מאמרים - הדיפלומטיה ההונגרית בשירות תעשיית היין הדפסה מאתר מאמרים

הדיפלומטיה ההונגרית בשירות תעשיית היין

נכתב על ידי אלון גונן

[ הדפסת המאמר ]

 


בשנת 1989 השתחררה הונגריה מהעול ה ס ו ב י י ט י .


תעשיית היין ההונגרי, שהייתה מדוכאת כמו שאר התעשיות של הונגריה, החלה לפרוח.


אלפי דונמים של כרמים רדומים התעוררו לבוקר חדש והמשימה הראשונה הייתה לגרום לתושבים המקומיים קודם כל לשתות יין והרבה יין.


תוך שלושה עשורים הגיעו למצב ששותים בהונגריה יותר מ 27- ליטרים בשנה לאדם, בהשוואה אלינו הישראלים  השותים 5-6 ליטרים בשנה.


יין הונגרי הוא מותג מקומי ויש הערכה רבה למסורת ולתעשייה. תעשיית היין הישראלית מנסה כבר שנים להעלות את כמות הליטרים בשנה ששותים פה ושלא לדבר על ניסיונות לחדור לשוק העולמי, דבר שלא צולח ואנחנו מייצאים רק 20% מכמות הייצור שלנו. רוב הייצוא מגיע לשוק הכשר ולא ממש מקבל הכרה בינלאומית. המדיניות של ממשלות ישראל והמשרדים שקשורים ליין, משרד המסחר והתעשייה, משרד הכלכלה ומשרד החקלאות הם משרדים משותקים, חסרי מעוף וחסרי תקציבים לנושא הזה ולא ממש מעניינת אותם תעשיית היין. משרד החוץ על מאות השגרירויות שלו בעולם אחראי בין היתר על קידום קשרי המסחר בין ישראל  למדינות השונות וכמובן על יחסי הציבור של ישראל בעולם. במשרד החוץ אין טיפת הבנה כי יין ישראלי הוא השגריר הטוב ביותר בכל אירוע בו הוא מוגש.


שגריר הונגריה בישראל, ד"ר נאג'י אנדור Nagy Andor , הוא איש עסוק. הוא נמצא במדינה שכל הזמן מייצרת עניין ובעיות אזוריות כאלה ואחרות והשירות במדינה שלנו לא פשוט כלל וכלל. בתוך כל ההמולה הוא חרט על דגלו לקדם את יינות הונגריה בכל מקום שבו הוא משרת את מדינתו. המטרה הראשונה הייתה לגרום לאנשים להכיר את היינות ההונגריים ולהפסיק לחשוב שיינות הונגריה הם רק יינות שמגיעים מאזור טוקאי Tokaji , המפורסם ביינות הבוטריטיס שלו. הונגריה מייצרת כ 50- מיליון בקבוקי יין בשנה כאשר 70% מהם הם יינות לבנים שכובשים את העולם. כמות יצור היין בהונגריה גדלה כל שנה והדרישה להגדיל את הכמויות באה מהשטח ( כורמים, ייננים והציבור ) וממשלת הונגריה משקיעה מאמצים רבים לקדם את יינות הונגריה בעולם. המחשבה כי שגרירי המדינות יעסקו בקידום מוצר כמו יין היא פשוט נפלאה. ההבנה כי תרבות יין היא לא רק משחק מילים, אלא משהו שאפשר להתגאות בו ובייצור שלו זו מחשבה ארוכת טווח. יין קיים כבר אלפי שנים והוא יישאר כאן כנראה לעולם, אז למה לא להשתמש בו? שיחה על יין היא שיחה בינלאומית, אין הגבלה בשפה וגם כשלא יודעים לתקשר זה עם זה, כשמשיקים כוס יין החיוך עולה. לא הכול זה טנקים, מזל"טים ומחשבים, לא הכול זה חומרה ותוכנה. קידום קשרים בין מדינות הוא קודם כל קשר בין תרבויות ובין אנשים. תארו לכם את השגרירים שלנו בעולם משתמשים במוצר הזה כחלק קטן בלהראות את ישראל היפה. תארו לכם ספריית בקבוקי יין ישראלי בכל שגרירות בעולם. תארו לכם שגריר שמגיע לביקור ומעניק שי בקבוק יין ישראלי. לא נשמע מסובך נכון? אז עכשיו תארו לכם שיש שגריר שככה עובד, עובר מתערוכת יין אחת לאחרת, מגיע לביקורים ביקבים, וכל זה על מנת להכיר את תעשיית היין הישראלית ותוך כדי כך הוא מדבר על היינות ההונגריים, מקדם את היינות ההונגריים ומכניס אותם לתודעה. לפני כשנתיים החליט השגריר לאמץ את "ברית יקבים תאומים" והחל לחפש יקבים ישראליים שיחתמו על ברית אחים, בדיוק כפי שיש ערים תאומות. הסיור הראשון של ייננים ישראלים להונגריה יחד עם השגריר אנדור היה לפני חצי שנה ונחל הצלחה רבה. תערוכת הסומליה השנה הייתה הזדמנות של השגרירות להביא לארץ עיתונאים ואנשי יין, שבאו לחוות ולטעום את היין הישראלי על מנת לעזור לקדם את היינות הישראליים בהונגריה, כחלק משיתוף פעולה שבונה השגריר. יין ישראלי בהונגריה ויין הונגרי בישראל. לא הרבה יודעים אבל בודפשט היא העיר השנייה בגודלה באירופה, שנמצאים בה מספר התושבים היהודים הגדול ביותר אחרי מרסיי - האם מישהו בשלטון שלנו מסוגל להבין את  הפוטנציאל הגלום בכך לתעשיית היין הישראלית ? אני בספק.


כחלק מחגיגות העצמאות של הונגריה  יערוך שגריר הונגריה בישראל מסיבת עיתונאים בשגרירות וייחשפו בה עשרות יינות הונגריים בפעם הראשונה. ייננים הונגריים יגיעו ויספרו על תעשיית היין, יקבים מכל אזורי הונגריה נבחרו בקפידה על ידי הסומליה ההונגרית ז'ופיה סוהאי SzuhaiZsófia ויעניקו לטועמים בפעם הראשונה לטעום את הונגריה לכל אורכה ורוחבה. הפעם


הדיפלומטיה תשתוק ותיתן רק ליין לדבר.


 לנו נותר רק לקנא שהדיפלומטיה ההונגרית באמת עובדת בשביל המדינה שלה.


 


 


 


 

אודות הכותב:

שף אלון גונן  קייטרינג אל בריו, מסעדת LA MIERER in Bastia  כתב ומבקר היין של אתר אכול ושאטו  ובאתר היין אדום או לבן ובעל טור  בהארץ  און ליין

[ הדפסת המאמר ]

מתוך אתר מאמרים, ספריית מאמרים לשימוש חופשי.
http://www.articles.co.il