מאמרים - בדידות - כיצד לצאת מתחושת הבדידות בלי לצאת מהבית הדפסה מאתר מאמרים

בדידות - כיצד לצאת מתחושת הבדידות בלי לצאת מהבית

נכתב על ידי בנימין ארדיטי

[ הדפסת המאמר ]

בדידות – כיצד לצאת מתחושת הבדידות בלי לצאת מהבית


בדידות היא רגש לא נעים. מאוד לא נעים. כל כך קשה לעבור ברחוב ולראות זוגות מחובקים, קבוצות של חברים, לשמוע את השכנים שמחים במשפחותיהם או מארחים אחרים, לראות איך בחגים כולם, כמו במשחק כיסאות מוסיקליים, מוצאים להם משפחה מארחת ורק אתה לבד בבית יתום ומבויש, בודק מידי פעם אם התקבלה הודעה או שיחה שלא נענתה, מרים את שפורפרת הטלפון לצורך בדיקה שמה הוא בכלל מקולקל...., קשה, אוי כמה שזה קשה לחוות בדידות.


עם הזמן, כשתקופת הבדידות מתארכת, החיים מתחילים לאבד את המשמעות שלהם, תחושת הערך העצמי מתחילה לרדת ועצב מתחיל ללוות אותך.


אם נסתכל טוב נראה שהבדידות מתרחשת לא רק אצל אנשים שמבודדים חברתית ולא רק אצל אלו שחוו אבדן או פרידה אלא גם אצל אנשים שיש להם מערכות חברתיות ומשפחתיות.


חוויית הבדידות מתחלקת לשני חלקים עיקריים: תחושה רגשית לא נעימה ובידוד חברתי (טכני בלי חברים שכולל גם את אלה שכן נמצאים במסגרת חברתית). רוב העצות שנועדו לשחרר אותך מחוויית הבדידות מתמקדות ביציאה מהבית. אני מציע לטפל ברמת התחושה הלא נעימה. טיפול שכזה מבוסס על שלושה מרכיבים:



  1. אל תצא מהבית ואל תעשה כלום כדי למלא את תחושת הריקנות שיוצרת הבדידות.

  2. טיפול עצמי המבוסס על שיטת – דיבור עם הילד הפנימי.

  3. טיפול בשיטת הפסיכותרפיה הגופנית.


 אל תצא מהבית ואל תעשה כלום כדי למלא את תחושת הריקנות שיוצרת הבדידות.


אתה בטח מכיר את העצות שאומרות: לך לחוגים, צא לדייטים, לך להרצאות, הירשם ללימודים, קח טיול מאורגן לקטמנדו. אבל אתה, מה שאתה באמת רוצה זה, שיראו אותך, שיבינו אותך, שתהיה משמעותי בשביל מישהו, שיעריכו אותך ובמילים אחרות, שיפגשו אותך, נכון? אם כך, מה יועילו כל העצות הללו? הן הרי לא יובילו אותך למה שאתה באמת צריך.


הבדידות יוצרת אצלך תחושה של ריקנות. לרוע המזל אנשים נוהגים להתקרב יותר לאנשים צוחקים ושמחים מאשר לאנשים ציניים, מופנמים ומצוברחים. גם כאן, אין טעם לצאת מהבית כדי לחפש חברה כשאתה גלמוד ועצוב, אנשים רק יתרחקו ממך, אמנם בנימוס אך, יתרחקו.


אם אתה מחפש מזור לבדידותך שם, בחוץ, קרוב לוודאי שתתאכזב. אנחנו חיים בתרבות שמניחה שהאושר נמצא תמיד שם. שם במיליון דולר, שם באוטו החדש, שם עם הבלונדינית. זוהי שיטה שמשתמשים בה יצרני ציפיות וחלומות כדי להוביל אותך שנים משם לשם כי שם אין פתרון, והם יודעים את זה, אבל שם אתה תלוי בהם ובגימיק החדש שהם ימציאו כדי למלא את כיסיהם בכספך הטוב.


האושר לעולם לא נמצא 'שם'. הפתרון לתחושת הבדידות שלך נמצא 'כאן' בתוך תחושת הבדידות שלך, לא שם.


טיפול עצמי המבוסס על שיטת – דיבור עם הילד הפנימי.


בשיטה זו עליך לקחת שתיים שלוש תמונות מילדותך המוקדמת רצוי מגיל חודש עד שנה. כדאי לשים את התמונות במקום קבוע ונגיש שבו תוכל לגשת ולראות אותן בצורה מהירה ופשוטה.


כל פעם שאתה מרגיש מצוקה, מדוכדך, עצוב, בודד, חסר אונים או חסר תקווה, גש אל התמונות, התמקד באחת מהן ודבר אל הילד שבתמונה.


פנה אל הילד בחיבה ובאהבה. חבק אותו בדמיון, שבח אותו, תגיד לו שיש לו תכונות נפלאות ותפרט, תגיד לו שהוא ילד מקסים, מדהים ומושלם ושאתה כל כך אוהב אותו, תביע כלפיו רגשות פליאה, חיבה וחמלה כמו אלו שבדרך כלל מעוררים תינוקות.


