מאמרים - רוחות מין העבר, הדפסה מאתר מאמרים

רוחות מין העבר,

נכתב על ידי יוסף ד''ר טמאן

[ הדפסת המאמר ]

 


 


אתמול החלטתי להרים אליו טלפון.


-אבישי, שאלתי. -אבישי אקסלרוד?-


-כן-ענה,אני אבישי,-מה אפשר לעזור?-


-לעזור אולי לא-עניתי,אך רציתי קצת לדבר איתך על העבר.העבר הרחוק-


הצגתי עצמי והבהרתי איך הגעתי אליו,דרך מכר משותף.


-אני יודע מי אתה-ענה אבישי.אבא שלך היה רופא שיניים,אבי סיפר לי עליו רבות, ואשמח להפגש איתך.


וכך היה.


נפגשנו בבית קפה קטן בצפון תל אביב והזמנו אספרסו.


הסתכלתי עליו ארוכות,גבר נאה במחצית שנות החמישים שלו,שערותיו שיבה,משוכות יפה לאחור וחיוך רחב על פניו.


אבישי,אמרתי.אתה בודאי מתפלא מדוע רציתי לפגוש אותך.


אינני מתפלא,ענה אך אני סקרן.סה"כ אין אנו מכירים.


אינני יודע עליך דברים,אמרתי, אך את אביך מוניו הכרתי היטב.הוא היה רופא שיניים בנס-ציונה,כבר מתחילת שנות החמישים,מאז עלה לישראל מפולין או מאוקראינה,אינני יודע בדיוק כי מיד לאחר המלחמה השתנו הגבולות,אך עדיין לפני המלחמה האיומה באירופה הוא היה מבקר די קבוע כאדם צעיר מאד בביתו של אבי ואישתו הראשונה לובה אקסלרוד.לובה היא דודתו של מוניו אביך.


מוניו? שאל אבישי בפליאה.


כן,כך אבי קראו  לו ולמעשה זה היה שם החיבה שלו.מענין שאינך יודע זאת.אני זוכר כי אבי נסע לבקרו לא פעם ואני הצטרפתי אליו. אני זוכר אותו היטב.. איש נמוך קומה חייכן ומספר בדיחות בפולנית.


חיוך נשפך על פניו של אבישי וענה-כן זה אבא שלי-.


ולמען האמת,הוסיף, אבי סיפר לי רבות על אביך,על הקליניקה המפוארת שהייתה לו יחד עם לובה דודתי,גם רופאת שיניים וכי היו להם חיים טובים.


-יש עוד משהו שאתה יודע אבישי-,שאלתי.


-זה פחות או יותר-ענה. אביך גם היה בדחן גדול ואהב להסתכל על נשים יפות, הוסיף בחיוך.


-אולי-,אמרתי.


אני הכרתי אותו יותר כאדם סגור,די זעפן וכי מעט חום זכיתי ממנו. אני מניח שהיו לו סיבות טובות להשתנות.


המלחמה הזאת קרעה את ליבם של יהודי אירופה לרסיסים.


לכולם.


והם גם המעיטו לספר על העבר.מעולם אבי לא דיבר איתי על השואה ועל מה שעבר עליו.אך אספתי רסיסים מפליטות פה פה ושם וכך רכשתי לעצמי ידע מה עבר עליו.


-האם יש בינינו קרבת דם-? שאל אבישי.


כן ולא,עניתי.


הסתכל עלי ,-אינני מבין-


אסביר לך.


כאשר פרצה המלחמה,אבי עם אישתו לובה נשארו באותה עיר יפה בגליציה,שהיום היא אוקראינה.המשיכו לעבוד כי הכובשים הגרמנים נתנו פה ושם אישורי עבודה ליהודים על תקן "דרושים".


היו כאלו.


וכאשר החליטו שאינם דרושים יותר,שלחו אותם למחנות ההשמדה,או שחיסלו אותם ביערות. בסביבה. וללובה דודתו של אביך  ולאבי,הייתה בת.


שמה היה מרים.


ובשנת 1943, לובה יחד עם בתה מרים אשר הייתה אז בת 11 לערך,נאספו על ידי הגסטפו ונשלחו למחנה השמדה.אבי חיפש אותם כמטורף ללא הועיל.עשה זאת גם לאחר המלחמה דרך הצלב האדום,כמובן ללא הועיל.


זה מה שהיה אבישי.


כך אספו הגרמנים מאות אלפי יהודים והשמידו אותם.


זה הסיפור של אבי ואישתו לובה.


אבי ניצל. כאשר המצב הפך לבלתי נסבל,הוא ברח ליערות והתחבא בבונקר.שם גם הביא חלק ממשפחתו עד סוף המלחמה עם כניסת הצבא האדום לגליציה..


אביך גם ניצל בזכות זה כי ידע לברוח בזמן ולא נשאר תחת הכיבוש הגרמני.


ואחרי המלחמה אבי פגש את אימי שגם לה היה סיפור חיים דומה ושני האודים העשנים ניסו לבנות לעצמם חיים חדשים.


זה הסיפור אבישי.


האם אתה מבין את תשובתי לשאלתך באם יש קשר דם בינינו ?


קשר הדם בינינו זו הילדה הקטנה מרים אשר נרצחה בגיל 11 על ידי הנאצים הארורים.


השתררה דומיה.אבישי הסתכל עלי נרגש. אבישי אדם סנטימנטלי והתחברתי אליו מיד.


 


 


 


 

אודות הכותב:

כותב הכתבה הוא מנתח פלסטי בכיר. http://www.dr-teman.co.il

[ הדפסת המאמר ]

מתוך אתר מאמרים, ספריית מאמרים לשימוש חופשי.
http://www.articles.co.il