כלבנות טיפולית מפגשים אישיים

כל מה שילד צריך זה מבוגר אחד שיאמין בו" (הרב שלמה קרליבך)"

 בשנת 2015 בעוד אני סטודנטית ללימודי אילוף וכלבנות טיפולית, עבדתי בצהרון לילדים בכיתות א-ו

בצהרון פגשתי את שירה- ילדה בכתה ג' שקצת נמוכה וקטנה לגילה. עניין זה פגע בה חברתית כי לצערנו ילדים יכולים להיות מאוד מרושעים ולמצוא את הילד שקל להציק ולפגוע בו. לשירה היו גם בעיות קשב וריכוז וחוסר בטחון עצמי. בתקופה שעבדתי בצהרון הייתי מביאה איתי את לושה- כלבת הפודל טריירית שלי שמאוד אוהבת ילדים. שירה בתקופה זו מאוד פחדה מכלבים ואפילו עלתה על השולחן כדי שלושה לא תגיע אליה. החלטתי לקחת את שירה כפרוייקט- לעזור לילדה המקסימה הזו להתחזק חברתית, להצליח בלימודים יותר, להעצים ולחזק אותה, וכל זאת בעזרת הכלבים.

שירה החלה להגיע אלי למפגשים פרטניים במרכז "מתכשכשים עם כלבים" שאותו אני מנהלת.
בתחילה עבדנו עם לושה בעזרת רצועה ממרחק, בהמשך התקרבנו אליה ועבדנו על ליטוף, סירוק וטיפוח. וכך לאט לאט שירה הצליחה ליצור מערכת יחסים חברית עם לושה עד שכשהייתי מגיעה לצהרון שירה היתה הראשונה שדואגת לשחק עם לושה, לתת לה מים ולטייל עם הרצועה.
כל התקרבות כזו הביאה את שירה להצלחות ותחושת העצמה גדולה..
חלק מהתהליך מדבר על סמכותיות מול הכלב  וראיתי איך שירה מבינה את המשמעויות ומתחזקת מאוד.
לאחר שהייתי בטוחה שאנחנו במסלול הנכון התחלנו לעבוד עם צ'אנס שבתקופה זו היה עוד גור ולכן חווית האילוף היתה מיוחדת וכייפית מאוד לשירה וגם לי. וכך משיעור לשיעור נוצר גם קשר חברי, אוהב ובטוח בין שירה וצ'אנס, דבר שעורר בי גאווה גדולה להצלחות של שירה ולכך שגם מול הכלבים וגם מול הילדים בבית ספר הצליחה לעמוד על שלה, לא לתת לילדים לפגוע בה יותר וגם נראו הצלחות בלימודים. 

לאחר מספר חודשים כשהחלה שנת הלימודים פתחתי חוג אילוף לקבוצות ושירה הצטרפה, דבר שהיה מרגש במיוחד כי היא הוכיחה איך אפשר להשתלב בחוג קבוצתי ולנצח את החששות. שירה היתה כמו עוזרת בחוג והדבר חיזק את בטחונה העצמי יותר.

אז הגאווה היא לא רק כלפי שירה, אלא גם כלפי עצמי. הצלחתי בעזרת טיפול עם הכלבים (כלבנות טיפולית)  לגרום לשירה לחיזוקים בכל מיני תחומים.
כיום אני יודעת כמה הצלחה היתה בטיפול עם שירה שהיא ומשפחתה אימצו כלב!