מאמרים - טרור ילדים, התעלמות ישראלית הדפסה מאתר מאמרים

טרור ילדים, התעלמות ישראלית

נכתב על ידי יוסי עבדי

[ הדפסת המאמר ]

ביום ראשון, ה-09.09.2007, עצרו כוחות צה"ל נער פלסטיני שהגיע למחסום בית-עיבא, צפונית מערבית לשכם. על גופו של הנער אותרו שלושה מטעני צינור, שאמורים היו להגיע לידיו של מחבל מתאבד, אשר תכנן לפוצץ עצמו בעיר תל-אביב, כיממה לאחר מכן.

המקרה האחרון חוזר וחושף את מנגנון הגיוס המשומן שמובילים ארגוני המחבלים, אשר יודעים לנצל באופן ציני נערים וילדים פלשתיניים, כחלק ממערך הטרור שהם מנהלים כנגד מדינת ישראל. אכן, האירוע האחרון אינו מפתיע: מאז תחילת האינתיפאדה הפלשתינית השנייה, ידעו ארגוני הטרור לנצל ילדים פלשתינים לביצוע פיגועים, לרבות פיגועי התאבדות, ולשלבם ב"מערך הלוחם" בכללו. במסגרת זו, מנצלים ארגוני הטרור את הילדים הפלשתיניים לצרכי הברחות אמצעי לחימה, חפירת מנהרות, תצפיות, איסוף מודיעין, וכל זאת, תוך ניצול חזותם התמימה לכאורה.



גיוס הילדים לפעולות טרור הוא בבחינת פרי עבודתם החינוכית של הארגונים הפלסטיניים. זה מתחיל בבתי-הספר, בהטעמת ערכי השנאה כנגד ישראל, ומתאפיין בשידורי הטלוויזיה, במסרי האלימות בספרי הילדים, במשחקי החברה ואף בניצולם של אלה על ידי פיתויים כלכליים, על רקע תנאי מחסור ועוני בהם הם גדלים.

מבחינתה של מערכת ההסברה הישראלית, השימוש הציני שעושים ארגוני הטרור בילדים הצעירים, הוא בבחינת נקודת עוצמה תקשורתית. יש בכך בכדי להציג את הפלשתינים במלוא כיעורם, ולשווקם כמי שמפרים ערכי יסוד בסיסיים, כמי שפוגעים בחיי הילדים, כמי שיוצאים כנגד כל עקרון אנושי. הפעם אין זו שאלה של קווי גבולות וטריטוריה, של פגיעה ב"חייל ציוני" או ב"אזרח כובש", של מאבק לאומי או התנגדות עצמאית. עניין לנו ביסוד האדם, בערכים גלובליים, בילדים. בנערים.

כאמור, האירוע האחרון אינו זר בנוף פעילות המחבלים. תופעת גיוס נערים לפיגועי טרור, ושילובם בפעילות המבצעית, הגיעה אמנם לשיאה במהלך שנת 2002, ומאז חלה ירידה יחסית בהיקף, אולם התופעה עדיין חיה וקיימת, כפי שהומחש רק לאחרונה:

· בתאריך ה- 30.8.07 פעל כוח גולני כנגד איומי הטרור בעומק השטח הפלסטיני בצפון רצועת עזה. בעת פעילותו, זיהה הכוח נער בן 15 מתקרב לעברו. הכוח, שקיבל התרעות מקדימות על הכוונה לפגע בו, היה ערוך בהתאם והשתלט על הנער. על גופו של הנער נמצאו שני מטענים אשר יועדו, ככל הנראה, לביצוע פיגוע התאבדות כנגד כוח צה"ל .

· בתאריך ה- 1.6.07 הונחו מטעני חבלה על-ידי ילדים פלשתיניים בצפון הרצועה. כוח צה"ל ביצע הסתערות אל עבר השלושה. שניים מהם נהרגו והשלישי נפצע. בדיקת מערכת הביטחון העלתה כי מדובר בשלושה ילדים אשר הגיעו בשליחות ארגוני הטרור.

· בתאריך ה- 9.8.07 דווח על ניסיון חדירה של שני ילדים מצפון רצועת עזה לעבר שטח ישראל. כוח צה"ל סיכל את ניסיון החדירה ותפס את השניים עם חצייתם את הגדר.

