך איחוד משפחות – שגויה. ברור שכאשר מדובר בבני זוג החיים במדינות שונות ומסיבות אובייקטיביות אינם מסוגלים לקיים חיים משותפים, דרישת המדינה לכך היא אבסורד לוגי וככזו אינה יכולה לעמוד.


אשר לסתירות בתשובות שאליהן הפנתה המדינה – בית הדין קבע כי לא מדובר בסתירות משמעותיות, ודאי בהתחשב באופי היחסים ובמשך ההיכרות של בני הזוג. לבסוף ההחלטה בוטלה ובית הדין הורה למדינה לאשר את כניסתה של סימונה לישראל לשם פתיחת הליך הסדרת מעמד ותיק ידועים בציבור, בתנאי של הפקדת ערבות כספית.

אודות הכותב:

עורך דין בעל משרד במתחם בוטיק במתחם הבורסה ברמת גן העוסק בענייני משרד הפנים, הגירה, אשרות והסדרת מעמד בישראל. 03-7506474

[ הדפסת המאמר ]

מתוך אתר מאמרים, ספריית מאמרים לשימוש חופשי.
http://www.articles.co.il