מאמרים - אובססיה ומצוקה כבר אחרי דייט ראשון, הייתכן? הדפסה מאתר מאמרים

אובססיה ומצוקה כבר אחרי דייט ראשון, הייתכן?

נכתב על ידי אביבה פרידמן

[ הדפסת המאמר ]

אובססיה ומצוקה כבר אחרי פגישה ראשונה, הייתכן?! אביבה פרידמן


דייט ראשון. בסוף הערב הבחור נפרד ולא מותיר ספק, אין לו עניין בהמשך. לפני שלוש שעות לא הכרת אותו וכעת במונית הביתה את מרגישה את הצורך העז לסמס לו, לדבר איתו , להבין מה קרה. מתקשרת לכל החברות שלך כדי לשכנע אותן, שתשכנענה אותך שבעצם לא הייתה דחיה. את תסמסי לו ותשני את המצב.


דחיה היא תחושה קשה. דחיה ללא סיבה או הסבר, היא עינוי. דחיה לאחר דייט שנראה כמהנה היא כאב חורך.  "הערב זרם נהדר, צחקנו, היה לנו כ"כ הרבה על מה לדבר... אחרי שעתיים וחצי קמנו טיילנו ואז הוא אמר: " יש לי יום עמוס מחר, חייב ללכת לישון". נתן לי נשיקת ניקור על הלחי הסתובב והלך. נעלם. 


לקחתי מונית הביתה, ובדרך במקום לשכוח מכול העניין , ללכת הלאה, פשוט לא יכולתי. התחלתי להריץ בראש את ה – SMS שאכתוב לו, לטלפן לשתי החברות הטובות שלי שמבינות עניין. הכאב והעינוי היו בלתי נתפסים.


מה יש לי? הרי לא הכרתי את האיש שלוש שעות קודם לכן, למה אני לא יכולה ללכת הלאה? למה אני נתקעת לפעמים לשבועות על מישהו כזה, זה מגוחך וחורך את הנשמה.


כאשר אני שואלת את הבחורה מה היא חושבת, למה זה קורה לה, לרוב עולה תשובה די סטנדרטית; אני חולת שליטה, קשה לי שדוחים אותי. לא יכולה לסבול את זה.


 האם ישנם עוד מקרים של חוסר שליטה בהם הכאב חד וחורך כל- כך?


לא. לא ממש. אני די מסוגלת לקבל מצבי דחיה. קשה אבל זה עובר.


נכון, דחיה כואבת אבל לא בעוצמה הזו ולא ממקרה שבו ברור שהאיש שממולך כלל לא הכיר אותך ממש.


זה עוד יותר מאיים. זה אומר שאני ממש גרועה מההתחלה ורואים את זה.


ואולי להיפך? אולי הוא ממש גרוע מההתחלה?!


שתיקה.... אז מה קורה לי?


לרוב כאשר מופיעה תגובה בעוצמה שאיננה קשורה לגירוי עצמו (דייט בן שעתיים וחצי שלא צלח) התשובה איננה במציאות עצמה אלא במחשבות ורגשות מהעבר שהסיטואציה הנוכחית הפעילה.


אין אדם שלא חווה בילדותו סוגים שונים של דחיה וכולנו מתמודדים גם בבגרותנו עם סוגי דחיות שונים. אבל, אצל חלק מאתנו נעשתה חבלה עמוקה בעבר. זו יכלה להיות דחיה הורית, דחיה מתמשכת של חברים, דחיה של אחים. דחיה שלא התרחשה פעם אחת וכזו שהשאירה את הילד נעזב לנפשו וחסר אונים לחלוטין. זו יכולה להיות נטישה מתמשכת של הורים או הורים תפקודיים שאינם נותנים חום ואהבה. הילד הקטן חווה אותם כנוטשים אותו., דוחים אותו ואולי באשמתו.


לעיתים מתגבשת לה החלטה חשובה, בעיקר אצל ילדים בעלי "אופי", שהם לא יחוו יותר דחיה לעולם. זו אינה החלטה מודעת.  וכך דחיה פשוטה , סירוב ללא הסבר, הופכים לטרגדיה. אובססיה של טקסטים, טלפונים, מיילים, וכל מה שניתן כדי לשנות את אופי ההחלטה של אדם שאולי היה חלק מחיינו הבוגרים אך זכותו גם לצאת מהם.


מה עושים?


אם את/ה מרגיש/ה שקשה לך במיוחד עם דחיה, סירוב, הימנעות, בהווה הבוגר שלך, לרוב זהו סימן של בעיית עבר לא פתורה. עזרה עצמית לא מסייעת כיוון שלו ידעת מה קרה , מזמן היית משנה ומתגבר. לחברים וחברות די נמאס מהטחינות חסרות התועלת שוב ושוב.


לא קל לזהות מהו הטריגר האמתי, לעיתים הוא מסווה, מוכחש ועטוף בילדות נורמטיבית לכאורה. מניסיוני כל אדם הוא מסע ייחודי לגילוי עצמי, עם היסטוריה אישית כואבת ומרתקת שנפרשת במציאות הבוגרת.


זה הזמן ללכת לאיש מקצוע מיומן ולהבין למה דחיה מפעילה אותי בכאב גדול כל –כך.  מאחלת בהצלחה ומחכה לעזור לכל מי שמרגיש צורך לסיים את כאבי הדחיה.


 


 

אודות הכותב:

אביבה פרידמן מטפלת משפחתית, זוגית ופרטנית, מטפלת ברוח הפסיכולוגיה החיוביות - יישומית. דוקטורנטית ל Coaching Psychology באוני' מידלסקס בלונדון. מתמחה בפתרון קשיים בשיטות קצרות מועד, מבוססות מחקרית ויעילות.

[ הדפסת המאמר ]

מתוך אתר מאמרים, ספריית מאמרים לשימוש חופשי.
http://www.articles.co.il