אלה כאמור, אך דוגמאות ספורות מן העת האחרונה. התופעה הבזויה עודנה קיימת, ומוסיפה להתפתח. על רקע זה, פנינו לרשויות צה"ל וביקשנו לקבל לידינו מידע ממוקד, אשר יועיל לנו במסגרת התפיסה ההסברתית הרחבה: מידע אשר נוכל להפיץ ברבים, לשלב במאמרים, להעבירו לדוברים, לארגונים יהודיים. במסגרת זו, ביקשנו לקבל את מספרם של הילדים והנערים ששולבו במערך המפגעים של ארגוני הטרור ואשר נתפסו על ידי כוחות צה"ל מאז שנת 2004. לכאורה, לא משימה קשה. ואם כך, אמרנו, או אז נבקש לקבל את מספר הנערים שביצעו פיגועי התאבדות מאז שנת 2000.

בחטיבת דובר צה"ל ביקשו "מספר ימי התארגנות". "הנתונים מורכבים", הם אמרו, "ויידרשו לנו מספר ימים כדי לוודא זאת אל מול הגורמים במערכת". לנו, לא הייתה כל בעיה. המתנו בסבלנות. אלא שהימים עברו וחלפו, והמידע הוסיף והתעכב. בסופו של תהליך שוחחנו עם בכיר במערכת אשר אמר לנו בפירוש, וביקש שלא להזכיר את שמו, כי לצה"ל אין נתונים רשמיים ומדויקים אודות בני נוער וילדים מתחת לגיל 18, אשר עוסקים בפעילות טרור, ואשר נלכדו או נהרגו בפעילויות צה"ל בגזרות השונות מאז שנת 2004. הפעם, צה"ל לא התחמק מתשובה ישירה - והודה: אין לנו את שביקשתם. זה לא קיים במערכת.

התשובה של צה"ל לעניין זה משקפת את מהות ההסברה הישראלית: חוסר בתכנון, חוסר בתיעוד, מחסור במידע זמין, מחסור בנתונים מוחשיים, שלומיאליות כרונית, והתחמקות ממחקר ובדיקה. העובדה כי לצה"ל אין כל נתון זמין אודות תופעת השימוש בלידים ככלי בידי הטרור הפלשתיני - למעשה מוחקת את התופעה כולה מתחת לפני השטח. צה"ל אינו יכול עוד לטעון כי הפלשתינים עושים שימוש ציני בילדים, אם הוא עצמו אינו יודע עד כמה התופעה רחבה.

התעלמות צבאית ומערכתית ממציאות ביטחונית זו, מקנה נקודות זכות לצד השני: במקום שנתקוף בנקודה תקשורתית מכריעה, אנו מתעלמים ממנה הלכה למעשה. לפלשתינים נותר אך לשבחנו. ואכן כך: מבדיקה שערכה מערכת "אומדיה", עולה כי לאחר האירועים האחרונים בהם נתפסו אותם צעירים, צה"ל ומשרד החוץ לא יזמו כל מהלך תקשורתי נרחב כדי להמחיש את התופעה ברבים. צה"ל לא שיגר נתונים לעולם, לא יזם ראיונות ממוקדים בנושא, והזניח את קו מתקפה מצוין. שאלה טובה היא האם נעשה הדבר מדעת או שלא מדעת. כך או כך, התוצאה חמורה.

ראוי אפוא כי קברניטי מערכת הביטחון יכירו בחידלון ההסברה - ויפעלו לתקנו. ראוי כי ההכרזה על הקמתו של גוף הסברה לאומי תקרום עור וגידים, תגבש תוכניות ותממש יעדים. ראוי כי צבא ההגנה לישראל ישכיל להבין את חשיבות המחקר, התיעוד, הנתונים, ההיסטוריה. ראוי כי נעשה הסברה. ראוי כי נגן על עצמנו. ראוי, ראוי, וראוי.

אודות הכותב:
מאת: יוסי עבדי.
פורסם לראשונה באתר אומדיה: http://www.omedia.co.il/

[ הדפסת המאמר ]

מתוך אתר מאמרים, ספריית מאמרים לשימוש חופשי.
http://www.articles.co.il