מאמרים - עריכה לשונית הדפסה מאתר מאמרים

עריכה לשונית

נכתב על ידי ניסים גדסי

[ הדפסת המאמר ]

עריכת לשון


עריכת לשון, נדרשת לצורך תיקוני טעויות לשוניות-דקדוקיות המצויות וקיימות בתמליל החיבור. עורך הלשון ממונה על ביצוע תיקונים הקשורים לתקינות השפה, ולדוגמה:


תיקון שגיאות כתיב וסידור מילים:


כתיבה מסודרת, נכונה ומדויקת, של המילים לאורך כל הספר, שפעמים גם יכולה להעשיר את שפת המחבר, וכמו במשפט הבא:


"ביקשתי לשוחח עם יצחק בחשאי" – נכון.


"רציתי לדבר בשקט אם יצחק" – לא נכון.
תיקוני תחביר:


למשל, "אדבר אתו בעוד כשעה" ולא "אני ידבר אתו עוד שעה".
תיקוני דקדוק והאחדת כתיב ופיסוק לכל אורך הספר:


 למשל, בסיומו של ציטוט ישנם שתי אופציות, אפשר לשים נקודה ואז לסגור מירכאות, או להיפך (." או ".) על העורך לבכר אחד מהם ולהמשיך אתו לאורך כל החיבור.


דוגמה להאחדת כתיב:


אם העורך יכריע, למשל, על צורת הכתיב "אימא" "אישה" (לפי כללי האקדמיה), אזי יש להתמיד בצורה זו לכל אורך החיבור. אמנם, בספר תורני, האות י' תושמט ולכן ייכתב "אמא" "אשה".
ניסוח תקין:


בנוסף לזאת, עורך הלשון מנסח ומשכתב מחדש משפטים מסובכים או מסורבלים, המקשים על רצף הקריאה, ובמקרים מסוימים אף  מנסח ומסגנן פסקאות שלמות, הלוטות בערפל וקשות להבנה, על מנת להביא אותם לידי בהירות ומובנות מקסימלית, ככל שנדרש.


תמחור עריכת לשון


על פי רוב, תעריף עריכת הלשון מחושב לפי מספר גיליונות הדפוס.


גיליון דפוס מכיל 24,000 תווים כולל רווחים (תווים, פירושו, כל מה שמסומן בקובץ).


על מנת לבדוק בתכנת וורד כמה תווים [כולל רווחים] יש בחיבור שלכם עליכם ללחוץ על המשבצת התחתונה המופיעה בצד הימני בשולי העמוד (תיבת הדו-שיח 'ספירת מילים'), המציינת את מספר המילים. את מספר התווים כולל רווחים תחלקו ב?24,000 וכך תדעו כמה גיליונות מכיל החיבור שלכם.


מחיר נאות לעריכת לשון יהיה עד כ?550 ש"ח לגיליון, אם כי ייתכן שהתעריף עשוי להשתנות בהתאם לסוג הטקסט ולפי רמת הכתיבה, לשיקול דעתו של העורך הלשוני.


מתי דרושה עריכה לשונית ומתי עריכה ספרותית?


עריכה לשונית היא תהליך קצר באופן יחסי, ובמהלכו הסופרהמחבר מגיש את ספרו לעורך, שמבצע את התיקונים הנדרשים הנחוצים לקריאה רהוטה ושוטפת, ובנוסף – מעניינת, ובסיומו שולח העורך את החיבור חזרה לסופר. ברוב המקרים, ההעברה תתבצע, בכמה חלקים, יחסית לאורך החיבור ולאורך זמן העבודה.


יש לזכור, אין בהעברת החיבור לעורך משום התחייבות של הסופר [או המחבר] לקבל את כל תיקוני הלשון של העורך ולהסכים להם, ההכרעה הסופית תלויה ברצונו של הסופר בלבד. אי לכך ובהתאם לזאת, העורך הלשוני יבצע בתחילת העבודה דוגמה של כמה עמודים, יעבירם למחבר, וזה יצטרך להחליט על המשך העבודה, בהתאם לטעמו ודעתו.


עריכה ספרותית לעומת זאת, היא תהליך ממושך ומורכב יותר.


הסופר מקבל את ההערות מהעורך הספרותי, מקצתן הוא מחליט לאמץ ומקצתן לא, ואז מתייעץ שוב וחוזר חלילה. מדובר בתהליך יחסית ארוך שבסיומו מגיעים הסופר והעורך הספרותי לסיכום על צורת עבודה משותפת, המקובלת על שני הצדדים, והחיבור מתחיל לקרום עור וגידים.


תיקוני הגהה ותיקוני הגהה שלאחר עימוד


ישנם רבים, בעיקר כאלו שאינם מצויים בתחום הספרות ומושגיו, שאינם מבדילים בין עריכה לשונית ותיקוני הגהה. בכדי לבחון את החילוק ביניהם נאמר, כי עריכה לשונית עוסקת בתוכן הכללי, כלומר, במשפט ובפסקה, בסגנון ובנוסח, וכנגדה ההגהה עוסקת בתמליל הפרטני, באות, במילה, ולפעמים גם בניקוד. כנראה שהטעות בה לא הבדילו בין התחומים נבעה מהמציאות בה ברוב המקרים, עורך הלשון גם מגיה את הספר תוך כדי עבודתו.


הגהה נוספת הכרחית היא הגהה לאחר עימוד.  שם העבודה אמנם קצרה וקלה יותר, אך דורשת תשומת לב מעמיקה לא פחות, ואולי אף יותר.

אודות הכותב:

בתודה ובברכה אור הפקות דפוס לשירותך  הספר לך הידיים שלנו

[ הדפסת המאמר ]

מתוך אתר מאמרים, ספריית מאמרים לשימוש חופשי.
http://www.articles.co.il