מאמרים - היבטי מיסוי של קורסים והשתלמויות לעובד במסגרת העבודה הדפסה מאתר מאמרים

היבטי מיסוי של קורסים והשתלמויות לעובד במסגרת העבודה

נכתב על ידי יניב גבריאל

[ הדפסת המאמר ]

עובד בחברה למד בקורס במסגרת העבודה; והחברה המעסיקה שילמה את דמי לימודו של העובד בקורס.

התנאי ללימוד העובד בקורס זה: חובה עליו לעבוד בחברה, ממועד תום הקורס ואילך, לפחות 3 שנים; ואם הוא יפרוש מעבודתו קודם לתום 3 שנים אלה, הוא יחזיר לחברה את עלות הלימודים האלה שלו.

השאלות הן:

1. האם לנכות את עלות הקורס - משכר ה"ברוטו" של העובד או משכר ה"נטו" שלו ?

2. האם חייב המעביד לתת לעובד קבלה על הסכום שהוא ניכה משכרו בהקשרו של הקורס ?


יניב גבריאל משיב:

הוצאות בדבר קורסים ובדבר השתלמויות, שאת התועלת העיקרית מהם מפיק המעביד, אינן נחשבות כהכנסת עבודה בידי העובד לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה [להלן - "הפקודה"]. והוצאות אלה - מותר למעביד  לנכות לפי סעיף 17 רישא לפקודה.

כדי לקבוע, מי הוא הנהנה העיקרי מההשתלמות של העובד, אפשר להסתייע במבחנים אלה(1):


    •  הלימודים הם לעידכון ידע קיים של העובד.
    •  הלימודים אינם מקנים מקצוע חדש לעובד, אלא הם קשורים ישירות למקצוע הקיים שלו.
    •  יכולת השימוש של העובד בידע שנרכש, מחוץ למסגרת העבודה, אינה מטריאלית.
    •  השתלמות העובד היא חיונית למעביד.
    •  על הרוב, יוזם ההשתלמות הוא המעביד.

המבחנים דלעיל, בדבר קביעת הנהנה העיקרי מההשתלמות של העובד, יחולו בין ששילם העובד את הוצאות ההשתלמות והמעביד החזירן לו ובין ששילם אותן המעביד ישירות.

בהנחה שאת התועלת העיקרית מלימוד העובד בקורס האמור הפיק המעביד - הרי כפועל יוצא מכך לא נחשבו הוצאות ההשתלמות להכנסת עבודה בידי העובד לפי סעיף 2(2) לפקודה; וכן הותרו הוצאות אלה לניכוי בידי המעביד לפי סעיף 17 רישא לפקודה.

עלות הקורס, שמשלם העובד למעביד, מחייב את המעביד: מחד - לא לנכותה מהכנסתו שלו [של המעביד]; ומאידך -  לפי הגישה השמרנית, אין אפשרות גם לעובד לנכותה מהכנסתו(2).

החזר עלות הקורס, מידי העובד לידי המעביד: יבוטא בתלוש המשכורת כרכיב של הורדת רשות.

החזר עלות הקורס, מידי העובד לידי המעביד: אינו מחייב את המעביד לערוך תיעוד-פנים כלשהו (קבלה / חשבונית).

הפניות המשיב:

(1) לתשומת לב, פסקי דין אלה: (א) פסק דין עמ"ה 369/81, מ' ד' אשכנזי נגד פקיד השומה [פד"א י"ב 139]; (ב) פסק דין עמ"ה 1/49, א' ב' נגד פקיד השומה [פ"מ ז' 79]; (ג)  פסק דין עמ"ה 176/77, רשות הנמלים נגד פקיד השומה [פד"א י' 182]; (ד) פסק דין ע"א 141/54, ד"ר לילי וולף בלוך נגד פקיד השומה [פ"ד י' 441]; (ה) פסק דין ע"א 171/63, פקיד השומה נגד קורנר [פד"י י"ז 1846].

(2) עיקרון דומה קיים בתקנה 4(א) ל"תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), התשנ"ב-1972".

אודות הכותב:
יניב גבריאל, הוא מומחה מס אשר שימש בעבר כיועץ מיוחד לרשות המיסים בישראל בנושאי מיסים ושינויי חקיקה.

יניב גבריאל,משמש כמנהל וכבעלים של המכללה למיסים ולחשבונאות.

פרטים נוספים בטלפון (רב קווי) 1-700-700-088 או בכתובת המכללה : http://www.taxcollege.co.il

[ הדפסת המאמר ]

מתוך אתר מאמרים, ספריית מאמרים לשימוש חופשי.
http://www.articles.co.il