מאמרים - האם אנחנו התשובה לשואה ואם כן - מה זה אומר לגבינו? הדפסה מאתר מאמרים

האם אנחנו התשובה לשואה ואם כן - מה זה אומר לגבינו?

נכתב על ידי Boaz Bash March

[ הדפסת המאמר ]


כמעט לכל אחד מאיתנו יש קשרי דם ישירים או עקיפים למישהו שהיה בשואה.


בין עם אנחנו בנים של, נכדים של, נינים של או מכרים של מישהו שחווה את הטראומה הגדולה הזו,


עצם קיומנו פה, בארץ ישראל, במדינה חזקה וחופשית המאפשרת קיום גאה כעם יהודי בארצו -


(ואני מדבר על ההגדרה הרחבה ל"מיהו יהודי" לא הגדרת הדת החרדית המצומצמת)


מטיל עלינו חובה מעשית ומוסרית להמשיך ולקיים את העם היהודי בצורתו הגאה, החזקה והמוסרית.


 


כל זאת בהגדרה "כללית" אולי אפילו נראה כ"סיסמת קמפיין" במידה מסוימת,


אבל מה עלינו לעשות בדיוק כאזרח פרטי? כאדם? כיהודי ישראלי?


 


אולי עלינו להיות חזקים? לשרת בצבא, לקדם את הכלכלה, לתרום למדינה כדי שתישאר חזקה?


אולי עלינו להיות "אור לגויים" מבחינה מוסרית? לכבד ולהיות סובלניים האחד כלפי השני?


אולי עלינו להיות משכילים ותרבותיים יותר משכנינו? (מקור כוח העם היהודי כבר אלפי שנים)


 


מה לגבי לקחי השואה?


האם היה זה אירוע חד-פעמי ייחודי? האם הייתה זו תוצאה של "המצב מדיני היסטורי בגרמניה"


שנוצלה ע"י חבורת המטורפים של היטלר? מה גרם למיליונים לשתף פעולה באופן נרחב,


או לעמוד מהצד, כאשר זוועות מוסריות בלתי נתפסות התבצעו בקנה מידה מפלצתי?


שמעתי פעם סברה שחלק מהגורמים לאופי הממושמע והאגרסיבי של העם הגרמני בתקופה ההיא,


היה עקב השימוש בחיתולים "סוגרי רגליים" לתינוקות, כך שהם לא יכלו לבעוט בחופשיות,


דור שלם של אגרסיות עצורות, גודל במשמעת קפדנית ותחושות של לאומנות מקופחת.


או שמא היה זה אירוע שהפוטנציאל לקיומו קיים כל הזמן בכל ארץ ועם?


 


כיצד עלינו להתנהג עם החלשים שבינינו? כיצד עלינו לנהוג במיעוטים שבקרבנו?


באיזה אופן עלינו להגיב כלפי מי שחולקים על דעתנו?


עוד לפני הוצאת תוכנית ה"פתרון הסופי" חילק היטלר הוראות לחיסול שיטתי של נכים


וחולי נפש גרמנים ("אריים"?) במבצע שחשאיותו הייתה גדולה אפילו מ"ליל הסכינים"


בו חיסל את ראשי מקור הכוח המתחרה שלו (גדודי ה SA המתחרים של ה SS)


 


האם עלינו לעגן חוקים ותקנות שיבטיחו הגנה דמוקראטית מקסימאלית על מיעוטים ואופוזיציות


או שמא עלינו "לתת כוח" לשלטון מרכזי חזק על מנת ש"יטפל בגורמים חתרניים"?


(ומי מגדיר מיהם אותם "גורמים חתרניים?)


האם עלינו להטמיע ערכים הומאניים, דמוקראטיים ומוסריים במערכת החינוך כדי שתופעה כמו


שקרתה בניסיון "הגל השלישי" ("The Wave" 1981, "Die Welle" 2008) לא תקרה שוב,


או שהחינוך מהבית, מהאינטרנט ומהטלוויזיה ומהעיתונות ממילא חזק ממנה?


האם נוכל להשפיע על התכנים המוצגים לפני הדורות הבאים?


האם נוכל להוות להם דוגמא חיובית?


 


נדמה, כי למרות שכנראה אנו אכן "התשובה" לשואה, יש בידינו יותר שאלות מתשובות,


או שמא לא?


אודות הכותב:

"דע עצמך, דע לאן אתה הולך ואז, לך" בועז בש-מרץ'

[ הדפסת המאמר ]

מתוך אתר מאמרים, ספריית מאמרים לשימוש חופשי.
http://www.articles.co.il