הרעיון הוא שכאשר אתה מביע רגשות של חיבה, חמלה ואהבה כלפי הילד שבתמונה אתה עצמך עובר לתדר של חמלה ואהבה. הדיבור אל התמונה גורם לך להרגיש, להקרין ולהביע התנהגות של אהבה ונתינה במקום התנהגות של ריקנות ורצון לקבל. אהבה יוצרת תחושת מלאות ואילו עצב יוצר תחושת ריקנות.  


חמש שיחות כאלו ביום, 15 דקות כל שיחה, וכבר ביום השלישי אתה תראה שינוי. כמו מתוך קסם, שכנים יתחילו לברך אותך לשלום, בעבודה יתחילו לרצות בקרבתך, אנשים יחייכו אליך, אתה עצמך תרגיש מלא יותר, נינוח יותר, שמח בחלקך וקליל יותר.


שים את התמונות על קיר בביתך שיהפוך לפינת השיחה שלך עם הילד הפנימי. ברגע של קושי, כשאתה מחוץ לביתך, שלוף את התמונה מהזיכרון ובצע את השיחה.


ברגע שאתה מתמקד בלמלא את החסר אתה למעשה נשאר במודעות של חסך ולכן כל העצות שמתייחסות על למלא את החסר לא עובדות, אך, ברגע שאתה מדבר עם הילד שבתמונה אתה עובר לתדר אחר, תדר של אהבה שדוחק את תחושת הבדידות החוצה.


טיפול בפסיכותרפיה גופנית.


אל הטיפול העצמי הביתי ניתן להוסיף טיפול חיצוני אצל מטפל בפסיכותרפיה גופנית.


טיפול בפסיכותרפיה גופנית יכול לעזור לך כי הוא כולל שני מרכיבים עיקריים: תמיכה רגשית והתייחסות לגוף.


טיפול הוא בראש ובראשונה צעד שנועד לבקש עזרה ותמיכה רגשית כדי לא להישאר לבד עם הקושי. בחדר הטיפולים אתה יכול לדבר, להביא את כל המצוקות שלך וכל זאת בלי שידחו אותך ובלי שימעיטו בעוצמתן של תחושותיך. יחסי מטפל מטופל הם יחסים. נכון, לא מלאים ועם גבולות ברורים והם גם עולים כסף, אבל הם יחסים. בחדר הטיפולים ניתן "להתאמן ביחסים" וכך, גם לגלות את השורשים והמניעים לבידודך החברתי וגם לבדוק דרכים אלטרנטיביות בונות יותר. חדר הטיפולים הוא כמו מעבדת ניסויים עם גבולות ידועים ובטוחים בלי שתסתכן יותר מידי.


ההתייחסות לגוף, במסגרת הטיפול בפסיכותרפיה גופנית, חיונית להשלמת הטיפול הרגשי. כל תחושה רגשית היא גם אנרגיה. כל אנרגיה אצורה גם בגוף. מכאן, שלכל תחושה רגשית יש גם ייצוג גופני. כל התייחסות לגוף שלך גורמת לאנרגיה השלילית האצורה בו להתפרק ובכך לשפר את איכות חייך. לכן, כדי שהטיפול יהיה שלם ואפקטיבי כדאי להתמקד גם בייצוג הגופני של בעיית הבדידות.


ההתייחסות לגוף תעזור במיוחד לסובלים מבדידות. הבדידות גוררת איתה גם חסך במגע גופני. החסך במגע יושב כמידע בתוך הראש אך הוא נמצא בעיקר בגוף. בזמן טיפול בפסיכותרפיה גופנית גם הגוף שלך מדבר, לא רק הראש שלך. המטפל יכול להניח ידיים על כתפיך ולהציף בכך את הצורך העמוק שלך בתמיכה, בשייכות ובחיבור לאנשים. המגע הוא גם שפה שדרכה אתה יכול להביע בפני המטפל ולכוון אותו באשר לאיכות המגע שאתה צריך והנה לנו שוב האופציה של "להתאמן ביחסים". המגע מציף את המידע האצור בעולמך הרגשי וגורם לו להופיע בצורה טהורה ואוטנטית ובכך לעזור לך בתהליך הטיפולי שלך.


לסיכום. בדידות היא מצב שכולל גם חוויה רגשית קשה וגם מציאות טכנית הבאה לידי ביטוי בבידוד חברתי. התייחסות  המבוססת על יציאה מהבית לפעילות חברתית על מנת למלא את החסר לא יעילה כי היא מתמקדת ב-'אין', היא יוצרת אשליה שהפתרון נמצא שם וגם לא מטפלת בשורש הבעיה. טיפול המבוסס על התייחסות לתחושה הרגשית שמורגשת 'כאן ועכשיו', התייחסות לייצוג הגופני שלה, למציאת שורש הבעיה ועל מעבר מתדר של צריך לקבל לתדר של אהבה ונתינה, הוא הטיפול היעיל.


אם גם אתה סובל מבדידות, אל תישאר לבד עם הקושי שלך. 


 

אודות הכותב:

הכותב:


בנימין ארדיטי,


מטפל בפסיכותרפיה גופנית,


תואר ראשון בפסיכולוגיה.


 http://www.b-psychotherapy.co.il/


קליניקה: אשקלון, ירושלים, ת"א   נייד: 050-7125003

[ הדפסת המאמר ]

מתוך אתר מאמרים, ספריית מאמרים לשימוש חופשי.
http://www.articles.co.il