מאמרים - בית המשפט השלום בחיפה: אין לחלט את מלוא סכום הערבויות במקרה של גרעון מס קניה הדפסה מאתר מאמרים

בית המשפט השלום בחיפה: אין לחלט את מלוא סכום הערבויות במקרה של גרעון מס קניה

נכתב על ידי עו"ד גיל נדל

[ הדפסת המאמר ]

בית המשפט השלום בחיפה: אין לחלט את מלוא סכום הערבויות במקרה של גרעון מס קניה


עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, קיריל קפלון


 


חברות המייבאות טובין החבים במס קניה, זכאיות לקבלת החזר של מיסי הקניה אשר שולמו על ידן בעת היבוא, מקום בו נעשה שימוש בטובין אלו לייצור מוצרים המיועדים ליצוא.


אופציה נוספת המוקנית לחברות אלו, היא הגשת בקשה לדחיית תשלום המס, במסגרת פטור מותנה, וזאת בתמורה להפקדת ערבויות בנקאיות, אשר מטרתן להבטיח את רשות המיסים, במקרה בו יתברר, בדיעבד, כי החברות לא עמדו בתנאי הפטור.


סקירה זו עוסקת במקרה אשר הגיע לפתחו של בית המשפט, בו רשות המיסים ביקשה לחלט ערבויות בנקאיות אשר הופקדו על ידי יבואן, בטענה כי זה לא עמד בתנאי הפטור. בית המשפט החליט לאסור על רשות המיסים לחלט מחצית מהערבויות אשר הופקדו על ידי היבואן, עד להכרעה בטענותיו בהליך המשפטי אשר נפתח על ידו.


עובדות המקרה:


המבקשת רכשה טבק מירדן, ועיבדה אותו לטומבק לנרגילות, אשר מיועד לייצוא. בשנים 2014-2015 אושר לחברה פטור מותנה מתשלום מס קניה, בכפוף להפקדת ערבויות בנקאיות בגובה של 1,800,000 ש"ח. בחודש אוגוסט של שנת 2015 ביצע אגף המכס ביקורת בעסקיה של החברה, ומצא, לטענתו, ליקויים, אשר הובילו להוצאת שומה עבור השנים 2014-2014 בשיעור של 15.5 מיליון ש"ח. חרף בקשת הבהרות מצד ב"כ המבקשת, פנה אגף המכס שלושה ימים לאחר הוצאת השומה אל הבנקים, וביקש לחלט את הערבויות שהופקדו על ידי החברה.


החברה הגישה המרצת פתיחה כנגד רשות המיסים, במסגרתה ביקשה צו אשר יורה על ביטול הודעת החוב. במקביל, הגישה החברה בקשה לצו מניעה זמני, אשר יורה לרשות המיסים לחדול מביצוע הליכי גבייה ואכיפה, ובמיוחד, לחדול ממימוש הערבויות הבנקאיות.


טענות הצדדים


החברה טענה בפני בית המשפט שהודעת החיוב הוצאה בחוסר סמכות, וזאת היות והגורם החתום על ההודעה, הוא מנהל יחידת הישבון ופטור מותנה בבית המכס, אינו מוסמך לעשות כן.  טענה נוספת אשר הועלתה על ידי החברה היתה שהבסיס העובדתי אשר עומד בבסיס הוצאת הודעת החיוב שגוי, תוך שהיא מתייחסת לתוצאות בדיקת מעבדה אשר, לטענתה, מבססות את טענותיה.


בכל הנוגע לבקשה לסעד זמני, טענה החברה כי מימוש הערבויות יגרום לה לנזק ממשי אל מול הבנק, וכי הדבר ישליך על שאר החשבונות שלה.


רשות המיסים טענה, מנגד, כי הודעת החיוב הוצאה כדין, וכי אין לאסור על מימוש הערבויות הבנקאיות, מקום בו אלו הופקדו במטרה להבטיח את תשלום מיסי הקנייה. נטען, כי הערבויות הבנקאיות משקפות סכום אשר אמור להיות "משוריין" לצורך תשלום המיסים, ועל כן אין המדובר בסכום שיגרע מהתזרים השוטף של המבקשת.


הדיון המשפטי


לאחר שקילת הדברים, קבע בית המשפט כי לא ניתן לקבוע כי אין לתביעה סיכויי להתקבל, ולכן הוא פנה לבחון את מאזן הנוחות בין הצדדים.


בית המשפט קבע כי מקום בו הודעת חוב בגובה של 15 מיליון ש"ח נשלחה ליבואן על ידי רשות המיסים, ומקום בו פנה ב"כ היבואן זמן קצר לאחר מכן לרשות המיסים במטרה לקבל הבהרות, ותחת שליחת הבהרות, החלה רשות המיסים במימוש הערבויות הבנקאיות, קיימות "נסיבות מיוחדות" המאפשרות לשקול לעכב מימוש של חלק מהערבויות, לכל הפחות.


לאור האמור, קבע בית המשפט כי האיזון הנכון יהיה מימוש מחצית מהערבויות, וכן הורה על מתן צו זמני המונע נקיטת הליכי גבייה ואכיפה, כנגד הפקדת ערבויות, בתמהיל של ערבויות אישיות, ערבויות צד ג' ושיעבוד נכס מקרקעין, בסכום מצטבר של 5.5 מיליון ש"ח.



ת.א (חי') 53309-03-16 ר.מ.ש בסט ייצור ומסחר בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 18.05.2016) (החלטה מיום 18/05/2016, לפני כבוד השופטת תמר נאות פרי. ב"כ הצדדים- לחברת ר.מ.ש בסט ייצור ומסחר בע"מ- עו"ד ג'וליאן חדאד. למדינת ישראל פרקליטות המדינה].  

אודות הכותב:

עו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים.  Gill.Nadel@goldfarb.com -  03-6089848

[ הדפסת המאמר ]

מתוך אתר מאמרים, ספריית מאמרים לשימוש חופשי.
http://www.articles.co.il