מאמרים - אידיאליסטים ולא אידיאליסטים. דטרמיניזם, מול דיון. קונסרבטיביות מול חידוש, עקביות מול גמישות. הדפסה מאתר מאמרים

אידיאליסטים ולא אידיאליסטים. דטרמיניזם, מול דיון. קונסרבטיביות מול חידוש, עקביות מול גמישות.

נכתב על ידי לאוניד אסיפוב

[ הדפסת המאמר ]

אידיאולוגיה, היא שיטה התנהגותית דטרמיניסטית שאותה מפעילים כנגד האנושות, על מנת לזכות לייתרון מסויים, ועוזרת לנובוי ושליטה בד"כ. דטרמיניזם מתבטא בכך, שאנשים לא מפעילים שיקול דעת אלא פועלים לפי דרך מחושבת, שעליה החליטו בזמן מסויים, ולא בהכרח מבינים את הסיבות להפעלת השיטה דווקא כרגע. דיעות קדומות הן דוגמא לאידיאולוגיה דטרמיניסטית כזאת, שבני אדם מתנהגים בצורה מסויימת כלפי מישהו, בלי שהם מבינים באופן מלא למה צריך לפעול כך.

כל אידיאולוגיה רוצה לשלוט על העולם ולכן, היא מציעה דרך התנהגותית מתוכננת כלפי כל אדם, לפי סוגים. באופן הטבעי, בני האדם הם מיוחדים, כך שאם רוצים להחליט על אסטרטגיה נכונה באמת, היינו צריכים להמציא כלל נפרד לכל אדם. אבל אין באפשרותינו להרכיב כל כך הרבה כללים, שכן אנחנו לא מכירים את כולם ולכן, העקרון הוא - להמציא הכללה, ובמידת האפשר לצמצם את מספר הכללים ההתנהגותיים. הכללה מוגזמת מובילה לכך שלשיטה אין ייתרונות מעל פני היעדר שיטה, ולכן, חייבים מערכת מורכבת במידה מסויימת.

ההכללות הבסיסיות בד"כ הן: "אדם", "זוויג", "גיל", "מצב משפחתי", "לאום", "ארץ מוצא", "שפת אם", "סממנים תרבותיים שונים", "דיעות בנושאים שונים", "תכונות אופי בולטות". לפי כל אלה, בד"כ בני האדם מחליטים על תגובה באינטרקציה עם האדם שמולם, וזה בהרבה מקרים בכלל בלי לחשוב לעומק. כל מה שצריך זה לסווג את האדם לפי הקטגוריות, ולפעול לפי האידיאולוגיה הנבחרת, שמכתיבה איך צריך להיתנהג כלפי אדם, שמסווג בקטגוריה מסויימת.

יכולה להיות טעות בסיווג, מצד האדם המקטלג, או טעות באידיאולוגיה, כך שאין ודעות מלאה להצלחה. האידיאולוגיות בד"כ הן פיתוח (עממי או מדעי) ארוך ולא הבקרה של רגע, אבל ישנו מאבק אידיאולוגי, ואידיאולוגיה אחרת או מקריות, יכולה לצדוק ולגרום לחוסר הצלחה של אידיאולוגיה נתונה. אבל, יותר מכל, השאלה היא האם דטרמיניזם, שעליה מושתתת כל אידיאולוגיה, הוא נכון כשלעצמו.

הדטרמיניזם, הוא אידיאולוגיה, שמאמינה בהתנהגות מוכתבת לאחר החלטה רגשית. התנהגות זו, נמשכת זמן רב, שבמהלכו- אין תהליך חשיבתי אודות ההחלטה הראשונית. לכן, בעת המימוש של האידיאולוגיה, האדם סומך על ההחלטה הראשונית, שקרתה מזמן, ולא מבין את הסיבות הלוגיות להפעלת האידיאולוגיה. האדם פועל כמעין רובוט מתוכנת, של אידיאולוגיה שאותה קיבל מרצונו, או שהומר אליה בכוח, בזמן שיא רגשי, שהיה ספונטאני או נגרם בכוונה תחילה ע"י בני אדם אחרים. התנהגות האדם - הופכת לבלתי רציונית ועיקשת, עד להשלמת המטרה - שאליה הוא שואף בצורה דטרמיניסטית. האדם נע מבלי לחשוב, קדימה בזמן, עד לשיא רגשי נוסף, שבו הוא עלול לחזק או לשנות את החלטתו.

ישנה אידיאולוגיה מנוגדת לדטרמוניזם, והיא - דיון מתמיד, שבמהלכו - האדם כל הזמן חושב ושוקל מחדש את החלטותיו. לכן, אדם כזה ניתן לשיכנוע, אבל פועל מתוך הגיון ויכול להסביר בצורה רציונלית כל בחירה בחיים. אנשים אלה, בוחרים בכך שהחיים - משתנים, ואין חתירה למטרה מוגדרת בכל רגע ורגע. העולם מורכב מאנשים שרוצים לשמר את הקיים ולחזק אותו, ולכאלה שרוצים שינויים. אנשים עקשנים, מול אנשים גמישים, אנשים שחוטרים למטרה, מול אנשים שחווים את החיים, אנשים שקובעים, מול אנשים שדנים, אנשים שרוצים תוצאה מוגדרת, לכאלה - שלא בטוחים מה בדיוק רוצים. לכל אדם יש את היחסים הקרובים שלו (משפחה, חברים, מכרים) ואת היחסים שלו עם העולם (אנשים רחוקים ולא מוכרים), אבל האידיאולוגיות האלה עובדות בשני המימדים.

האידיאליסטים - מפתחים כלל נפרד לכל אדם קרוב שהם מכירים, וכך - פועלים לפי שיטה דטרמיניסטית וחוטרים למטרה מסויימת. הם משתנים לעיתים נדירות, ועקביים בגישתם, למרות שינויים שחולים בצד השני. הלא-אידיאליסטים, חושבים בזמן אמת ולכן, יש ההזדמנות לשינוי בכל רגע ורגע. כל אינטראקציה יכולה לשנות את הדיעה על האדם שממול ואת הדרך פעולה כלפיו.

האידיאליסטים מפתחים את מושג הגורל, וחושבים שההחלטה הדטרמיניסטית שלהם קובעת את עתידם, אבל הלא אידיאליסטים מאמינים באקראיות, ובכך שלא ניתן לתכנן גורל. האידיאליסטים מגזימים ומאמינים שהם יכולים באופן דטרמיניסטי לבחור גורל למישהו אחר, בניגוד לרצונו, אבל הלא דטרמיניסטים מאמינים שרק האדם עצמו קובע לגבי עצמו, וגם אז - לא ניתן לצפות את העתיד.

אודות הכותב:

 לאוניד אסיפוב 2015 


לנוטפאד אתר המאפשר פרסום של הודעות פרטיות או ציבוריות

[ הדפסת המאמר ]

מתוך אתר מאמרים, ספריית מאמרים לשימוש חופשי.
http://www.articles.co.il